אהבה גדולה ../images/Emo70.gif
לפעמים, מעט מאוד פעמים בחיים אם בכלל, החיים מזמנים לך היכרות עם אדם שמשנה את חייך. היכרות שמחלקת את חייך לשני חלקים נפרדים, שונים כמעט לחלוטין זה מזה. היכרות שמחלקת את חייך לחיים ולאדם שהיית לפני ההיכרות, ולחיים ולאדם שאתה אחרי ההיכרות. מעט מאוד אנשים, אם בכלל, יבינו מה אתה עובר, או ישערו איזה שינוי דרמטי חייך עברו. גם אנשים שקרובים אליך מאוד לא ישערו בנפשם איזה שינוי עברת, ועד כמה אתה אדם אחר כשאתה בקשר או במגע עם אותו אדם ששינה את חייך. ההפתעה והעוצמה יכולים להיות כל כך גדולים שזה עשוי לכלול גם את עצמך. אתה פתאום חווה רגשות, מחשבות, מגע, תחושות שלא חווית אף פעם קודם לכן, וכנראה שגם לא תחווה בעתיד. תחושות שאתה יודע שהן חד פעמיות. ואתה מגלה, על עצמך, שבנוכחות אותו אדם אתה מתנהג אחרת, חושב אחרת, רוצה דברים אחרים. ולפעמים התחושות כל כך חזקות, והשינוי כל כך גדול שאתה נבהל. ומנסה לרגע לחזור ולהיות האדם שהיית קודם, אבל מגלה שלמרות כל הרצון הטוב החזרה אחורה בלתי אפשרית. הניתוק מאותו אדם בלתי אפשרי. אז אתה מנסה. ונכשל. ומנסה שוב עם כוונה גדולה יותר. ונכשל. ובאיזשהו שלב משלים עם זה שאת הקשר הזה כנראה שכבר אי אפשר לנתק. ואז אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות כמו למה? או מה סוד הקסם? ולא ממש מצליח למצוא את התשובה. אבל יודע שהקשר הזה הוא כבר עובדה. וכמה שתנסה לברוח ממנו סוד הקסם שלו רק ילך ויגדל. אז אתה מנסה וריאציות אחרות של הקשר. לשנות את אופי הקשר. לשנות את מינון השיחות, הפגישות, המעורבות. ואז אתה מגלה שאתה משקיע אינסוף מאמצים בלנסות לשכוח קשר שחלק אחר בך מעדיף כנראה לזכור. ואז אתה מגלה שלא משנה אילו תוכניות היו לך, הקשר חוזר להיות אינטנסיבי בדיוק כמו קודם, ואולי אף יותר. ואז מגיע שלב שבו שניכם מבינים שמה שהגדרתם בהתחלה כאהבה גדולה, ואחר כך חששתם ממנה, זה בדיוק זה. זאת אהבה גדולה! כי אם זה קשר ששניכם לא מצליחים להביא את עצמכם לסיים, זאת כנראה אהבה. ואם זה קשר שהמחיר האישי אותו שניכם משלמים בניסיון לשכוח אותו, הוא כל כך גבוה, ולא מרפה ממחשבתכם בכל רגע נתון, זאת כנראה אהבה. ואם רק כשאתם משוחחים עם אותו אדם אתם מרגישים שאתם משוחחים עם אדם שמבין אתכם, ששווה לכם, שיודע את נפשכם, שיוצר יחד איתכם בכל שיחה מחדש את אותה אינטימיות נפלאה, זאת כנראה אהבה. ואם אתם חושבים אחד על השני בכל רגע נתון ורוצים לשתף אחד את השני בכל הרגשות, המחשבות והחוויות שאתם חווים, זאת כנראה אהבה. ואם שניכם יודעים שהפכתם לאחד האנשים היותר משמעותיים בחיי האחר, זאת כנראה אהבה. ואם שניכם חשים וחווים את כל הדברים האלה יחד, ועוד רבים אחרים, כל אלה יחד מעידים על כך שזאת חייבת להיות אהבה. ואתה יכול להמשיך ולתהות, ולהמשיך ולהתלבט... אבל לפעמים הדברים הם בדיוק כמו שהם נראים. לפעמים אהבה גדולה היא פשוט אהבה