אהבה וזוגיות

אהבה וזוגיות

שאלה מנקרת אצלי בתפיסה הרווחת שבה אנו נמצאים האהבה סובבת סביב הזוגיות, סביב שניים וזה נתפס כאוטומטי. בשנים האחרונות נפתחת התרבות המערבית יותר ויותר לזוגיות של בני אותו מין אבל מה לגבי תא של אהבה של יותר משניים? אני מכיר חברות שבהן היה מקובל מערכת משפחתית של גבר עם מספר נשים, אבל המערכת היתה של גבר שליט מול ההרמון שלו, במקרה הטוב היתה אהבה בינו לבין אחת מנשיו (דוגמא מעניינת מתוארת ב"האדמה הטובה" של פרל בק). אבל האם מישהו מכיר ויכול לתאר לי חברות או תקופות בהן הופיעו מודלים של אהבה של יותר משניים?
 

אטיוד5

Active member
מה עם האמ ...

זונות? למיטב זכרוני הן היו פוקדות את האי השכן פעם בשנה ומתישבות על הגברים שם. אבל מה הן היו עושות בשאר ימות השנה? אין לי תשובה, לא מכיר. אבל ידוע לי שקיימים, או היו קיימים, שבטים פוליגמיים. תמיד גבר אחד- הרבה נשים. לא שמעתי על מקרה הפוך.
 

ג שם

New member
ברוך הבא לקומונה

ואם תהייה אורח הכבוד, נראה כי תזכה לאהבת בנות הקומונה, או לפחות לאהבת חלקן. שאגיד לג שם לרשום את המועמדות שלך? בחינות הקבלה מתקיימות... אופסי, בעצם אין עוד בחינות במועד האביב. אגב: המונח/ המושג של אהבה הוא מושג יחסית חדש- לפחות במובן שהוא הופך להיות "מרכז" הקשר המשפחתי או הזוגי, האידאל אליו צריך לשאוף. נישואים ותא זוגי לא תמיד היו מקושרים לאהבה. הם היו הכל: הסדר כלכלי, הסדר שייכות, רבייה. (ובשקט בשקט גשם חושבת שגם היום זה קצת ככה. לפחות לפעמים)
 

IC4

New member
הסדרים שצמיחתם מקורה באהבה בראשונה

לא נאמר זאת על כולם אך עדיין היו הסדרים רבים שנבעו לאחר החיבור והמשיכה המקוריים שהיו ובכן האהבה שהצדיקה אותם
 
היסטורית, אגב

הקומונה נכשלה כשלון חרוץ ולא הפכו לדפוס טלטרנטיבי לזוגיות "הבורגנית"
 

ג שם

New member
מעשית, אגב..

המשפחה הבורגנית (אמאבאילדילדה וחתולי) לא מוכיחה יציבות מי יודע מה ואם יש בה יציבות- היא לא תמיד מלווה באושר מתמשך הקומונה המתגבשת בעיני רוחנו לא אמורה להיות "קומונה" במובן הקיבוצי- הישן- המוכר, אלא קבוצת נשים, שמקיימות אורח חיים עצמאי ביחידות נפרדות. ההיבט הקומונרי הוא ההיבט של האחריות ההדדית והדאגה לזולת, של איגוד משאבים כלכלים , תמיכה, מסגרת חברתית. מצטרפת?
 

Amina

New member
דיבורים, דיבורים

קומונה, נשים, ביחד: מה עוד? אז לדבר את יודעת, בסדר, ואומץ לממש את זה יש לך? תתחילי בקטן, למשל את עם עוד אישה ועוד גבר, תראי איך זה מתאים לך ואז נדבר, את יודעת, כמו שקונים צבע לשיער: קודם כל מנסים על פינה שאף אחד לא רואה ואז ממשיכים אם זה הצליח.
 

