אדמו האישונים 8-(

אדמו האישונים 8-(

אדמו האישונים, צרב הסומק בלחיים, עת נשאוך סחוטי מראה היגון בעצלתיים, עת יצאנו ממקום השכול, תחת קלחת ממטרים ודמעות, פסענו מקוננים למסעך האחרוןבראש מורכן, צפופים היינו אל צילך שנאסף, כפופים בעצב אל דיוקנך הנכסף, ביגון הישן של פרידות לעד, טווי יפה הנפש זכות במרקם עברך, רעמת העננים לא קפאה לרגע, לא בשובך אל עפרך, ולא בבוכים אל לכתך.
 
למעלה