אהבה בקונפליקט?

[orli997]

אהבה בקונפליקט?

ואהבת לרעך כמוך. מה המשמעות של האמרה הזו? לאהוב את עצמך זה לתת לעצמך את כל מה שאתה צריך. לאהוב את עצמך זה לאהוב אותך כפי שאתה. לאהוב את עצמך זה לאהוב את מי שאתה ואת מה שאתה. לאהוב את עצמך זה להביט במראה ולאהוב את מה שאתה רואה שם. לאהוב את עצמך זה לאהוב אותך כפי שאתה, ללא שיפוט, ללא רגשות נמוכים כמו שנאה, כעס, פחד, חרדה או קינאה. האם את/ה אוהב את עצמך? רק לאחר שאת/ה מסוגל לאהוב את עצמך תוכל/י גם להפתח לאהבה לאחרים. כאשר אדם מגיע לטיפול או תקשור ומביע רצון למצוא בת או בן זוג, העבודה הראשונה עבורו היא להתחיל לאהוב את עצמו. דרך האהבה לעצמו הוא יוכל לפתוח את הלב כדי לאהוב אדם אחר. זה נכון כלפי בני זוג זה נכון גם כלפי נשים שלא יכולות להכנס להריון זה נכון גם כלפי נשים שמנסות להביא ילדים אבל לא מסוגלות לשאת את העובר ברחמן. כאשר האשה לא אוהבת את עצמה היא איננה יכולה לאהוב את הוולד שלה. היא איננה מוכנה לתת ולהעניק את האהבה שאין לה. לכן היקום מונע ממנה את מה שהיא רוצה מאוד. לאחר שהאדם מתחבר לאהבה דרך האהבה לעצמו, הוא יכול להמשיך הלאה ולהשליך את אותה אהבה הלאה לאדם אחר או לחיה או לצמחים או לטבע או לאלוהים. אדם שלא אוהב את עצמו, איך הוא יוכל לאהוב את אלוהיו ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ אז בטח אתם מסכימים עד כאן

עכשיו אני שואלת, מה המשמעות שלאהוב מישהו יותר מאשר את עצמיך? לא פעם שמעתי אדם שמיתפלא על משהו ומצתדק כאילו איך יכול להיות הרי אהבתי אותו יותר מאת חיי את עצמי, האים זה באמת מביע אהבה ואולי אי אהבה? ומי את מי בעצם? בכלל קיים דבר כזה?

 

[קטרת ריחנית]

אין דבר כזה,,,

לדעתי כמובן,,, לאהוב מישהו יותר מאשר את עצמי,,,אני חושבת שזה פועל יוצא שאני אוהבת אותו כל כך הרבה בשביל עצמי בסופו של דבר,,, אבל אהבה אחת כזאת יכולה לתפוס בחיינו בכל זאת,,,אהבת הילדים, שזו אהבה שבאמת לא ניתנת לתאור,,, אני חושבת גם שהבאת הילדים לעולם מגיעה מתוך איזשהו אהבה עצמית שלנו,,,לא נראה לי שמשהו שקל או חשב אם באמת הילד הזה רוצה להגיע לפה,,,,

 

[orli997]

את יודעת יהיו שיחלקו עלייך

יש שתוענים שהילד בוחר את הוריו ולא להיפך, נניח נשמה בוחרת מי יהיו הוריה ורק לאחר מכן תיתעורר הכמיהה הזו אצל ההורים הניבחרים בעקבות הרצון מלמעלה, לא שזו דעתי, האמת אני די חלוקה עם עצמי בנושא הזה. אבל לי נראה שמי שאוהב מישהו אחר יותר מאת עצמו בעצם לא נותן הרבה לזה שהוא אוהב זו תהיה אהבה מחוסר לדעתי.

 

[קטרת ריחנית]

כן,,שמעתי

על תאוריה כזו שהנשמה היא שבוחרת את הוריה ,,, באמת לא יודעת מה לומר על זה,,,קטונטי מלדעת, ואני בספק אם אדם בשר ודם יכול באמת לדעת מה קורה שם למעלה עם נשמות,,,,(בלי להעליב אף אחד שעוסק בגלגולים וכאלה) בכל מקרה- אני נאחזת במה שכתוב בתורה, שלילד יש שלושה שותפים שמביאים אותו לעולם,,,אבא אמא ובורא עולם,,, ואני מאוד מסכימה איתך במשפט האחרון.

