איש טוב ויקר
השנה שנת בצורת ולך יש בריכה פרטית... יש לך כסף, לי אין ובגלל זה אני אפס. סתם כי אני בחור ישר שעובד למחייתו, עושה מילואים בתור לוחם חי"ר ומשלם מיסים. אז אתה אחד שדואג לעצמו וחושב שאתה יותר טוב ממני כי הברכה שלך מלאה ואני חושב על כל טיפה כשאני שוטף לעצמי כלים, בלי מדיח. בשכונה השקטה שלך בוילות אין רעש של אופנועים מוגברי אגזוז, אך היכן שאני גר בדרום ת"א ליד הפועלים הזרים תמיד עוברים כשכמותך בדרך לקנות אביזרים בסלמה או לשתות דרינק או סתם לזרוק גז באמצע הלילה בשכונה העלובה שלי, מה שלא תעז לעשות ליד השכנים שלך. הרי כאן גרים רק עלובי נפש, פועלים זרים או סתם. אז כן, כרגע אני מרגיש שאנשים כאלה מחרבנים לי על הראש, שולחים אותי בגיל 35 להגן עליהם מפני האויבים, בעוד שבניהם לא ישרתו בקרבי כי...מיליון סיבות. אז עשיתי 40 ומשהו ימי מילואים השנה. החיים שלך הם חגיגה אחת ארוכה, אתה מרגיש צורך לפנק את עצמך בעוד איזה אבזר אבל משהו תמיד חסר. אז אתה מחפש חברים, קונה אופנוע ונהיה חלק מארגון. חבר'ה. אופנוענים. ואתם מרגישים קבוצה מלוכדת. כל מי שלא חושב כמוכם הוא כנראה טרול. אתם לובשים בגדים דומים, משקפי שמש מחברות נחשבות, קסדות מחברה מסויימת, ואגזוזים מחומרים מרוכבים. פה ושם איזה רוכב יורד מהמצבה ואז אתם מתחברים, הנותרים אחד לשני בחיבוק חם ויודעים שמה שאתם עושים זה מסוכן ומטורף אבל תמשיכו לעשותו כי... אולי תבוא למילואים? זה דומה. במדינה שהפכה להיות כזאת שכל אחד דואג לעצמו, אני אשים לעצמי אגזוז רועש וכולם יכולים לקפוץ לי. מי שיש לו 50 סמ"ק הוא לא אופנוען אמיתי כי לי יש 1000 סמ"ק, מי שעושה מילואים ומשלם מיסים הוא פראייר. אז מה נשאר? בשביל מה להמשיך בפארסה הזאת. עוד שבועיים אני שוב יוצא לשירות מילואים לא קל ומרגיש חוסר מוטיבציה. בשביל אדם כמוך או אחרים שתקפו אותי כאן בלי להבין מה אני כותב אני אלך לסכן את החיים שלי ואת הבריאות הנפשית המעטה שנותרה לי? בשביל מדינה של ערסים, שמאלנים, אנשי עסקים שלא יתנו לבן שלהם בן ה 18 להסתכן ואין להם שום בעיה מוסרית לשלוח בן 40 לרוץ בגבעות? חוסר האכפתיות שחלחל לחברה הישראלית מיוצג אצלך באגזוז שלא מתחשב בסביבה ובמילוי בריכה פרטית בשנת בצורת. ואם לא מתאים לך...שלחת אותי לצוקים. חביבי. אני כבר שם.