זה לא נוראי שאנחנו לא מסכמים. הרבה יותר נוראי
כאשר אין דיאלוג בין הצדדים. הרי זו הזדמנות להיחשף שוב ושוב לדעות שונות. אומנם יתכן ולא נסכים גם בהמשך, אך לפחות נחשפנו לעמדות אחרות וניסינו לנהל "משא ומתן" מכובד ככול הניתן.
ועכשיו לנושא:
1. לגבי מדע: תרשה לי לא להסכים עם הדעה שמדע "מוגבל" ו- "מעוות" - מדע דווקא כן בוחן גורמים. בעצם הוא אינו היה יכול להתפתח ולמצוא פתרונות למספר לא מעט של בעיות, אלמלא היה בוחן גורמים לעומקם. לגבי המהות גם לא אסכים, מכיוון שאין לשכוח שמדע אינו רק ביולוגיה, פיזיקה וכימיה אלא גם פסיכולוגיה (שחוקר בין היתר את מהות הדברים).
2. לגבי אתאיזם: ברשותך אצטט אותך -
"האמונה שלהם בכך שאין שום דבר מעבר לעולם הפיסי ולא ניתן למנוע את מות התודעה, זאת מחשבה מדכאת מאוד."
ובכן, אני חושבת שכול אחד יחליט בשביל עצמו מה מדכא אותו. אותי למשל, מדכאת הרבה יותר המחשבה שמישהו, נקרא לו ארכי-ישות או בעצם אלוהים, קבע מראש את סדר החיים שלי - את ההצלחות והכישלונות שלי, מפלג את עולמנו לשלוש דתות ומבלבל בכוונה את האנושות (ע"י סתירת רצון אלוהי, מה מותר ומה אסור, שמבטא בכול דת באופן שונה) ויותר מכול מדכאת אותי המחשבה שאותה הישות הורגת אנשים חפים מפשע (ממש עונש קולקטיבי...) בשביל להעביר מוסר השכל שלעיתים קרובות נתפס כאבסורד מוחלט ותו לא.
"אם בעצם כן יש את כל זה והם בטעות חושבים שאין ז"א שהם סובלים לשווא מליקוי נפשי שלא אמור להיות."
באותה המידה ניתן להגיד שאם בעצם אין שום ארכי-ישות (אלוהים) והמאמינים בטעות חושבים שהיא אכן קיימת, ז"א שהם סובלים מהלוצינציות וגם מפרנויה שמישהו, אי שם מלמעלה, משקיף עליהם ומסמן בפנקס "ברוך הבא לגן העדן?" פלוסים ומינוסים לצד שמם
(ד"א עדיין לא הבנתי על איזה ליקוי נפשי אתה מדבר).
3. לגבי פמניזם: כפי שציין זאת יפה TaL53, יש לא מעט אסכולות של פמניזם. אתה (ועוד כמה אנשים בקהילה מלבדך) לעומת זאת, מתעקש "לתת במה" לפמניזם הקיצוני ולגרוף אל תוכו כול אישה אשר נלחמת למען זכויותיה. ברור ששום דבר קיצוני אינו טוב ובדר"כ אינו יעיל (לפחות זו דעתי), אך המטרה היחידה של הפמניזם הלא קיצוני הוא להגיע למשא ומתן עם הצד הגברי וכמובן להשיג זכויות שוות. למשל, לולא הפמניזם נשים אינן היו יכולות להשפיע על המצב הפוליטי במדינה מכיוון שאחד ההישגים המרשמים בעיניי של תנועה זו הוא, קבלת זכות הצבעה זהה לזו של הגברים. יש עוד מספר לא מעט של דוגמאות חיוביות הקשורות בפמניזם. בנוסף, לדעתי, אין עשן בלי אש - הכוונה היא שלכול תנועה יש סיבה וישנם גורמים אשר הביאו תנועה זו להתגבש ולהתקומם נגד חוסר צדק.
אני מבקשת סליחה מראש על כך שאני נדחפת לשיחה שהתנהלה בינך לבין dori78, אך ברשותך אצטט אותך -
"אם את פמיניסטית את בודאי לא אישה חזקה נשים חזקות אמיתיות אדישות ונגעלות מפמיניזם כי האיכות שלהן מדברת בעד עצמה והן לא מחפשות תירוצים." חוזק אינו מתבטא, לדעתי, בשתיקת אישה וספיגת עלבונות שלא בצדק מהגבר (שאינו ממציא תירוצים? האומנם?). להעז לשנות את פני המצב תמיד הרבה יותר קשה מה גם הדבר דורש מוטיבציה ונחישות של ממש. המסקנה המתבקשת היא, שקל הרבה יותר לשתוק ולהתעלם.
גברים הרבה יותר מאיימים מנשים ויש לא מעט צרות מהם לצערי הרב.
למשל, אנסים, פדופילים וסדיסטים הם ברוב רובם גברים. על כמה נשים המנצלות מינית, באופן משפיל ומכאיב במיוחד, גברים שמעת? על כמה נשים המתעללות פיזית בגברים שמעת? ובכן, יתכן ששמעת פעם או שתיים, אך לא מעבר. אני חלילה וחס לא מנסה להגיד שכול הגברים כאלו, ממש לא - זו לא הייתה המטרה שלי. ניסיתי להדגיש את החשיבות של הפמניזם שבין היתר נלחם למען אותן הנשים האומללות שעברו ניצול גופני ונפשי. אולי הצלחת להבין שגם אני משתייכת לזרם הפמניסטי, אך איני משתייכת לזרם הקיצוני שבו איני רואה כול תועלת. הדעה הרווחת לגבי אישה פמניסטית היא שהיא אינה מבשלת, אינה מולידות ילדים ואינה מכבדת את הגבר הנמצא לצידה. ברשותך, אשמח אם נשאיר דעה זו בגדר הסטיגמה. אני בעד שיהיה דיאלוג בין גבר ואישה ושתהיה הבנה בסיסית בין שניים - שהגבר לא יחליט בעבורנו מה טוב ומה רע, אלא יתייעץ עימי בין היתר ("בעבורנו" היא מילה ברבים עם שמת לב ויחיד לא אמור לקבוע בשביל הרבים, אלא אם כן מדובר בדיקטטורה).
אך שוב, זו בסה"כ דעתי האישית