אטיוד5

Active member
מתלהמים, מתלהמים

מה את יודעת? אולי היא כבר ניסתה? את מכירה אותה? ואולי היא באמת חיה בקומונה? (גם אני לא מכיר אותה, ובגלל זה לא כותב שטויות כאלה)
 

ג שם

New member
אטיוד, אטיוד יקירי

לא מכיר אותי, אה? רק חיכיתי לאיזו הודעה ממך אחרי שהודעת לי בפורום השכן, אות אחר אות, שלא תתחתן איתי רק בגלל שאני לא סובלת כדורגל- באתי לתבוע את עלבוני
 

אטיוד5

Active member
בקומונה שלך ...

לא רק שלא משחקים כדורגל, גם לא צופים בו. אני מחפש לי קומונה אחרת.
 
סיפור טוב עם סוף רע

מצטרפת- זה סוג קומונה שעוד לא נוסתה. בעצם, היא נוסתה ואפילו בהצלחה בימי הביניים על ידי תנועת הבגינות בארצות השפלה- הולנד ובלגיה. בימי הביניים היה יקר מאוד לאישה בת מעמד הביניים להתחתן: היא הייתה צריכה לשלם המון נדוניה לבעל או לכנסיה. ככה שמשפחות רבות יכלו להרשות לעצמם להשיא רק בת אחת- בד"כ את היפה ביותר. נוצרה שכברה חברתית רחבה של נשים בנות המעמד הבינוני (לעשירים היה מספיק כסף ולעניים בלאו הכי לא היה כלום) שלא יכלו להתחתן, להיכנס למנזר או לעבוד וככה במאה ה-12 (כמדומני, אולי ה-13) הוקמה תנועת הבגינות. זאת הייתה תנועה דתית אבל לא מנזר, הנשים חיו בקהילות ועבדו למחייתן ותמכו זו בזו. הן נצטוו על פרישות מינית כל עוד הן חלק מהקהילה אבל בשונה ממנזר יכלו תמיד לעזוב ולהתחתן. התנועה היתה הצלחה חברתית וכלכלית אדירה, כה אדירה שאיימה על הסוחרים והם הסיתו נגד הבגינות בטענה שהן מכשפות (מתבקש: נשים לבד עם עצמאות כלכלית). גם הכנסייה לא היתה מרוצה וסופן שרדפו אותן וגם העלו למוקד. אגב, מי שמבקר בהולנד ובלגיה יכול עדיין לראות את הקהילות שהקימו" בתים קטנים ומקסימים מוקפים ירוק ובאמצע כנסיה וחדר אוכל משותף. יש חצר כזאת באמסטרדם בספאו אבל החצר הכי מקסימה נמצאת בברוז' (ברגחן בפלמית) בבלגיה.
 

ג שם

New member
A min , אה?

א מינ אה, מאיפה הבאת את הבן לקומונה, ולמה שנחלוק אותם בינינו? יש בשפע לכוווווווווולן ואם כבר העלית את הנושא, אז במקום לחלוק גברבר אחד עם עוד מישהי, הייתי מעדיפה שיהיו לי שניים ולגמרי ולבד ולעצמי. ואיך הגוונים בשיער? מתאים לי דוגמה של נמר?
 

Amina

New member
אל תהיי נוקשה

אני לא בטוחה שיש מספיק גברברים לכווווווולן, ואני מכירה כמה שמחכות הרבה זמן בתור בלי להגיע לדלפק ולקבל את המשלוחה שלהן, וכל זה בגלל האלה שנדחפות בתור ולוקחות עוד מנה וגם מגדילות בשקל תשעים. אז מה שאני רוצה להגיד זה שאחרי שאת משתמשת בשניים שלך לגמרי לבדך, אם אין לך מה לעשות איתם אז תעבירי אליי, אני מבטיחה להחזיר במצב טוב ובלי כתמים בסוף מנוחת הצהריים שלך. ובשיער הייתי ממליצה לך על גוון צהבהב של פו הדב
.
 

