אבל...
הלא חשוב להרגיש? ורגש זה גם שנאה, קנאה, עלבון וכו'... כאשר אנו אוטמים את עצמנו מהערות מעליבות של אחרים על פי העקרון "לא לקחת ללב", שזה קשור בו ולא בי, אנחנו בעצם אוטמות חצי מהרגש שלנו... מה אמורים לעשות? להפתח ולקבל רק דברים טובים שאומרים לכם? ובקשר להנחת הנחות... אין לנו ברירה! אנחנו יוצאים מן הבית מתוך הנחה שנגיע לאוטו או לפארק וכו'... אנחנו קובעים עם חברים פגישות מתוך הנחה שנפגש, לא? אנחנו מתחילים לרכוש השכלה בתחום מסוים מתוך הנחה שנעסוק במקצוע זה בעתיד... אגב מיכל, ברכותיי על צאת הספר!
הלא חשוב להרגיש? ורגש זה גם שנאה, קנאה, עלבון וכו'... כאשר אנו אוטמים את עצמנו מהערות מעליבות של אחרים על פי העקרון "לא לקחת ללב", שזה קשור בו ולא בי, אנחנו בעצם אוטמות חצי מהרגש שלנו... מה אמורים לעשות? להפתח ולקבל רק דברים טובים שאומרים לכם? ובקשר להנחת הנחות... אין לנו ברירה! אנחנו יוצאים מן הבית מתוך הנחה שנגיע לאוטו או לפארק וכו'... אנחנו קובעים עם חברים פגישות מתוך הנחה שנפגש, לא? אנחנו מתחילים לרכוש השכלה בתחום מסוים מתוך הנחה שנעסוק במקצוע זה בעתיד... אגב מיכל, ברכותיי על צאת הספר!