גדולה! ולא חברות, או ידידות או היכרות... לפעמים זאת פשוט אהבה! כל חיינו אנחנו מייחלים לפגוש את האהבה הגדולה של חיינו. לפעמים נדמה לנו שמצאנו, ואז אנחנו מגלים שלא. ואנחנו ממשיכים לייחל, מקווים לשינוי שיגיע, ואז.... לפעמים...... היא מוצאת אותנו ככה באמצע החיים. מעמידה את כל מה שהיה לפניה באור אחר. מאפילה על כל מערכות היחסים שהיו לנו עד כה, ועל אלה שעוד יבואו, אם לא נשכיל לממש אותה. ואז אתה קורא או שומע על אנשים שידעו לזהות אותה כשהיא הגיעה, וקיבלו את פניה כפי שראוי לקבל אהבה גדולה, ושמחו בה כפי שראוי. האנשים האלה יודעים לספר, עם ניצוץ בעיניים, וגאווה בלב, שהם מצאו את החיבור היחיד והמיוחד שלהם, שהם הלכו בעקבות הלב והאהבה. אבל אהבה גדולה שצצה לה פתאום באמצע החיים, בלי שנהיה מוכנים, גם אם ייחלנו לה, דורשת המון אומץ בכדי לקום ולעזוב, ולממש אותה... אומץ שלא כולם מוצאים. ואז אתה שומע או קורא על אנשים שלא הלכו אחרי הלב והאהבה, שמסתכלים על אותה הזדמנות חד פעמית שהייתה להם, ואומרים שהם אהבו פעם אהבה גדולה, אבל לא היה להם האומץ... מדברים בערגה על אותו אדם שאהבו, עם אותו מבט בעיניים שאומר 'אילו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי נוהג היום אחרת'.... ואז כשאתה עוצר לרגע, ובוחן את הדברים מהצד, אתה מבין שיש בך, בשניכם, את הידיעה הפנימית, שיום אחד שניכם תמצאו את האומץ הדרוש, ותממשו את האהבה הגדולה והחד פעמית הזו....
לפעמים, מעט מאוד פעמים בחיים אם בכלל, החיים מזמנים לך היכרות עם אדם שמשנה את חייך. היכרות שמחלקת את חייך לשני חלקים נפרדים, שונים כמעט לחלוטין זה מזה. היכרות שמחלקת את חייך לחיים ולאדם שהיית לפני ההיכרות, ולחיים ולאדם שאתה אחרי ההיכרות. מעט מאוד אנשים, אם בכלל, יבינו מה אתה עובר, או ישערו איזה שינוי דרמטי חייך עברו. גם אנשים שקרובים אליך מאוד לא ישערו בנפשם איזה שינוי עברת, ועד כמה אתה אדם אחר כשאתה בקשר או במגע עם אותו אדם ששינה את חייך. ההפתעה והעוצמה יכולים להיות כל כך גדולים שזה עשוי לכלול גם את עצמך. אתה פתאום חווה רגשות, מחשבות, מגע, תחושות שלא חווית אף פעם קודם לכן, וכנראה שגם לא תחווה בעתיד. תחושות שאתה יודע שהן חד פעמיות. ואתה מגלה, על עצמך, שבנוכחות אותו אדם אתה מתנהג אחרת, חושב אחרת, רוצה דברים אחרים. ולפעמים התחושות כל כך חזקות, והשינוי כל כך גדול שאתה נבהל. ומנסה לרגע לחזור ולהיות האדם שהיית קודם, אבל מגלה שלמרות כל הרצון הטוב החזרה אחורה בלתי אפשרית. הניתוק מאותו אדם בלתי אפשרי. אז אתה מנסה. ונכשל. ומנסה שוב עם כוונה גדולה יותר. ונכשל. ובאיזשהו שלב משלים עם זה שאת הקשר הזה כנראה שכבר אי אפשר לנתק. ואז אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות כמו למה? או מה סוד הקסם? ולא ממש מצליח למצוא את התשובה. אבל יודע שהקשר הזה הוא כבר עובדה. וכמה שתנסה לברוח ממנו סוד הקסם