אבידות בטיסות

[natyh]

אבידות בטיסות

לפעמים קורים בטיסות דברים משונים ... לדוגמה אם תפסתם מטוס לאילת בשעת בוקר מוקדמת והנה בנחיתה הסתבר לכם כי המזוודות נטשו אותכם והמשיכו להודו ... חלילה וחס על מנת להשתתף במסיבת ירח מלא וקופיפי והשאירו אותכם עם לב שבור ... זה יכול לקרות בטיסה או אולי בעזרת אדיבה של עוזר המתנדב לעזור לכם להקל את משאיכם ובחוסר הכרת תודה מכנים אותו שודד ... אך בעיקר נתרכז בטיסות . נתי

 

[natyh]

והמקרה הראשון

שנת 87 ועבדכם חוזר מגווטמלה ומגיע לארץ הקודש אך אויה שוד ושבר המזוודות עזבו אותו וטסו להם לקולומביה ... וכך מבלה עבדכם את עיקר זמנו במשרדי אבידות ומציאות בנתב"ג חוזר כל שני וחמישי כדברי השיר המגפיים של ברוך : "ברוך תר בכפר ועיר "... ולבסוף לאחר מספר חודשים קנה איזה קולומביאני נחמד כרטיס טיסה למזוודה ושלח אות לאיחוד משפחות עם עבדכם . מוסר השכל טוב שיש למזוודה משפחה ... נתי

 

[sela v]

יש אנשים ללא מזל

שכל הציוד + המזכרות מ-2 חודשי הטיול האחרונים מעולם לא חזרו אל בעליהן

בתקווה שהפעם ימצאו לי את האבדה, פיסה אחת (המזוודה) נמתאה, והיום בערב אני אמור לקבל אותה.

 

[sela v]

אכן קיבלתי

אתמול את המזוודה, אבל עדיין האופניים אי שם. בקיצר תמיד לזכור לקחת את כל הדברים היקרים לכם, והחשובים בתיק קטן, ולא לשלוח הכל לבטן המטוס, אף פעם אי אפשר לדעת אם או מתי תקבלו את חפציכם חזרה.

 

[משוטט בדרכים]

הסיני הזה מוכר לי...

סחתיין על אותו בחור ששלח לך את המזוודה. זה מה שקורה אם עולים במדינה אחת, יורדים במדינה שניה ולפעמים מופתעים לגלות ש... 1. בטיסה להונג קונג דרך בנגקוק, נעלמה לה המזוודה אי שם באמצע. מצועבן הגעתי למחלקת אבידות ודיווחתי על ההעלמות. אחרי 48 שעות של התעצבנות והסתובבות באותם בגדים, הגיע המזוודה. חודש לאחר מכן, באותה טיסה ובאותו נתיב, אותה העלמות חזרה על עצמה. עצבני (בדר"כ כלל לא) ניגשתי למחלקת אבידות. ואת מי אני רואה שם ? את אותו בחור מוכר מהאבידה הקודמת. רק ראיתי אותו וזעם העצבים עלה פי כמה. 2. בטיסה אחרת שחזרה מבנגקוק לארץ, הנחתי תיק בתאי המטען מעל לראש ואחרי הנחיתה, כשרוב הנוסעים כבר ירדו...אין תיק. אחרי בהלה של הדיילת ואחד הטייסים, ואחרי משטרה ובטחון שהוזמנו לבדוק את כל הנוסעים - פתאום גיליתי שהתיק כן קיים באחד התאים - רק עבר קצת מקום. עשיתי קולות של שטיח והשתדלתי לשכוח...

 

[yayou]

כמעט בטיסה... אבל על סוס

דנה, שותפתי לטיולים ואנוכי החלטנו לעשות "טרק" קטן (יום אחד) מהר געש ליער העננים בקוסטה ריקה. המסלול כולל סירת מנוע, רכיבה על סוסים ונסיעה בג'יפ. בבוקר (שהתחיל בנסיעה במהירות 200 קמ"ש בכבישים משנות ה- 30) נפרדנו לשלום מהתרמילים שלנו שהיו אמורים לעשות את דרכם ברכב נפרד. אחרי יום עמוס ונחמד, הגענו לעיירה שבה קבענו פגישה עם התיקים. אנחנו אמנם הגענו, אבל התרמילים - לא... אחרי נסיעה קצרה על אופנעון חקלאי (דנה, אני, אמריקאי שטייל איתנו והנהגת על אופנוע אחד...) הגענו לאכסניה נטולות כל. די נבהלנו במיוחד לאור העובדה שהיינו בחור והיעד הבא שלנו היה טרק של 5 ימים בג'ונגל... בסופו של דבר,אחרי שעות ספורות אך קשות - לשמחתנו הרבה, הבעלים של המקום (בעזרת הספרדית העילגת שלנו) הצליח לאתר את נהג (גנב?) התיקים , לנסוע אליו ולפדות את הבית שלנו בחזרה... סוף טוב הכל טוב!

 

[lady_anne]

בווריאציה אחרת: גניבה ברכבת

לפני כמה שנים נסעתי עם מישהי מהעבודה, בחורה מצחיקה עד דמעות, ללונדון ולפריס לנסיעת עבודה: יומיים בפריז, יורוסטאר ויומיים בלונדון. שתינו טיילות מנוסות וחשבנו שהכל הולך להיות פיס אוף קייק

(אין עוגה אז שיהיה פיצה). נוחתות בפריס בשעת טרום בוקר מוקדמת, יוצאות משדה התעופה ועולות על המטרו לכיוון העיר. הרכבת מגיעה ושתינו עולות, ולאחר מספר דקות האישה שאיתי מכניסה יד לתיק שהיה תלוי לה על כתפה, מפשפשת כה וכה ו...נאדה. אין ארנק, אין דרכון, אין כסף. שתינו מגיעות תשושות למלון (מלון עלאק, אכסניית נוער מבעסת שסיפק ארגון הסטודנטים שהזמין אותנו לכנס), מתארגנות ומתפצלות: אני לכיוון הכנס, היא למשטרה, לשגרירות ולטלפונים לארץ לבטל את כרטיס האשראי. יום שלם (מתוך ארבעה) בוזבז על השטות הזו. אחרי יומיים סיימנו את פריס ועלינו ליורוסטאר לכיוון לונדון. הכל טוב ויפה אנחנו מגיעות לעיר הגדולה, צועדות מעדנות לתחנת הרכבת התחתית ובגלל הדוחק והצפיפות עולות על שני קרונות נפרדים שביניהם מפרידים חלונות שקופים. אני מניחה את המזוודה, מפשפשת קלות בתיק היד שלי ו...ניד איי סיי מור? אחרי השוק וההלם הגענו לתחנה, ירדנו מהרכבת וסיפרתי לה מה שקרה. ההיא, כאמור, מצחיקה עד דמעות, אז איכשהו ישבנו שתינו על הרצפה באחת מתחנות הרכבת שבלונדון ובמשך חצי שעה לא הפסקנו לצחוק. למותר לציין ששנה אחר כך היינו לחוכא ולאיטלולא בקרב החבר'ה מהעבודה...