'אבן מתגלגלת'

[Junoda]

'אבן מתגלגלת'

שלום, באנגלית הביטוי 'rolling stone' משמעו ׳נווד׳ או אדם בלי כל מחוייבות. רציתי לדעת האם בשפה העברית קיים הביטוי ׳אבן מתגלגלת׳ או ביטוי אחר בעל משמעות דומה? תודה, דנה

 

[אנילי מילי]

כדאי לך לשאול בפורום תרגום ועריכה. הם מומחים.

אני לא מכירה ביטוי מקביל בעברית, אם כי אולי "נע ונד" מעביר את המסר.

 

[Junoda]

נוודות

אני מחפשת ביטוי קצת יותר מסתורי, משהו שלא יהיה מובן ברגע הראשון אבל בכל זאת הוא יכיל בתוכו את נושא הנדידה, נוודות, הליכה בעקבות חיפוש כלשהו..

 

[אנילי מילי]

מצטערת, לא עולה דבר על דעתי ../images/Emo10.gif

 

[ארמנד2]

"קול קורא במדבר" -לא בדיוק אבל בערך...

 

[הדיוט גמור]

אבן מתגלגלת זה טוב או רע?

בלי קשר לוויכוח הישן בין מעריצי הביטלס והסטונס, האם הפתגם A rolling stone gathers no moss, שעל שמו נקראה הלהקה (בעקיפין - השם נלקח משיר של זמר הבלוז מאדי ווטרס), טוען שאבן מתגלגלת היא דבר חיובי או שלילי? כיום, הכוונה נתפסת כחיובית: מי שנשאר בתנועה, אינו קופא על שמריו ואינו צובר טחב, חלודה ומשקל עודף. הטחב, המופיע בפתגם, נתפס אצלנו כקשור לריקבון והזנחה. אלא שלא בטוח שזו הייתה הכוונה המקורית. הנוסח המקורי של הפתגם, שמיוחס לכותב הרומאי פובליליוס סיריוס ו/או להוגה ההולנדי ארסמוס, טוען כי מי שנע ונד ואינו מכה שורשים במקום אחד, מתחמק מאחריות ודאגות. פתגם דומה טוען כי עץ שנעקר ונשתל שוב במקום אחר מניב פרי מועט. במילונים ישנים הביטוי מובא בדרך כלל במובן שלילי, כפי שניתן לצפות מחברה בורגנית אשר מעריכה יציבות ומרגישה מאוימת על ידי נוודים מכל סוג (יהודים, צוענים, היפיז וכד') כך שכוונת הפתגם נתונה לפרשנות ותלויה בגישה שלכם, כפי שמסכם בקצרה ויקשיונרי:

1.A person who never settles in one place will never be successful. 2.A person who does not keep active will grow mouldy​

דרך צלחה!

 

[הדיוט גמור]

לקפוא על השמרים זה טוב או רע?

תוך כדי התגובה קלטתי שגם לנו יש ביטוי דומה, וכשבדקתי לעומק, גיליתי שגם אצלנו קיים אותו כפל משמעות. הביטוי מופיע בתנך בשתי גרסאות: שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו, וְשֹׁקֵט הוּא אֶל-שְׁמָרָיו, וְלֹא-הוּרַק מִכְּלִי אֶל-כֶּלִי, וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ; עַל-כֵּן, עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ, וְרֵיחוֹ, לֹא נָמָר. (ירמיהו מח). הביטוי "שוקט על שמריו" מדבר על יין שהשמרים שבו שקעו לקרקעית, ולכן אינם מקלקלים את טעמו ואת ריחו. כאן השקט והיציבות הן תכונה חיובית ששכרה בצידה. הגירסה המוכרת יותר, "קפא על שמריו", מופיעה בצפניה א: וּפָקַדְתִּי עַל-הָאֲנָשִׁים, הַקֹּפְאִים עַל-שִׁמְרֵיהֶם, הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם, לֹא-יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ. וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה, וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה; וּבָנוּ בָתִּים, וְלֹא יֵשֵׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת-יֵינָם. "קפא" אינו מציין קור אלא משהו שצף על פני הנוזל (כנראה שהמובן עבר תהליך של ציפה > משהו שצף ונקרש על פני הנוזל > קפא, ולראיה הקשר בין ציפה וציפוי), והמשמעות דומה לזו שבירמיהו, של שקט ו"לא לעשות גלים". אלא שצפניה מוכיח את יושבי ירושלים על כך ורואה בשלוותם תכונה שלילית, ואף מנבא כי הם לא יזכו לשתות את היין שעליו שמרו ללא תזוזה... לחיים!

 

[מוגג]

כמו שאננות.

 

[ציקימינגו]

כאבן שאין לה הופכין ..כחרב המתהפכת.

מכאן ."כאבן המתהפכת" זוהי הצעתי. צ'י

 

[איתי שלר]

תוספת קטנה

לשקוט על שמריו- משמע שהשמרים כבר אינם פעילים ופסק תהליך התסיסה. תסיסה מטאפורית יכולה להיות חיובית או שלילית ולכן גם ההיפך (השקטת התסיסה המטאפורית) יכולה להיות חיובית או שלילית. אגב, בספר ישעיהו (פרק ז') כתוב "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל-תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה..." המילה הִשָּׁמֵר לא לגמרי מובנת בהקשר זה. ממה להשמר? ולכן יש המבארים שזהו פועל הנגזר מהמלה שמרים ומשמעו שקוט על שמריך- אל תתסוס מפחד. [הערה: בכל מקום במקרא בעלי הטעמים הטעימו את המילה "השמר" במלעיל, מלבד בפסוק הנוכחי, מה שעשוי להצביע על כך שהפועל כאן נתפס כשונה].