Fistandantilos
New member
אדישות אכפתית
אהלן, לאחרונה יוצא לי להכיר נטייה מסויימת זאת אצל אנשים, ומעניין אותי לדעת מה ההגדרה להתנהגות כזאת מבחינה בודהיסטית. אני חושב שהמאפיין העיקרי הוא ההתייחסות להכל כולל הכל(חוויות אישיות\חיצוניות) בגישה של "הכל שטויות", אך עם זאת איני יכול להצביע ולאמר שזוהי חוסר אכפתיות, משום שיש התייחסות לחוויות אך בצורה שטחית מאוד(כמובן שזה לטעמי), ועזרה תמידית פיזית-מעשית. מעין הכל פוסח עליהם, כולל החוויות שלהם. תאכלס, כשאני רואה אנשים מהסוג הזה אני מתעצב. אני חושב שהשאלה העיקרית שלי, היא איך הפילוסופיות\דתות המזרחיות רואות סוג כזה של אכפתיות אך ללא מעורבות רגשית.. זכור לי שבודהיזם למשל, בז מאוד לפאתוס, ובאמת כל המסרים סטייל - הכל ארעי הכל חולף וכו' גורמים לך באמת לא לקחת כלום ברצינות, כולל עצמך כולל חוויות חיצונית. אשמח לשמוע התייחסות, תודה ושבת שלום
.
אהלן, לאחרונה יוצא לי להכיר נטייה מסויימת זאת אצל אנשים, ומעניין אותי לדעת מה ההגדרה להתנהגות כזאת מבחינה בודהיסטית. אני חושב שהמאפיין העיקרי הוא ההתייחסות להכל כולל הכל(חוויות אישיות\חיצוניות) בגישה של "הכל שטויות", אך עם זאת איני יכול להצביע ולאמר שזוהי חוסר אכפתיות, משום שיש התייחסות לחוויות אך בצורה שטחית מאוד(כמובן שזה לטעמי), ועזרה תמידית פיזית-מעשית. מעין הכל פוסח עליהם, כולל החוויות שלהם. תאכלס, כשאני רואה אנשים מהסוג הזה אני מתעצב. אני חושב שהשאלה העיקרית שלי, היא איך הפילוסופיות\דתות המזרחיות רואות סוג כזה של אכפתיות אך ללא מעורבות רגשית.. זכור לי שבודהיזם למשל, בז מאוד לפאתוס, ובאמת כל המסרים סטייל - הכל ארעי הכל חולף וכו' גורמים לך באמת לא לקחת כלום ברצינות, כולל עצמך כולל חוויות חיצונית. אשמח לשמוע התייחסות, תודה ושבת שלום
.