חן המקורית
New member
אהבה מודעת ...חלק 1
אהבה מודעת מסע לחיי הנישואין המאושרים מאת: יהודה איילון, M.A. פסיכולוג ויועץ זוגי להיות בני זוג החיים באהבה ובאושר, זהו חלומם של מרבית הבוגרים. אולם רק בחלק לא גדול מהמקרים מתגשם חלום זה. מרבית הזוגות אינם חיים באושר, ואחוזי הגירושין גבוהים מאד. כניסה לחיים בזוג היא תחילתו של מסע, מסע בארץ לא נודעת עבור רבים מאתנו. הזוגיות היא מסע בשניים, מסע מורכב שלהצלחתו דרושה מפה לארץ האושר הזוגי. במאמר זה אציג את הצורך בהכנה לחיי נישואין מאושרים, וכן כמה מהיסודות העיקריים לבניית זוגיות אוהבת. הצורך בהכנה לחיי נישואין מאושרים בדורות של הורינו וסבינו, לא הורגש הצורך ללמוד כיצד להיות בני זוג. יציבותו של מוסד הנישואין היתה גדולה בהרבה מאשר בימינו. אולם כיום שאיפותיהם של נשים וגברים כאחד שונות מאד משאיפותיהם וציפיותיהם של הורינו והורי-הורינו מן הנישואין. בעוד שבימיהם היו הנישואין מוסד מכובד, שהעניק סטטוס חברתי לנכנסים בשעריו, והרצון לשמר את המצב הזה היה ראשון במעלה, הרי שבימינו אנשים מצפים מן המסגרת הזו לאושר, לאהבה, לחברות, ליחסי מין מספקים ועוד ועוד. המחויבות להמשיך בנישואין אינה מוחלטת כפי שהיתה, היא מותנית בהצלחת הקשר לספק במידה סבירה את ציפיותיהם של שני בני הזוג. גורם נוסף שאינו מקל על הקשר הזוגי הוא השאיפה לשוויוניות בין האשה לגבר. חלוקת התפקידים ביניהם אינה עוד ברורה וחדה כבעבר. אין מדובר עוד בקשר בין גבר מפרנס יחיד לאשה המנהלת את משק הבית ומגדלת את ילדיהם. רובם הגדול של הזוגות בימינו הם בני זוג ששניהם עובדים לפרנסת המשפחה ומצפים לשיתוף פעולה הדדי בעבודות הבית ובהורות. תרבות הגירושין הרווחת במערב, והולכת ומתחזקת בישראל, אף היא מציבה מכשול לא פשוט בדרך להצלחת זוגות רבים בנישואיהם. כאשר נחשבים הגירושין כפתרון אפשרי לבעיות בחיי הזוג, קשה יותר להגיע למחויבות מספקת להשקיע נסיונות רציניים לפתור קונפליקטים בין בני הזוג. כיצד אנו לומדים תפקידים משפחתיים, רגשיים וחברתיים? בעיקר באמצעות מודלים לחיקוי. ילדים לומדים על זוגיות ועל חיי משפחה במשפחה בה הם גדלים. אולם הלמידה איך להיות בני זוג אינה טובה דיה. בחלק לא מבוטל של משפחות שוררת אוירה לא אוהבת, מתוחה ואף עוינת. המשפחות בהן זוג ההורים אוהבים וחיים באושר, הן מיעוט. במרבית המשפחות לא מתרחשת למידה יעילה של חיי נישואין אוהבים, וחלק מהסיבות לכך מונה פרופ´ קלייר רבין בספרה טובים השניים: נישואין כדיאלוג: • יש זוגות שכל זוגיותם התמצתה בתפקיד ההורות, שכל דאגתם התמקדה בילדיהם, מה אכלו, מה לבשו, איזה ציונים הביאו מבית הספר, האם היו מקובלים בחברה. הורים כאלה אינם משמשים מודל טוב לחיקוי, כיון שילדיהם אינם רואים זוג המביע אהבה או מבלה ונהנה בלעדי הילדים. • זוגות אחרים רבים ביניהם, כאשר על פי רוב אין ילדיהם יודעים את סיבות המריבה ואף אינם עדים