כל העולם בטוח ש"האמת הטהורה" בידו
אדם מספר לכולם את הכל, מוצא על כל שאלה תשובה. כל בן אדם (כמעט) מרגיש שהוא שייך לקבוצה הכי טובה: "אנחנו העם הנבחר", "אנחנו העם הסגולה", "אנחנו הצודקים" - כל דת באה לספר לנו שהיא מעל הכל. ולצורך העניין האתיאזים היא דת. כל העמדה של דת או לאום מסויימת מעל כולם היא אתנוצנטריות, וכל אתנוצנטריות היא התנשות וגזענות לכל דבר. מרוב "אמתות טהורות" שעל צבאות בעולם להילחם למענם, יש כרגע 80 מילחמות בעולמם של כל האלים. כל-כך הרבה דם נשפך. בסוף נשאר עם קצת "אמת טהורה" ובלי הרבה אנשים שיחיו בשבילה. יכול להיות שאחת הקבוצות מחזיקה ב"אמת הטהורה" הנכספת, לי אישית אין מושג מהי ה"אמת הטהורה", ולמען האמת (הלא טהורה) אני ממש לא מחפש את ה"אמת הטהורה" כי מרוב הוכחות לגבי "אמתות טהורות" מעולם אני לא אדע מהי ה"אמת הטהורה". בטח יבואו אנשים שיגידו לי תלמד אז תדע, כולם יזרקו לי הוכחות להגיד שהם צודקים. אז נניח שיוכיחו לי את ה"אמת הטהורה". אז מה, אז להתחיל להילחם בשבילה, אז להצטרף למעגל הצודקים באשר הם, להחזיק ב"אמת הטהורה" ולמות למענה. אני רוצה לחיות. רוצה חיים לא "אמת טהורה". אנשי ה"אמת הטהורה", תמשיכו להילחם בניכם לבין עצמכם ותעזבו אותי בשקט. לי אין שום "אמת טהורה", לי אין שום הוכחות, ואני גם לא הצודק, בטח שלא הכי צודק. ערן צור כתב פעם "עיוור בלב ים מי אותו יציל", ואני מרגיש כמו "עיוור בלב ים של "אמתות טהורות", מי אותי יציל".