אבל...

אבל...

הלא חשוב להרגיש? ורגש זה גם שנאה, קנאה, עלבון וכו'... כאשר אנו אוטמים את עצמנו מהערות מעליבות של אחרים על פי העקרון "לא לקחת ללב", שזה קשור בו ולא בי, אנחנו בעצם אוטמות חצי מהרגש שלנו... מה אמורים לעשות? להפתח ולקבל רק דברים טובים שאומרים לכם? ובקשר להנחת הנחות... אין לנו ברירה! אנחנו יוצאים מן הבית מתוך הנחה שנגיע לאוטו או לפארק וכו'... אנחנו קובעים עם חברים פגישות מתוך הנחה שנפגש, לא? אנחנו מתחילים לרכוש השכלה בתחום מסוים מתוך הנחה שנעסוק במקצוע זה בעתיד... אגב מיכל, ברכותיי על צאת הספר!
 
הי ../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif

בלא לקחת באופן אישית דברים, אז לא מדובר על להפוך אותנו למכונות אטומות וקרותשלא מרגישות שום דבר
ממש לא. ביום יום אנו מגיבים אוטומטית לדברים. מישהו אומר משהו - ישר אנחנו נעלבים. מישהו אומר לנו "אוי את מקסימה" - ישר אנו מרגישים שמחה. מישהו אומר לנו אחר - ישר אנחנו כועסים. וכו' וכו'. כמו מכונות
אפשר להפעיל אותנו בכל דבר שאומרים לנו. אז לא לקחת אישית דברים זה אומר שאנו מודעים לכך שהדובר (זה שמדבר איתנו) פשוט מדבר מתוך הסרט שלו וזה לא קשור אלינו. אם הוא אומר שהשמנו - הוא מוטרד מהנושא הזה או שאולי הוא אומר את זה בגלל משהו אחר שקשור אליו. הבן אדם יכול להיות היסטרי לגבי משקל, והוא מעיר לכל אחד, והוא מעיר גם לנו - ואם אנו לוקחים את זה אישית, אנו חושבים שזה הופנה כלפינו. אבל לא, זה לא קשור אלינו בכלל. באותה מידה הוא היה אומר את זה לאדם אחר עם פרצוף אחר, עם שם אחר, ועם אותם נתונים גופניים. והוא אומר את זה כי הוא עסוק בעצמו בנושא הזה.... (טוב ניסיתי להסביר. עדיף לקרוא את הספר ארבע ההסכמות. זה כתוב בהיר יותר
) לא מדובר על לאטום את עצמנו. אנו שומעים את האחרים אבל לא טועים ומקשרים בכל אל עצמנו. מגיל קטן גדלנו לחשוב שהכל קשור בנו. אבל לא - כל מה שהזולת עושה קשור רק אליו
לגבי הנחת הנחות אז לא מדובר לא להניח שאנו יודעים איך לנהוג, או שאנחנו מכירים את הדרך מהבית לעבודה. מדובר על לא לדמיין דברים דמיוניים, להניח שאחרים חושבים עלינו כל מיני דברים, להניח שהאחר רוצה מאיתנו משהו בזמן שהוא בכלל לא עסוק בנו, וכו' וכו'.... ותודה על הברכות
 
למה את מתכוונת? ../images/Emo23.gif

(אניב אמת שואלת. לא הבנתי למה התכוונת ב"ישירות עדינה")
 
התכוונתי לכך שבאמת,

כדי שלא צריך יהיה להניח הנחות, הכי טוב להיות ישירים. אבל גם עדינים, על מנת לא לפגוע או להגזים...
 

גיטרה

New member
והאם יש קבוצה או מסגרת בארץ

בה מלמדים או לומדים או מתרגלים את ארבעת ההסכמות? לקרוא לבד מהספר זה לא פשוט כאשר יש בעיות של קשב וריכוז.
 
