אין שום דבר מטופש בשכונה - יש מחסור בתחבורה ציבורית בה. זו תופעה של כל השכונות החדשות בראשל"צ..
מה שטיפשי בשכונות הבלון זו מערכת הדרכים שלא מאפשר תח"צ של קווי אוטובוס.
השכונות בנויות כך שרכב פרטי יסע מהרחובות הפנימיים לכביש ראשי חיצוני שלא נכנס לשכונות, ומשם ליעדו במקום כלשהו שמחובר לרשת הכבישים הראשיים או בתל אביב.
הן מתוכננות כך שלא יכנסו אליהם רכבים שיעדם אינו בשכונה. הרעיון הוא למנוע תחבורה ממקומות אחרים שתחצה את השכונה.
מה שמתאים לרכב פרטי עם מוצא ויעד לא מתאים לקו תח"צ עם עשרות תחנות.
אוטובוס שמשרת את פנים השכונות חייב להכנס ולצאת שכונה שכונה, אוטובוס על הכבישים הראשיים לא משרתים את תושבי הרחובות הפנימיים אלא אם ילכו מרחקים גדולים או ימתינו זמני המתנה ארוכים לקו פנימי.
בהיעדר רחובות עירוניים בשכונות כאלו (בקונספט משנות השבעים והלאה לא עושים רחובות מסחריים אלא "מרכז מסחרי") אין מסלול ישיר יחסית לתח"צ בתוך שכונות כאלו.
הקונספט היחיד שיכול לשדרג את השכונות האלו לתח"צ, בשלב תיכנון שכונות חדשות ואולי גם בדיעבד בשכונות ישנות, הוא דרך תחבורה ציבורית. מסלול בן שני נתיבים או אולי נתיב בודד ואזורים בני שני נתיבים, שמוגדר כדרך לתח"צ בלבד. עם המעבר לאוטובוסים חשמליים מסלול כזה יכול להיות שקט ולעבור ברחובות הפנימיים ובקישורים בין השכונות במקביל לפארקים, כיכרות, מגרשי חניה וכו'. בחשיבה שבה מדובר בציר פנימי בשכונות מסלול כזה יכול לחצות את הכבישים המהירים בגשרים או מנהרות ולשמש גם כשביל אופניים ורשת הליכה. כדי לאכוף את סטטוס התח"צ שלו אפשר להשתמש או במצלמות או במחסומים.
בשכונות קיימות יתכן שניתן לתכנת תשתית כזו לחיבור בין רחובות סמוכים על חשבון שטחים כמו פארקים ומגרשי חניה, כל עוד משכילים לפצות את התושבים בתשתית דומה באזורים סמוכים.