אדם לאדם זאב...
בזמן האחרון אני נתקלת יותר ויותר בתופעה שאנשים לא בדיוק אומרים את מה שהם חושבים, לעיתים משקרים, לעיתים מתחמנים, קל להם לפגוע באנשים נחמדים, לאנשים שהם בליבם קוראים פראיירים ולמה? כי אלה ה"פראיירים" באים מבתים שחינכו אותם לדרך ארץ, לאהבת הבריות, להסדיר דברים בדרכי נועם ולא "תקיעת סכינים" בגב. הם אינם רואים פתרון בלשקר, לתכמן,דרך נאותה לפתרון בעיות. והיום חשבתי לעצמי שבעצם, בכל יום נתון, מרגע שאנו קמים בבוקר אנו בעצם עוברת סדרה להשרדות, זה הוא או אני, זה החזק שינצח, זה ה"חכם והתכמן" לעומת הטוב וה"פראייר", וחשבתי לעצמי האם אכן "אדם לאדם זאב"? אין לי תשובה בדוקה לכך, ואנני מתיימרת לענות על כך, אבל רציתי לשמוע מה אתם חושבים, האם גם אתם ניתקלים בחיים במקרים שכאלה שבהם מישהו עומד מולכם, וגורם לכם כמעט לאבד את עצמכם, את אותו "אני" שאתם רוצים לשמר, כמעט ומצליח לגרום לכם לאבד את העשתונות, ולהגיד לו, בדיוק מה אתה חושב עליו, אבל בגלל כל מיני שיקולים, אתה מעדיף להתרחק ממנו, עם הרבה כעס בפנים, האם יש דרך טובה לעבוד על עצמך, ולא להתרגז? גילית
בזמן האחרון אני נתקלת יותר ויותר בתופעה שאנשים לא בדיוק אומרים את מה שהם חושבים, לעיתים משקרים, לעיתים מתחמנים, קל להם לפגוע באנשים נחמדים, לאנשים שהם בליבם קוראים פראיירים ולמה? כי אלה ה"פראיירים" באים מבתים שחינכו אותם לדרך ארץ, לאהבת הבריות, להסדיר דברים בדרכי נועם ולא "תקיעת סכינים" בגב. הם אינם רואים פתרון בלשקר, לתכמן,דרך נאותה לפתרון בעיות. והיום חשבתי לעצמי שבעצם, בכל יום נתון, מרגע שאנו קמים בבוקר אנו בעצם עוברת סדרה להשרדות, זה הוא או אני, זה החזק שינצח, זה ה"חכם והתכמן" לעומת הטוב וה"פראייר", וחשבתי לעצמי האם אכן "אדם לאדם זאב"? אין לי תשובה בדוקה לכך, ואנני מתיימרת לענות על כך, אבל רציתי לשמוע מה אתם חושבים, האם גם אתם ניתקלים בחיים במקרים שכאלה שבהם מישהו עומד מולכם, וגורם לכם כמעט לאבד את עצמכם, את אותו "אני" שאתם רוצים לשמר, כמעט ומצליח לגרום לכם לאבד את העשתונות, ולהגיד לו, בדיוק מה אתה חושב עליו, אבל בגלל כל מיני שיקולים, אתה מעדיף להתרחק ממנו, עם הרבה כעס בפנים, האם יש דרך טובה לעבוד על עצמך, ולא להתרגז? גילית
