אבן נגולה...
זוכרות את זה? אני שמחה (מאוד מאוד, אין לכן מושג עד כמה!), לספר שבשבועיים-שלושה האחרונים עברה על עידן איזו קפיצת התפתחות בנושא, והוא עושה דברים שחשבתי שאראה אצלו רק בעוד שנים רבות. המפתיע הוא שזה קרה "פתאום", בלי סימנים מוקדמים. זה בא לידי ביטוי ממש מידי יום (עוזב את היד והולך לבד מבלי להסתכל אחורה כל הזמן, כבר לא דורש שאעשה איתו כל דבר), אבל השיא היה שהוא נענה להצעה של אבא של חבר של ילד מהגן, שאותו הוא לא ראה מעולם לפני-כן, ללכת עם שני הילדים אליהם הביתה למספר דקות (היינו אצל החבר מהגן, הם שכנים שלו). הוא ביקש שאנו אבוא גם, אמרתי שאני מעדיפה להישאר, והוא קיבל את זה מבלי להניד עפעף, והלך! הייתי כל-כך מאושרת, חשבתי שזה יקרה רק כשהוא יהיה בן 10.
זוכרות את זה? אני שמחה (מאוד מאוד, אין לכן מושג עד כמה!), לספר שבשבועיים-שלושה האחרונים עברה על עידן איזו קפיצת התפתחות בנושא, והוא עושה דברים שחשבתי שאראה אצלו רק בעוד שנים רבות. המפתיע הוא שזה קרה "פתאום", בלי סימנים מוקדמים. זה בא לידי ביטוי ממש מידי יום (עוזב את היד והולך לבד מבלי להסתכל אחורה כל הזמן, כבר לא דורש שאעשה איתו כל דבר), אבל השיא היה שהוא נענה להצעה של אבא של חבר של ילד מהגן, שאותו הוא לא ראה מעולם לפני-כן, ללכת עם שני הילדים אליהם הביתה למספר דקות (היינו אצל החבר מהגן, הם שכנים שלו). הוא ביקש שאנו אבוא גם, אמרתי שאני מעדיפה להישאר, והוא קיבל את זה מבלי להניד עפעף, והלך! הייתי כל-כך מאושרת, חשבתי שזה יקרה רק כשהוא יהיה בן 10.