 

[מרגלית96]

בטח שאפשר

אולי אני יודעת שאני לא מושלמת אבל אוהבת משהו שמושלם בעיני יותר מימני ? או שלא בגלל שהו מושלם אלה כי אני מרגישה שאתן את חיי למענו, אין זה אומר שאני אוהבת אותו יותר מחיי? גיבורים שמקריבים את חייהם למען מישהו אחר לא יכולים להיכלל בקטגוריה הזו? למה אהבה חסרה?

 

[גילי פרי]

לא חושבת שאפשר לאהוב מישהו יותר מעצמנו../images/Emo23.gif

כי אם אין לי שקל, איך אתן שקל....? וזה רק חומר למחשבה, ככה על קצה המזלג

עד אשוב מהעבודה ואכתוב באריכות מה אני חושבת. ואתם? מה אתם חושבים?

 

[ב ת ח ו ה]

אפשר ורצוי

קראתי ספר ביוגרפי על הראי"ה קוק ושקראתי את שכתבת נזכרתי בתוכן הרב היה עוזר לכל מי שביקש דלתו היתה פתוחה לכל. גם בעזרה כספית. גם כשלא היה לו ורוב הזמן היה חסר כל היה אוסף כספים למען נזקקים. ולו עצמו לא היתה פרוטה בכיסו. זאת בעיני אהבה ללא תנאי לכל. ברגע שאדם חושב על עצמו לא קיים אדם אחר מלבדו. בת חוה

 

[קטרת ריחנית]

בת חוה- לגבי

המשפט שכתבת,,,"ברגע שאדם חושב על עצמו לא קיים אדם אחר מלבדו" אני לא בטוחה שאני כל כך מסכימה עם האמירה הזו,,, "ואהבת לרעך - כמוך",,,,לא בכדי נאמר,,כמוך,,,יש לזה משקל,,, ולחשוב על עצמנו, לדעתי, זה לא אנוכי,,,זה אפילו מאוד חיובי, ויתרה מכך, אנחנו מחוייבים לדאוג לעצמנו,,לגוף, לנפש,,שבמילא הכל בהשאלה,הכל רק בחזקה,,,ורק מתוך זה אנחנו נהיה מסוגלים לדאוג ולשדר אהבה לאחרים,,, הסיפור שהבאת על הראי"ה קוק, אכן מסביר על חסדים בלתי מותנים בתנאים,,,אבל בדיוק כמו גילי גם אני חושבת שנתינה לא מחייבת שתבוא רק ממקום של אהבה,,,

 

[גילי פרי]

מעתיקה את מה שכתבתי בנושא../images/Emo23.gif

לפני כמה ימים בדיון אחר, במקום אחר

לא חושבת שאפשר לאהוב את האחר יותר מעצמנו משום שכמה שאהיה מסוגלת לתת לעצמי ככה אהיה מסוגלת לתת לאחרים, ואני מדברת על "אמיתי" ו"כנה" ולא על משהו שנובע מחוסרים כלשהם או כזה שבא מתוך אינטרס כזה או אחר. במילים אחרות... איך אוכל לאהוב אם לא אדע אהבה מהי? ואהבה מבחינתי מתחילה בפנים, עמוק בפנים אפילו. לאהוב את עצמי - זה לראות את כל מה שאני מכילה על הפגמים, החסרונות, המעלות והיתרונות, ולקבל ולהשלים איתם, תוך שאיפה להוציא מהם מקסימום אפשרי, לשם חיים מתוך שמחה. (

פששששש לא מאמינה על עצמי) לאהוב את האחר, זה בדיוק אותו הדבר, לראות אותו כמות שהוא ולקבל, מבלי לרצות לשנות או כאלה.

