אב מודאג

[tulik23]

אב מודאג

שלום אני אבא לילד מדהים בן שנה ושבע שכל פעם שאני לוקח אותו לגן הוא לו מוכן לעזוב אותי ב 90% מהמקרים זה בבכי אבל לא סתם בכי של רגשי אלא כאילו אני נוטש אותו. ואני בטוח ב 100% שהגן בסדר !! גם עם אשתי זה ככה אולי קצת פחות רגשי את האמת אותי הוא רואה קצת פחות מכיוון שאני חוזר מהעבודה רק ב 19:00 והוא רוב הפעמים נרדם בסביבות 21:00 מה יש לעשות ? האם זה טבעי ? תודה

 

[nubi]

ככה זה ../images/Emo13.gif

גם אצלינו, בגיל שנתיים וחצי. נותנים נשיקה, עוד חיבוק ובסוף משחררים.

 

[טלי בארץ הלמה]

טבעי לגמרי -

אצלנו יש תקופות יותר טובות ופחות טובות, אבל בגדול אני מזדהה איתך.

 

[tunalover]

סביר להניח ש20 שניות אחרי שהלכת

הוא הפסיק לבכות. גם לי היו רגשי אשם ואז המטפלות אמרו לי שמיד אחרי עזיבתי הוא מפסיק ומתחיל לשחק. לי תמיד עוזר (ואני רוצה לקוות שגם לו) שאני לוקחת אותו לשם אני תמיד נותנת לו את התחושה שהוא הולך לעבור שם את היום הכי נפלא: כל החברים והצעצועים...

 

[tulik23]

אני יודע

אני יודע שהוא משחק אחרי שאני הולך אבל ה דקות האלו שנפרדים הם נורא קשות במיוחד בתור הורה לילד ראשון תודה

 

[tunalover]

הטיפ היחידי שאני יכולה לתת לך

זה להיפרד מהר ולא להגיד 10 פעמים אני הולך ולא ללכת. אני מצאתי שמאוד עוזר לנו שאני לוקחת, מחבקת ומנשקת, אומרת להתראות ושיהיה לך יום נפלא ומהדלת אני עושה פרצוף מצחיק של נשיקה וככה לפעמים זה מצחיק אותו והוא מעביר את לכתי הלאה מבלי לבכות.

 

[POOH*]

המלצה שלי...

בתור מטפלת לשעבר בגנים ממליצה בחום לעשות איתו טקס פרידה קבוע. יכול להיות משהו קצר: לדוג' מגיעים לגן אתה מעביר אותו לגננת/מטפלת נותן נשיקה, היא מלווה אותך עם הילד בידיים לדלת ואתה הולך... ויכול להיות טקס ארוך: לדוג' אתה יושב איתו מספר לו סיפור אחד ואז הולך.. לא משנה מה תבחרו העיקר שזה יהיה קבוע ותעשה אותו דבר כל יום. כך הוא ידע למה לצפות ומתי אבא הולך וזה מקל על הפרידה.. ולגבי הבכי - זה טיבעי כמו שאמרו. וזה בסדר - כמו שלך קשה להיפרד ממנו גם לו קשה להיפרד ממך.. והדרך שלו להראות את זה זה בכי. מנסיוני טקס פרידה קבוע מאד מסייע. בהצלחה.. POOH

 

[happy00]

מתי הוא התחיל את הגן?

האם זה ככה כבר מתחילת השנה?

 

[אמאלה של איתי]

כדי להשים ../images/Emo23.gif

יש את האופציה הכי הגיונית שיש ילדים שקשה להם הפרידה בבוקר מאמא/אבא וזה נורמלי אבל כדי גם להשים לב שאין משהוא שגורם לו להרגיש לא בטוח או טוב בגן

 

[tulik23]

לא

לא ממש לא כשהוא היה יותר קטן הוא היה רץ לגן לא היה לו אכפת יש גם ימים כאלו עכשיו שהוא לא מתיחס אלינו טוב לשמוע חיזוקים כאלו תודה

 

[galit74]

אצלינו זה היה כך עד גיל 3 בערך

מגיל 4 כבר נפרד לבד בשער. גם היום בגיל 5 מתפנק יותר על אבא כי אני בדר"כ לוקחת אותו לגן. זה ממש לא אומר שלא טוב לילד בגן זה קשור לגיל ואני הייתי יותר מודאגת אם הילד בן שנה וחצי היה ממהר להפרד ממני....

 

[סימבה ק]

היי טוליק

המטפלת של הבן שלי קוראת לזה "בכי מצפון". כלומר, כפי שכבר אמרו לך פה, 10 שניות אחרי שאתה הולך הוא כבר נרגע. הוא רק חייב להראות לך שעצוב לו שאתה עוזב אותו. אם היה איזשהו חשד לגבי הגן עצמו, היית עולה על זה כשאתם רק בדרך לגן והוא מתחיל לצרוח ולבכות שהוא לא רוצה ללכת לשם. ועוד טיפ שנתנה לי מטפלת אחרת: אף פעם לא לברוח לו! זה מוריד להם את הביטחון העצמי והם עסוקים בלחפש כל הזמן. אין ספק שזה רגע קשה בבוקר, אבל אתה חייב להבין שהוא לא כועס עליך, בטח לא בגלל השעות הספורות שיוצא לכם להיפגש בערב. ככה זה. נאלצים להתרגל. בטוח יש גם ימים שיותר קל לו, לא?

 

[שירי של טל]

טבעי לגמרי. הבן שלי בן שלוש ועדיין

יש זמנים שבהם הפרידה בבוקר היא סיוט (שמסתיים בשנייה שיצאתי מהדלת).

 

[שריתה 1]

מוכר מאוד, גם אצלנו זה כך

עיליי בן שנה ותשעה חודשים, כאשר בעלי שם אותו בגן הוא בוכה בכי היסטרי וגם את בעלי הוא לא רואה הרבה. ייתכן גם שאתה מתרגש מכך שהוא בוכה ולכן הוא בוכה יותר כך אולי לא תלך מין מניפולציה. אל תדאג זה נורמאלי בטוח שאחרי כמה דקות בגן הוא בסדר ושוכח שהוא בכה.

 

[oeroni]

מוכר מאוד

שלי דווקא רואה את אבא שלה ובכל זאת ממני נפרדת יפה מאוד וממנו בסצינה גדולה.