אהבה גדולה...
``קירות הבית רעדו, הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח, היא לא רוצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר נפל לארץ למרמס, מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיניי תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק`` אחרי הסערה, הרעד והבום הגדול, לא נוכל לשכוח את אותם אלו שירדו אל החושך. והכאב תמיד ימתין בפתח, לבוא הבום הבא. הזמן אולי יביא מרפא, אולי רק הקלה, ותמיד אפשר למצוא את הספק ולקוות שדי...ואולי לא... אבל תמיד צריך לזכור, שהיתה כאן אהבה גדולה. ופה אולי נמצא את התקווה להמשיך הלאה למרות הכאב הקשה מנשוא. יהי זכרם ברוך
``קירות הבית רעדו, הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח, היא לא רוצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר נפל לארץ למרמס, מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיניי תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק`` אחרי הסערה, הרעד והבום הגדול, לא נוכל לשכוח את אותם אלו שירדו אל החושך. והכאב תמיד ימתין בפתח, לבוא הבום הבא. הזמן אולי יביא מרפא, אולי רק הקלה, ותמיד אפשר למצוא את הספק ולקוות שדי...ואולי לא... אבל תמיד צריך לזכור, שהיתה כאן אהבה גדולה. ופה אולי נמצא את התקווה להמשיך הלאה למרות הכאב הקשה מנשוא. יהי זכרם ברוך