ותגובה נוספת שלי באותו דיון: כתבת: האם קיים בן זוג שיוכל לאהוב את עצמו מעט או להיות חסר ביטחון קצת אבל עדיין בעל יכולת נתינה גבוהה לא? אני חושבת שכן.. יכול להיות דבר כזה, שאחד לא אוהב את עצמו ברמות מטורפות ועדיין מסוגל לכאורה לאהוב את בן הזוג שלו ברמות שהן כביכול מעל לרמה שהוא אוהב את עצמו.. אבל אז אני אשאל - האם הא באמת אוהב את עצמו? או שמא האהבה שהוא מפנה אל הזולת, בן הזוג לצורך העניין , באה בעצם לכפר על חוסר האהבה לעצמו... הסתבכתי? בואי נראה אם אני מסוגלת להבהיר: אז קודם כל מה שיעניין אותי בקשר כזה, זה איך כל אחד מבני הזוג מבין את המושג הזה אהבה... נתינה זה סבבה, זה ממש על הכפאק, השאלה היא אם נתינה היא באמת אהבה כמו שאני מבינה אותה? כאילו, יש מצב שיהיה לי בן זוג, חבר, לוידעת מה.. שיתן לי בלי סוף כל מיני דברים שלעצמו הוא לא מסוגל לתת, ואני לא מדברת על חומר, זה ברור, נכון? אז הוא יחבק וירעיף עלי מילים וליטופים שאולי ממלאים בי צרכים אדירים, הוא יקרא לזה אהבה.. א-ב-ל.. מבחינתי לפחות, אני אחשוב שארגיש שאין זו האהבה שהייתי רוצה... למה? כי בכדי לאהוב אותי הוא "צריך" לאהוב את עצמו.. הוא "צריך" לתת לי את מה שהוא בעצמו רוצה לקבל, ואם הוא לא אוהב את עצמו - איך ידע אם הוא עושה לי טוב או לא? רק בגלל שאני אומרת לו שזה ככה? אם כן - זה יישמע כאילו הוא מרצה אותי, לא? הוא לא באמת יידע איך זה מרגיש, ומה זה ממלא בי.. גם בדברייך ואני מצטטת, כתבת: "הוא מוכן לעשות ומרגיש אהבה גדולה אליי הדגש הוא בעצם - על "מרגיש"... כשמישהו מחבק אותך למשל, אני מאמינה שאת מסוגלת להבדיל בין חיבוק כזה או אחר, את מסוגלת להרגיש בחום, קור, ריחוק, קירבה, כל מיני כאלה שיכולים לספר לנו המונמון על האדם שמחבק אותנו....

לדוגמא שהבאת בת חווה, לטעמי אין קשר לאהבה, יש פה נתינה וכל מיני דברים אבל לא אהבה, לפחות לא כמו שאני מבינה אותה.

 

[ב ת ח ו ה]

איך יכולה להתקיים נתינה ללא אהבה?

מוזר בעיני שכתבת זאת. בת חוה

 

[גילי פרי]

נתינה יכולה להתקיים../images/Emo13.gif

מתוך כל מיני דברים חוצמאהבה

למשל הפחד להישאר לבד... למשל הצורך להיות מקובל בחברה, למשל היגררות וריצוי.. למשל שאני נותנת את מה שהייתי רוצה לקבל... כל מיני כאלה, שמבחינתי לפחות, קשורים לחוסר יכולת לאהוב את עצמנו

 

[ב ת ח ו ה]

הגדרת מצב לא מאוזן

כביכול של "נתינה" שמצריך טיפול פסיכולוגי לטעמי ואינו נכלל כהגדרת נתינה. בת חוה

 

[orli997]

אני חושבת שיש משהו בדברייך בת חווה

כשאדם נותן מעצמו ואת עצמו בלי להיות מודע בעצם הוא פשוט נותן, גם אהבה וזה כן יכול לבוא מאהבה מכל הלב, וברגע שהוא מתחיל להיות מודע לעצמו לצורך לאהוב את עצמו הוא מפנה את כל האהבה כלפי פנים, אבל מבחינת תפיסות מסויימות זה אנטי חברתי, וזה נכון, יש אנשים שלא חושבים בכלל שנתינה לעצמם זו נתינה בכלל, הם מתפקדים כשרת חברתי למען צורך גבוהה אולי , וזה בטוח טוב ליהודים ובכלל, אבל השאלה היא אם אדם נולד למען עצמו או למען הזולת? אם למען הזולת הרי שנתינה מסוג זה והפניית כל אנרגית האהבה שלו כלפי חוץ היא טובה, מה גם שאפשרית, אבל אהבה מסוג רומנטי? יש הבדל כי כאן נזקק האדם לאינטימיות לאיזון בנתינה ולמשוב על קבלה, איך ידע לעשות זאת אם אינו אוהב את עצמו? אז אולי אנו קצת מתבלבלים בסוג האהבה יש אהבה לבריות אהבה לאנוש או לכל יצור חי והיא מאפשרת נתינה שלמה, אבל אהבה רומנטית שמשלבת רצון לאיחוד יצרים צורך להמשכיות וכו... כאן האהבה לעצמי חייבת לבוא לידי ביטוי. ואולי יש אינטרס חברתי לפתח אנשים שאינם צורכים אהבה? או שרואים עצמם כחלק מהמשואה של לתת ולקבל?