שלו רק ילך ויגדל. אז אתה מנסה וריאציות אחרות של הקשר. לשנות את אופי הקשר. לשנות את מינון השיחות, הפגישות, המעורבות. ואז אתה מגלה שאתה משקיע אינסוף מאמצים בלנסות לשכוח קשר שחלק אחר בך מעדיף כנראה לזכור. ואז אתה מגלה שלא משנה אילו תוכניות היו לך, הקשר חוזר להיות אינטנסיבי בדיוק כמו קודם, ואולי אף יותר. ואז מגיע שלב שבו שניכם מבינים שמה שהגדרתם בהתחלה כאהבה גדולה, ואחר כך חששתם ממנה, זה בדיוק זה. זאת אהבה גדולה! כי אם זה קשר ששניכם לא מצליחים להביא את עצמכם לסיים, זאת כנראה אהבה. ואם זה קשר שהמחיר האישי אותו שניכם משלמים בניסיון לשכוח אותו, הוא כל כך גבוה, ולא מרפה ממחשבתכם בכל רגע נתון, זאת כנראה אהבה. ואם רק כשאתם משוחחים עם אותו אדם אתם מרגישים שאתם משוחחים עם אדם שמבין אתכם, ששווה לכם, שיודע את נפשכם, שיוצר יחד איתכם בכל שיחה מחדש את אותה אינטימיות נפלאה, זאת כנראה אהבה. ואם אתם חושבים אחד על השני בכל רגע נתון ורוצים לשתף אחד את השני בכל הרגשות, המחשבות והחוויות שאתם חווים, זאת כנראה אהבה. ואם שניכם יודעים שהפכתם לאחד האנשים היותר משמעותיים בחיי האחר, זאת כנראה אהבה. ואם שניכם חשים וחווים את כל הדברים האלה יחד, ועוד רבים אחרים, כל אלה יחד מעידים על כך שזאת חייבת להיות אהבה. ואתה יכול להמשיך ולתהות, ולהמשיך ולהתלבט... אבל לפעמים הדברים הם בדיוק כמו שהם נראים. לפעמים אהבה גדולה היא פשוט אהבה גדולה! ולא חברות, או ידידות או היכרות... לפעמים זאת פשוט אהבה! כל חיינו אנחנו מייחלים לפגוש את האהבה הגדולה של חיינו. לפעמים נדמה לנו שמצאנו, ואז אנחנו מגלים שלא. ואנחנו ממשיכים לייחל, מקווים לשינוי שיגיע, ואז.... לפעמים...... היא מוצאת אותנו ככה באמצע החיים. מעמידה את כל מה שהיה לפניה באור אחר. מאפילה על כל מערכות היחסים שהיו לנו עד כה, ועל אלה שעוד יבואו, אם לא נשכיל לממש אותה. ואז אתה קורא או שומע על אנשים שידעו לזהות אותה כשהיא הגיעה, וקיבלו את פניה כפי שראוי לקבל אהבה גדולה, ושמחו בה כפי שראוי. האנשים האלה יודעים לספר, עם ניצוץ בעיניים, וגאווה בלב, שהם מצאו את החיבור היחיד והמיוחד שלהם, שהם הלכו בעקבות הלב והאהבה. אבל אהבה גדולה שצצה לה פתאום באמצע החיים, בלי שנהיה מוכנים, גם אם ייחלנו לה, דורשת המון אומץ בכדי לקום ולעזוב, ולממש אותה... אומץ שלא כולם מוצאים. ואז אתה שומע או קורא על אנשים שלא הלכו אחרי הלב והאהבה, שמסתכלים על אותה הזדמנות חד פעמית שהייתה להם, ואומרים שהם אהבו פעם אהבה גדולה, אבל לא היה להם האומץ... מדברים בערגה על אותו אדם שאהבו, עם אותו מבט בעיניים שאומר 'אילו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי נוהג היום אחרת'.... ואז כשאתה עוצר לרגע, ובוחן את הדברים מהצד, אתה מבין שיש בך, בשניכם, את הידיעה הפנימית, שיום אחד שניכם תמצאו את האומץ הדרוש, ותממשו את האהבה הגדולה והחד פעמית הזו....