לפיוס בין ההורים. האוירה בבית רווית כעס. מודל כזה נפוץ ביותר ומהווה דגם שלילי שרוב הילדים רוצים מאד להימנע ממנו בנישואיהם. יתר על כן: צעירים שגדלו בבתים כאלה חרדים מפני כל מריבה, כי זו עלולה להצביע על כך שאין הם מסוגלים להשתחרר מן הדגם השלילי של הוריהם. • גם אותם בני-מזל שגדלו במשפחות "אידיאליות", בהן היו באמת נישואין אוהבים למופת, גם אלה לא תמיד יודעים ומבינים את סוד אושרם של הוריהם. דודו טופז סיפר באחת מהופעותיו בטלויזיה על אביו שהיה מנשק לעיני הילדים את ידי אמו "שבישלו לנו את האוכל הנפלא הזה"! ודודו עצמו אינו מבין איך "יצא נרקיסיסט כזה", כדבריו... ילדים אלה אינם יודעים למשל, שגם בנישואין המאושרים ביותר יש קשיים ומריבות, כי הוריהם "הצליחו" להסתירן מהם ואף היו גאים בכך שלא העמיסו על הילדים עומס רגשי מיותר. והתוצאה? הצעירים האלה אינם מוכנים להתמודדות עם חיי היומיום בזוג, ומסיקים בטעות שאם הם רבים, הרי הם כשלון. • ומה עם ידידינו הטובים, האם יכולים אנו ללמוד מהם איך להיות בני זוג אוהבים? למרבה הצער, לא. נישואין נחשבים לקודש הקודשים של הפרטיות ולכן מעטים הסיכויים שזוגות יישבו יחדיו וישוחחו על נישואיהם בגילוי ובכנות. אחד מיועצי הנישואין הבכירים, ד"ר זאב ונדרר, אומר בספרו זוגיות: כיצד לטפח אותה באהבה שיחסים מתפרקים כיון שאיש אינו מלמד זוגות כיצד לבנותם ולעשותם טובים וחסינים. הורים, לדבריו, אינם מכירים בכך שרובנו איננו מעונינים לחזור על הדפוסים שראינו אצל הורינו. כיצד ניתן ללמוד בניית נישואין מאושרים? הלמידה מורכבת מידע של אנשים שעברו כברת דרך ארוכה בזוגיות מוצלחת ומידע מחקרי שנאסף בשלושים השנים האחרונות על ידי אנשי מדעי ההתנהגות. הן בארץ והן בארה"ב גוברת והולכת המודעות לכך שאפשר להשתמש בידע עשיר זה ביעילות כדי להכין אנשים ונשים לחיי זוגיות מאושרים. אין צורך לחכות עד שזוגות אלה יגיעו לייעוץ נישואין בנסיון להציל את חיי הנישואין שלהם שעלו על שרטון. קיימות שתי גישות להכנה לזוגיות. הגישה הראשונה היא קורס בקבוצה קטנה, המשתמש בשיטת לימוד פעילה. פירושו של דבר, שאין מסתפקים בהקשבה פסיבית להרצאות, אלא גם מתרגלים באופן פעיל את המיומנויות הנלמדות. עם זאת, לא תתבקשו לחלוק תוכן פרטי כלשהו עם המשתתפים האחרים. הגישה השניה היא הייעוץ הזוגי לקראת נישואין. בני הזוג נפגשים למספר מצומצם של פגישות עם יועץ כדי להתבונן ביחסיהם. התכנים של פגישות הייעוץ חופפים במידה רבה לתכני הקורס הקבוצתי. ייעוץ זוגי מאפשר לרדת יותר לעומקם של דברים. מהם הנושאים העיקריים שעזרו לזוגות שהשתתפו בהכנה לחיי נישואין? שלשת הנושאים המרכזיים הם תקשורת בין בני הזוג, פתרון קונפליקטים ומחוייבות. נושאים נוספים הנלמדים בתוכנית: ציפיות מציאותיות ובלתי מציאותיות, קירבה וצרכים אחרים של שני בני הזוג, עבודה וזוגיות, ניהול כספי, תכנון המשפחה. מהו הבסיס ליצירת זוגיות מאושרת?