גם לי יש בעיות קשב וריכוז,יודעת מה,

לכולם למעשה יש בעיה או יותר נכון דסלקציה קלה,וזה בעצם הגיוני. השאלה איך נוח לי להסתכל על הבעיה הזו. אני לא מזלזלת,להפך,אני באה ממקום ששנים האמנתי (בדיעבד היה לי נוח) שאני לא יכולה ללמוד כי יש לי בעיית קש,ריכוז ומיכוד (משקפיים מגיל 5) וכ"ו.האמונה גרמה לי לזלזל בעצמי. שתי דרכים להסתכל על המצב: 1.מכירים את המערכון של קרן מור ב"קצרים"..הפסיכולוגית עם המשפט ההורס "או יו יוי"..פשוט ככה,וככה זה ישאר. לא מתוך זלזול,אולי בעצם הזילזול הוא של של מי שמרחם על עצמו,כלומר את מזלזלת ביכולות שלך וחבל. 2.להניח למושג בעיית קשב וריכוז ולהחליט להיחם ולא לעשות הנחות..(לא מקבלת כרטיס מועדון חחח). בוא נסכם,או להישאר תקועים ברחמים או לקום להתמודד ולשנות.. בחירה פשוטה והדרך לא כזאת קשה כמו שנדמה. הכל מניסיון אישי.
 
היום קראתי לראשונה את מה שכתבתי

תראי מה זה.. קש=קשב. מיכוד=מיקוד. בעיה הא? חחח סתם מהירות של הקלדה ולא יותר
 
אני לא מכירה מסגרת שמלמדים

בה את ארבע ההסכמות בלבד. יש הרבה מסגרות שעוזרות לשינוי החיים. ארבע ההסכמות הן למעשה כלי לשינוי החיים. הן כלי מעצים שמאד מקל על בני אדם שמיישמים אותן. מי שעובד איתי למשל (אני מדריכה אנשים בנושאי התפתחות אישית) וירצה להשתפר בנושאים שקשורים לארבע ההסכמות - אז אעבוד איתו על זה בשמחה
 

גיטרה

New member
קל (לי)להציע אבל בכ"ז: למיכל ולמיכל

למיכל גור: זו לא רק בעיה של קשב וריכוז, אלא עוד קשיים נוספים, אם לא שאני יודע מה זה בשבילי לקרוא ספר, לא הייתי אומר את זה. זה פשוט סיוט. האנרגיה שאני מוציא על קריאת טכסטים ארוכים שזה מתיש אותי ומוציא אותי מדעתי, כך שלהילחם קל להגיד, אבל אני לא רואה כאן עניין של מלחמה או לא מלחמה, אלא זה שיקול של כמה כוחות נפש ואנרגיה זה מצריך אותי להשקיע, ואם הכיוון הנכון הוא אכן "להילחם". ולמיכל הררי: אני בטוח שלו יהיה מי שיארגן קבוצה כזו, ההיענות תהיה גדולה. רק המעט שקראתי כאן על העקרונות האלה, ומעט הפנמה שהפנמתי, עוזר לי (עדיין בקטן) בענייני היומיום. האם לא כדאי לנסות לארגן קבוצת לימוד כזו? קל להציע, כבר אמרתי?
 
אני כ"כ מבינה על מה את מדברת,

עד לפני כמה חודשים הרגשתי ואני עדיין מרגישה אותו דבר כמו שתיארת. כשאני קוראת אני צריכה: 1ץלהתמקד על האותיות שלא אחליף את מקומם,או אחשוב על מילה דומה. 2.לקרא בטון המתאים. 3.להבין מה קראתי. 4.להפנים או יותר נכון לחבר בין כל משפט ומשפט ולהבין. זה קשה,לפחות לי. אבל מצד שני,יותר קשה לחיות בתחושה של:"תסבירו לי בקצרה ואני אבין" או "אני לא קוראת ספרים כי קשה לי". חייתיע עד היום ככה,ולאחרונה הבנתי שזה חתיכת תיק שמעיק מאוד. המלצה שלי המליצו,לקרא את "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" כי לא צריך לזכור מה היה בפרק הקודם וכ"ו. הכי חשוב,לסמן במרקר את המשפטים שנתנו לי תחושה מופלאה, ש"עשו לי את זה". לא קל לי,אבל טוב לי עם התחושה שאני מסוגלת למרות הקושי הרב. אני קוראת לזה מלחמה,אולי הקצנתי,אבל התמודדות נשמע יותר טוב לא?
 
