אדם חופשי?

[סינבד]

את יודעת באיזה כובד ראש אני מתייחס לגן עדן ולגהינום

NOT
&nbsp
ושוב מחקתי את מה שכתבתי כי נראה לי לא נכון ולא ראוי להתייחס בשום אופן לאיזה ייצוג נשי שהוא (ע"ע בתולות) באיזה אופן שהוא אחר מכבוד מלא.

 

[s i s u]

ואני מתעקשת שאולי מכבסת המילים הזו מיותרת

אני מאוד מכבדת ומעריכה את רגישותך הגבוהה לשפה ולהשפעתו על המין הנשי
אבל לא תמיד אנחנו זקוקות להגנה , לפעמים סתם אפשר להנות מבדיחה -טובה או לא, זה כבר דיון אחר
אם אני בחרתי לכתוב על הבתולות (לכאורה משהו סקסיסטי)- את מי אני מדכאת, אותך או אותי?

 

[סינבד]

את מדכאת את השאהידים

שחושבים שאחרי כל כך הרבה פיגועים הן עדיין בתולות

 

[מודטחדש]

יש חופש ויש חופש

החופש האמתי הוא חיים ללא כל גבולות. כי כל עוד יש גבול (מה שמגביל) כלשהו, האדם לעולם אינו חופשי. אולי הוא קצת חופשי. אולי 10% חופשי. אין דבר כזה. אם הוא לא חופשי לחלוטין, הוא לא חופשי.

 

[חמניה מגורענת]

קראתי 3 פעמים.

נשמע שלא סתם הוא תואר בתחילת הטקסט כבחור מוצלח חכם ונעים הליכות על ידי אנשיו הקרובים. . נראה כי הוא אכן כזה.
לא מתעלם מגירויים, מרגיש אותם, מגיב להם, וממשיך הלאה לדבר הבא.

 

[Mist2]

וואו, זה מה שהבנת מהכתוב?

וגם השורה הזו לא עזרה?
״אך אני חושב שניתן לעצור כבר כאן, ולהבין שיצחק שלנו, רחוק מאוד מלהיות אדם חופשי, ושהוא אכן מטולטל, מתגלגל ומתהפך ללא הפסקה, עקב השפעות/גירויים חיצוניים.״

 

[חמניה מגורענת]

כן, זה מה שאני חושבת.

לאדם חופשי יש יכולת בחירה באם להרגיש ולהגיב או לא.
הבנתי את כוונתך ואת הטקסט (הקיצוני) ולא אהבתי את המסר. לדעתי יצחק לא מטולטל, הוא חי לגמרי ובהנאה. אם לא - איך זה שאנשים שהם שיקוף מדוייק שלו טוענים עליו מה שטוענים? פתיחת הטקסט וסופו סותרים אחד את השני. לכן הגעתי למסקנה שהגעתי אליה. כנראה שיצחק עושה משהו נכון.
אדם חופשי לא אמור להיות סטאטי ולהתעלם מכל גירוי. להתעצבן ולכעוס - אלו רגשות טבעיים והרבה פעמים יש להם סיבה טובה מאוד. למשל - זיהוי בין מה נכון לך לבין מה שלא, במקום לחיות באשליה שהכל פרפרים מעופפים והתעלמות מהמציאות.

 

[Mist2]

לא אהבת את המסר

אז המצאת לעצמך סיפור יפה יותר ואהוב יותר...?
לא צריך להגיע למסקנות, כל מה שצריך זה להתבונן על עצמנו בחיים שלנו..

 

[חמניה מגורענת]

סבבה... whatever

 

[Mist2]

תמיד כשאת מתעצבנת, את אומרת ״סבבה״?

כך זה גם בחיים? האם את יכולה לשלוט בזה?

 

[חמניה מגורענת]

דווקא לא התעצבנתי.

זה היה רגש אחר - קוראים לו - "לא בא לי יותר" - התחושה בו היא כלום בד"כ...והשליטה מוחלטת.

 

[Mist2]

וואלה, לא מכיר כזה רגש

אם ננסה לדייק, אז ״לא בא לי יותר״ זו רק תגובה להמשך של רגש, כלומר הרגשת משהו, שגרם לך לומר ״לא בא לי יותר״.
אני מהמר שאותו רגש היה ממשפחת הרגשות השליליים...

 

[חמניה מגורענת]

ואני מניחה

ש"אסור" או ש"זה לא בסדר" להרגיש רגש ממשפחת הרגשות השליליים, נכון?

אם כך, טוב עשיתי כשיצאתי מהדיון.