אהבה מודעת מסע לחיי הנישואין המאושרים מאת: יהודה איילון, M.A. פסיכולוג ויועץ זוגי להיות בני זוג החיים באהבה ובאושר, זהו חלומם של מרבית הבוגרים. אולם רק בחלק לא גדול מהמקרים מתגשם חלום זה. מרבית הזוגות אינם חיים באושר, ואחוזי הגירושין גבוהים מאד. כניסה לחיים בזוג היא תחילתו של מסע, מסע בארץ לא נודעת עבור רבים מאתנו. הזוגיות היא מסע בשניים, מסע מורכב שלהצלחתו דרושה מפה לארץ האושר הזוגי. במאמר זה אציג את הצורך בהכנה לחיי נישואין מאושרים, וכן כמה מהיסודות העיקריים לבניית זוגיות אוהבת. הצורך בהכנה לחיי נישואין מאושרים בדורות של הורינו וסבינו, לא הורגש הצורך ללמוד כיצד להיות בני זוג. יציבותו של מוסד הנישואין היתה גדולה בהרבה מאשר בימינו. אולם כיום שאיפותיהם של נשים וגברים כאחד שונות מאד משאיפותיהם וציפיותיהם של הורינו והורי-הורינו מן הנישואין. בעוד שבימיהם היו הנישואין מוסד מכובד, שהעניק סטטוס חברתי לנכנסים בשעריו, והרצון לשמר את המצב הזה היה ראשון במעלה, הרי שבימינו אנשים מצפים מן המסגרת הזו לאושר, לאהבה, לחברות, ליחסי מין מספקים ועוד ועוד. המחויבות להמשיך בנישואין אינה מוחלטת כפי שהיתה, היא מותנית בהצלחת הקשר לספק במידה סבירה את ציפיותיהם של שני בני הזוג. גורם נוסף שאינו מקל על הקשר הזוגי הוא השאיפה לשוויוניות בין האשה לגבר. חלוקת התפקידים ביניהם אינה עוד ברורה וחדה כבעבר. אין מדובר עוד בקשר בין גבר מפרנס יחיד לאשה המנהלת את משק הבית ומגדלת את ילדיהם. רובם הגדול של הזוגות בימינו הם בני זוג ששניהם עובדים לפרנסת המשפחה ומצפים לשיתוף פעולה הדדי בעבודות הבית ובהורות. תרבות הגירושין הרווחת במערב, והולכת ומתחזקת בישראל, אף היא מציבה מכשול לא פשוט בדרך להצלחת זוגות רבים בנישואיהם. כאשר נחשבים הגירושין כפתרון אפשרי לבעיות בחיי הזוג, קשה יותר להגיע למחויבות מספקת להשקיע נסיונות רציניים לפתור קונפליקטים בין בני הזוג. כיצד אנו לומדים תפקידים משפחתיים, רגשיים וחברתיים? בעיקר באמצעות מודלים לחיקוי. ילדים לומדים על זוגיות ועל חיי משפחה במשפחה בה הם גדלים. אולם הלמידה איך להיות בני זוג אינה טובה דיה. בחלק לא מבוטל של משפחות שוררת אוירה לא אוהבת, מתוחה ואף עוינת. המשפחות בהן זוג ההורים אוהבים וחיים באושר, הן מיעוט. במרבית המשפחות לא מתרחשת למידה יעילה של חיי נישואין אוהבים, וחלק מהסיבות לכך מונה פרופ´ קלייר רבין בספרה טובים השניים: נישואין כדיאלוג: • יש זוגות שכל זוגיותם התמצתה בתפקיד ההורות, שכל דאגתם התמקדה בילדיהם, מה אכלו, מה לבשו, איזה ציונים הביאו מבית הספר, האם היו מקובלים בחברה. הורים כאלה אינם משמשים מודל טוב לחיקוי, כיון שילדיהם אינם רואים זוג המביע אהבה או מבלה ונהנה בלעדי הילדים. • זוגות אחרים רבים ביניהם, כאשר על פי רוב אין ילדיהם יודעים את סיבות המריבה ואף אינם עדים לפיוס בין ההורים. האוירה