נשמע טוב ../images/Emo13.gif ../images/Emo45.gif

נראה לי גם שאפשר לשפר את הקריאה, גם עם דיסלקציה. אפשר לעבוד על זה. אני לא יודעת איך כי אין לי את הקושי הזה, אבל יש לי תחושה שאפשר לשפר את זה מאד.
 
זה נשמע כל כך מוכר...

ועם זאת, לעתים רחוקות עלה בראשי שיש לי גם בעיות קשב או ריכוז... אגיד לך מתי זה קורה אצלי: כשאני קוראת משהו רק כדי ללמוד (מכל הבחינות, למוסד לימודי או למטרה רוחנית). בדרך כלל, הכתיבה פשוט לא זורמת ואני מתקדמת כל כך לאט עד שיום אחד אני מניחה את הספר ולא פותחת יותר. זה קורה גם עם ספרי קריאה (לעתים רחוקות). האופן שבו זה כתוב פשוט לא מדבר אלי, ואת חוסר היכולת או הרצון שלי להשאר ולהמשיך לקרוא אף על פי שזה מעיק, ניתן לפרש באלפי דרכים שונות... בינתיים אני מפרשת את זה כעצלנות (ומזלזלת בתכונה זו בי). האם גם אצלך זה פשוט תלוי מה את קוראת?
 
הזדהתי כ"כ עם מה שכתבת:

"בדרך כלל, הכתיבה פשוט לא זורמת ואני מתקדמת כל כך לאט עד שיום אחד אני מניחה את הספר ולא פותחת יותר",זה פשוט מה שקורה אצלי. אני לא קוראת ספרים כי אם אני לא אסיים אותו באותו יום,אני כבר לא אקר אותו בכלל. בשביל לקרא אותו באותו היום,זה כבר בעיה..כתבתי עליה. אז התחלתי עם "הנזיר שמכר את הפרארי שלו",שאגב זה ספר סופר רוחני,ואני לא לחוצה איתו,ספר קליל שלא צריך המון השקעה בשבילו. יש דרכים לפתור את הבעיונת,אבל צריך סבלנות והמון רצון..והכי חשוב,בלי הנחות..לא לוותר.
 
אולי פשוט לא מצאת את

ה
ספרים שלך? אצלי אין בעיה ממש עם ספרים, כל עוד הם מעניינים, וכל עוד ההפסקות בין קריאה אחת לשניה (של אותו ספר) לא עולה על מספר ימים... אבל את יודעת מאיזה ספר לא יכולתי להתנתק וקראתי אותו כל הלילה עד הבוקר במקום לישון? הארי פוטר...
 
הי "גיטרה" ../images/Emo168.gif ../images/Emo23.gif

אתה מעוניין ב- (1) קבוצת לימוד כזאת שחברי הקבוצה מפרים את כולם. קבוצה שמתקדמת בארבע ההסכמות בחינם. שאין לה מדריך/ה מסויים/ת? או שאתה מעוניין (2) בקבוצה שמדריך/ה מקדמים את חבריה בארבע ההסכמות (בתשלום)? אם אתה מעוניין באופצייה (1) אז פשוט תחליט על תאריך ויום ומקום, ותציע לגולשים להצטרף ולעבוד ביחד על ארבע ההסכמות, ותוודא שיגיע מישהו שמבין בארבע ההסכמות באופן יחסי.
 

גיטרה

New member
דוקא התכוונתי לאופציה השניה../images/Emo20.gif

אני בטוח שיהיו הרבה מעוניינים. אף שלא למדתי עדיין את ההסכמות, על פניהם הם עושים רושם כביר ועמוק שיש בו כדי לחולל שינוי חיובי מאוד לבנאדם שיישם אותם. מה דעתך?
 
הן אכן מחוללות שינוי אמיתי וגדול

למי שמיישם אותן
עבורי קריאה ויישום הספר ממש עשה שינוי! אם אתה רוצה ללמוד את ארבע ההסכמות, אתה מוזמן לעבוד איתי. (אתה יכול ליצור איתי קשר במסרים).
 
למעלה