tookmy

New member
../images/Emo45.gif יופי של דבר

קומונה. אני אגב מכירה כמה קומונות, שזה פשוט 4-5-6 אנשים שחיים יחד, חברים ובעלי תחומי עניין ואידיאולוגיה משותפים, כשהשיתוף הכלכלי הוא חלקי. אחלה דבר. חבל שכולם הרבה יותר צעירים ממני, הייתי שמחה לחיות ברמה מסויימת של שיתוף עם עוד כמה אנשים, בעיקר נשים, בסוף שנות העשרים עד סוף שנות השלושים לחייהם. העניין הוא שבאמת לעשות שינוי כזה בשלב הזה של חיי כבר הרבה יותר מורכב, בעוד שהחבר'ה שאני מכירה היותר צעירים, זה הרבה יותר קל, וגם יותר קל למצוא אנשים שבעניין. מסכימה עם גשם לגמרי שהמשפחה הבורגנית לא מאד הוכיחה את עצמה. היא דבר חדש יחסית בהיסטוריה והיא לא תשרוד הרבה זמן לדעתי. דווקא השבט היה קיים משחר האנושות, וקומונה זה צורה של שבט, או להקה.
 

ג שם

New member
ישששששששששש! ../images/Emo23.gif

עוד אחת שאולי אולי תצטרף (או לפחות כתומכת רעיונית) אם אני סופרת נכון, את היא החמישית כנס היסוד יתקיים בשבועות בדהב. (חיים ביחד? בערבון מה-זה-מוגבל) אה.. גם אני כבר איזה שנתיים לא בת עשרים, אבל מי סופר.
 

מוּסקט

New member
גשם, חביבתי

רוצה להגיד לך שאני מאוד בעד. אפילו היתה תקופה בה חיפשתי באופן מעשי לעבור לגור במעין קהילה כזו בקנדה - אבל לא הסתדר. הנה אפשר לראות פה חלק מהבתים. יש הבדל גדול שקשור למיקום שלהם - חלקם ממש בתוך העיר וחלקם האחר מרוחקים ממנה; בחלקם יש יחידות מגורים עצמאיות שלמות + שטחים ציבוריים לאירועים יותר גדולים וחלקם האחר מחלקים גם מטבח... בקיצור יש המון שונוּת.
 

The d o s

New member
נישואין מקורם בעיקר באהבה..

בלא האהבה לא היה איש מתחתן..! אמנם אכן כי כן רוב האנשים אינם יודעים או אינם מצליחים לשמר ולהרבות את האהבה הנ"ל. וזו זו הבעיה!!!
 
לא רוצה לאכזב אותך אבל

היכרתי לצערי יותר מדי זוגות שהתחתנו מתוך כל מה שאפשר מלבד אהבה, נישואין מתוך פחד להיות בודדים, רצון להשיג מין, בטחון כלכלי, לחץ חברתי, לחץ משפחתי, חוסר יכולת להגיד "לא", רצון במסגרת להוליד ילדים ומה לא. עצוב אבל זה חלק מהחיים שסביבנו.
 
ולכן המשפחה לא יציבה

אהבה בנישואים היא רעיון שתחילתו במהפכה הצרפתית. עד אז אנשים אהבו וגם התחתנו אבל לא קישרו בין השניים ובצדק. המשפחה היא מוסד בסיסי: כלכלי, חברתי ופוליטי שעליו בנויה החברה (ומכאן כל הדגש על "ערכי המשפחה") אבל איך אפשר לקחת מוסד רציני חשוב כל כך והשתית אותו על רגש גחמני כמו אהבה? יותר מכך, בחברה המודרנית אנשים אכן מתחתנים מאהבה אבל לא רק. אנחנו אולי לא תמיד מודים בפני עצמנו ובפני הסביבה אבל בחירת בן זוג מבוססת על תנאי שוק: השכלה, מראה ונכסים. אנחנו בוחרים במי להתאהב על סמך נתונים אלה. אגב, איילה מלאך-פיינס כתבה על זה ספר מעניין.
 
למעלה