בבית רווית כעס. מודל כזה נפוץ ביותר ומהווה דגם שלילי שרוב הילדים רוצים מאד להימנע ממנו בנישואיהם. יתר על כן: צעירים שגדלו בבתים כאלה חרדים מפני כל מריבה, כי זו עלולה להצביע על כך שאין הם מסוגלים להשתחרר מן הדגם השלילי של הוריהם. • גם אותם בני-מזל שגדלו במשפחות "אידיאליות", בהן היו באמת נישואין אוהבים למופת, גם אלה לא תמיד יודעים ומבינים את סוד אושרם של הוריהם. דודו טופז סיפר באחת מהופעותיו בטלויזיה על אביו שהיה מנשק לעיני הילדים את ידי אמו "שבישלו לנו את האוכל הנפלא הזה"! ודודו עצמו אינו מבין איך "יצא נרקיסיסט כזה", כדבריו... ילדים אלה אינם יודעים למשל, שגם בנישואין המאושרים ביותר יש קשיים ומריבות, כי הוריהם "הצליחו" להסתירן מהם ואף היו גאים בכך שלא העמיסו על הילדים עומס רגשי מיותר. והתוצאה? הצעירים האלה אינם מוכנים להתמודדות עם חיי היומיום בזוג, ומסיקים בטעות שאם הם רבים, הרי הם כשלון. • ומה עם ידידינו הטובים, האם יכולים אנו ללמוד מהם איך להיות בני זוג אוהבים? למרבה הצער, לא. נישואין נחשבים לקודש הקודשים של הפרטיות ולכן מעטים הסיכויים שזוגות יישבו יחדיו וישוחחו על נישואיהם בגילוי ובכנות. אחד מיועצי הנישואין הבכירים, ד"ר זאב ונדרר, אומר בספרו זוגיות: כיצד לטפח אותה באהבה שיחסים מתפרקים כיון שאיש אינו מלמד זוגות כיצד לבנותם ולעשותם טובים וחסינים. הורים, לדבריו, אינם מכירים בכך שרובנו איננו מעונינים לחזור על הדפוסים שראינו אצל הורינו. כיצד ניתן ללמוד בניית נישואין מאושרים? הלמידה מורכבת מידע של אנשים שעברו כברת דרך ארוכה בזוגיות מוצלחת ומידע מחקרי שנאסף בשלושים השנים האחרונות על ידי אנשי מדעי ההתנהגות. הן בארץ והן בארה"ב גוברת והולכת המודעות לכך שאפשר להשתמש בידע עשיר זה ביעילות כדי להכין אנשים ונשים לחיי זוגיות מאושרים. אין צורך לחכות עד שזוגות אלה יגיעו לייעוץ נישואין בנסיון להציל את חיי הנישואין שלהם שעלו על שרטון. קיימות שתי גישות להכנה לזוגיות. הגישה הראשונה היא קורס בקבוצה קטנה, המשתמש בשיטת לימוד פעילה. פירושו של דבר, שאין מסתפקים בהקשבה פסיבית להרצאות, אלא גם מתרגלים באופן פעיל את המיומנויות הנלמדות. עם זאת, לא תתבקשו לחלוק תוכן פרטי כלשהו עם המשתתפים האחרים. הגישה השניה היא הייעוץ הזוגי לקראת נישואין. בני הזוג נפגשים למספר מצומצם של פגישות עם יועץ כדי להתבונן ביחסיהם. התכנים של פגישות הייעוץ חופפים במידה רבה לתכני הקורס הקבוצתי. ייעוץ זוגי מאפשר לרדת יותר לעומקם של דברים. מהם הנושאים העיקריים שעזרו לזוגות שהשתתפו בהכנה לחיי נישואין? שלשת הנושאים המרכזיים הם תקשורת בין בני הזוג, פתרון קונפליקטים ומחוייבות. נושאים נוספים הנלמדים בתוכנית: ציפיות מציאותיות ובלתי מציאותיות, קירבה וצרכים אחרים של שני בני הזוג, עבודה וזוגיות, ניהול כספי, תכנון המשפחה. מהו הבסיס ליצירת זוגיות מאושרת?