בכל אופן - לא הרגשתי שום רגש שלילי, אולי רק משהו שדומה לשיעמום או ייאוש (אם אתה מתעקש לנתח) , אבל מבחינתי זה שווה ערך ל-כלום, כי לא לקחתי ללב כלום ושום דבר לא היה קשור אלי וזה עבר תוך מליונית השנייה.
אולי כשתלמד לומר "לא" ו"די" , ולהתנהג באופן קצת "שלילי" חס ושלום, תערוך היכרות עם הרגש הזה, ויהיה לך ממש כיף בחיים גם זה חלק מבחירה ולהיות אדם חופשי.

 

[Mist2]

אכן שעמום הוא רגש שלילי

מה הטעם בשיחה האם זה בסדר או לא להתנהג באופן שלילי.
כאילו שיש לך שליטה ובחירה, להתנהג אחרת...
כך את מתנהגת, כי את לא יכולה אחרת...סבבה?!
לא שמצבי טוב יותר, רק שאני מודע לזה יחסית...
&nbsp

 

[חמניה מגורענת]

התייחסות

אם שעמום הוא רגש שלילי - האם עשיתי נכון שפרשתי מהדיון? לא ענית.

"כאילו שיש לך שליטה ובחירה, להתנהג אחרת...כך את מתנהגת, כי את לא יכולה אחרת...סבבה?!" אתה בטוח בזה?
אתיל בכך שכולנו מושפעים מדברים חיצוניים במידה מסוימת, אחרת ניקרא אוטיסטים או מתים.
אבל, ההבדל ביני לבינך הוא שאני מודעת בכל שנייה לאיך אני מרגישה ואת שלב הניתוחי יתר והמדיטציות כבר עברתי, ומאפשרת לעצמי להרגיש כך וזה בסדר גמור להרגיש כך ומשם עוברת לרגע הבא. לא מתעכבת יותר מדי על רגש מסויים.
עוד הבדל הוא שמבחינתי כל רגש הוא לגיטימי. כדי להתפתח באמת בן אדם אמור לקבל כל רש שלו, גם אלה שאתה מכנה "שליליים". ומשם לזרום למעלה לשינוי, או לקבלת החלטה מה עושים עם זה. מבחינתך לעומת זאת, אינך מקבל רגש שלילי - לא אצלך ולא אצל אחרים. משמע - אינך מקבל (קבלה!) חלקים מהמציאות. כיצד אפשר להתקדם מנקודת מוצא שכזו? השליליות היא חלק שקיים בכל אדם. יינג ויאנג, טוב ורע , אמת ושקר, ..... אין רק חיובי בעולם שלנו. (אולי לא תסכים איתי , אבל זה ניכר מאוד בכתיבתך, ואתה תסכים איתי אם תתעמק). לא תיתכן התפתחות אמיתית או קבלה באופו כללי של אנשים אחרים ללא קבלת השלילי שבהם או בעצמי. בן אדם שכופה על עצמו להרגיש רק רגשות חיוביים מנסה לעשות קפיצה למקום שלא שייך אליו, ובכך מדחיק את עצמו. זה שקר עצמי. זה מה שנקרא ללכת לפי ספר חוקים , לפי רשימת שלילי וחיובי במקום ללכת אחרי מה שהלב אומר.
לדוגמה - אני הרגשתי משעמם - לגיטימי!!! לגמרי. עם זאת לא משהו שאני רוצה להרגיש.
דוגמה נוספת - לך משעמם - לא לגיטימי כי כך כתוב ברשימה הסופית של הרגשות החיוביים - אתה נשאר וסובל ומשתעמם.
שקר עצמי = סבל.

 

[Mist2]

זה מוזר

לא באמת זוכר מה אני מקבל ומה לא, וכיצד יש לנהוג עם רגש שלילי...
אבל זה בטח בגלל שיש בינינו הבדל, ואת ״מודעת בכל שנייה לאיך את מרגישה״.

 

[Mist2]

תיקון

לא באמת זוכר שאמרתי מה...

 

[חמניה מגורענת]

יום טוב. פרשתי סופית מהדיון הזה.

 

[Mist2]

ואפילו ללא ״סבבה״

כבר יצא משהו מהדיון הזה...

 

[נציב המים]

מציאות

האם במציאות יש "סיבה" להתעצבן ולכעוס?
מן הסתם יש, כי הם מתרחשים בתוכנו.
אבל האם התירוץ הזה שאנו מספקים, פעמים רבות בדיעבד, הוא באמת ה"סיבה" לכך?
האם אני יכול בכלל לראות את הסיבה לכך מבלי לראות אותם נוצרים מלכתחילה?
לפעמים, אם לא מבחינים בכעס בעת היווצרותו, לא שמים לב שאיתו נוצר גם סיפור המסביר אותו.
הרבה פעמים ההסבר הזה הוא תירוץ מחשבתי/אגואיסטי, ולא ה"סיבה" האמיתית.
כשמדברים על "נכון לי" ו"לא נכון לי", אפשר לשאול, כמקובל כאן בפורום, נכון למי בדיוק?