אבידה חדשה

[דתיה קסומה]

אבידה חדשה

מאז מוצ"ש ה

שלנו מבואס ולחוץ נורא. מתברר שעכשיו הוא איבד את..... פנקס החוגר שלו. הלחץ הזה גרם לו לעשות המון שטויות ועכשיו הוא בלי מצב רוח לגמרי. הוא נורא רצה להצטיין ומתברר שהוא מקבל הכי הרבה הערות מכולם. מצד אחד הוא כל המזנן מעודד את עצמו שזה יהיה בסדר אבל אין מה לעשות, איבוד הפנקס שלו השפיע עליו קשה. קשה לנו מאוד לשמוע אותו במב רוח כזה. היום שוחחתי איתו בטלפון קרוב ל- 20 דקות, ניסיתי לעודד אותו, שהוא לא חייב תמיד להיות המצטיין, להיות הבולט, גם אנשים ממוצעים חשובים, שהתפקוד שלו ביום וחצי האחרון - זה לא מה שישפיע על עתידו הצבאי, בכל זאת הצבא חושב שיש לו יכולת ולכן הוא נמצא במסלול הנוכחי. אני רק דואגת מה הוא יקבל במשפט על הפנקס ואיך הוא יקבל את זה. כל היום אנחנו רק חושבים עליו ודואגים לו. קשה מאוד, התפקיד הזה של הורה לחייל

. לא נראה לי שזה מתאים לי.

 

[מאקי]

מחזיקה לך אצבעות....

מחזיקה לו.. שיעבור מאוד קל.... בכלל .

 

[אמאשלחייל]

דתיה קסומה, אין לך ברירה. את הורה

לחייל נקודה. וזה אומר להיות איתו ברגעים השמחים וברגעים הקשים. חשבי רק כמה זה עוזר לו שיש לו איפה לקטר ויש מי שמנסה לעודד אותו. האם הוא בטוח שהחוגר אבד? אולי יש נסיבות מקילות? אהבתי את מה שאמרת לו, זה גם נכון וגם באמת מעודד, למרות מצב הרוח הקשה שלו. שיהיה טוב.

 

[oshiko]

הבחור צריך להאמין בעצמו

הדבר הראשון החשוב במסלול שלו זה אמינות. למרות הלחץ להצטיין - שלא יעשה שטות וייתפס ב"חיפוף" מכוון או דיווח לא אמין. שיחכה בסבלנות לשעת הכושר שלו להוכיח את עצמו ולהצטיין. היא תגיע. גם לג'וניור שלי לקח זמן לקנות את אמון מפקדיו.

 

[אמשל מילואימניק טחון]

צריך לעשות CHECK LIST

יקירתי - מתאים, לא מתאים - עכשיו את בתפקיד אמא של חייל, ואני סומכת עלייך שתעשי אותו הכי טוב שאפשר. מה שמצופה ממך הוא להקשיב, להכיל ולעודד. בטוחה שהתאמנת על זה כבר די הרבה. מנסיון עם מצטיינת מעופפת, מציעה לך שכשיגיע הביתה, לסדר איתו את הארנק/תיק ולקבוע מקום לכל דבר. מה שניתן לקבע (ע"י קשירות, הידוקים, ניילונים וכד') - לקבע. לשנן את המנטרה שלא חשוב כמה לחוץ ודוחק - להחזיר מייד כל דבר למקום שנקבע. חוסך תמיד זמן. בדוק!!!!! ללמד אותו לעשות לעצמו רשימת בדיקה: - חוגר יש? לבדוק! - דיסקית יש? לבדוק! - מחסנית נוספת, חש? לבדוק וכן הלאה וכן הלאה. אין גבול למה שהלחוצים המצטיינים והמעופפים האלה מסוגלים לאבד. שיעמוד באומץ למשפט. העיקר, כפי שכבר אמרו כאן - שיודה ולא יחפף. כנראה שיקבל נזיפה - אם זו הפעם הראשונה. עודדי אותו בטלפון לנסות לשחזר מתי נתקל בתעודת החוגר בפעם האחרונה, ואת מה שעשה מאז. לאט, לאט ובלי לחץ - יש סיכוי גדול שהוא ימצא עוד לפני שיישפט. אהבתי איך שעודדת אותו. לא שזה עוזר כל כך. מי שיש בו דחף להצטיינות - תמיד יחשוב שאוי ואבוי, מה יהיה... בשביל זה, אנחנו ההורים, קיימים.

 

[האילתית 2]

מתוך דברייך אני שומעת

שגם את מאוד מתוחה. לדעתי צריך לעשות הפרדה בין דברים. ראשית עלייך לשדר רוגע כלפיו(גם אם בפנים את חרדה). אם הצבא החליט לשבץ אותו במקום שהוא נמצא כנראה שהוא נמצא ראוי לכך. (אני הייתי אומרת לבני שגם אם הוא לא ישרוד את מה שכרגע הוא עושה ,ממש לא נורא ,יש הרבה מאוד דברים לעשות בצבא.וזה נכון.) אם המסלול מאוד קשה צריך להיות בו טוב ואם מצטיינים נהדר. שכחת הדברים יככולה לנבוע משני דברים.מלחץ או מתכונה מולדת. בשני המקרים בבית אפשר לעזור לו בכך, ולא אחזור על דבריה של אימשלטחון. אם הדבר נובע מהלחץ יש צורך קודם לטפל בכך. לגבי פנקס החוגר. זה יכול לקרות ויש משפט. בדרך כלל (מה ששמעתי מחברים) זהו קנס כספי. אין הבדל בין חייל לחוץ לתלמיד לחוץ שגם אם הוא מצטיין הוא נכשל בבחינות. כמורה תמיד אני מטפלת קודם בלחץ ולאחר מכן בבחינה. ולסיום שיהיה לך חג שמח לך ,לבנך ומשפחתך.

 

[שיר סתיו 5]

גם לי לא מתאים הלחץ הזה....

כשלקחתי אותו לתחנת האוטובוס, במכוניתי, רציתי לשאול אם זכר לקחת דיסקית, פנקס חוגר, כסף...אבל הוא כל הזמן נותן לי הרגשה שזה מעליב אותו שאני בודקת איתו- אז שתקתי. לא שאלתי. הורדתי אותו בתחנה (מרחק נסיעה של 7 דקות) וחזרתי הביתה פתאום קבלתי טלפון ממנו: אמא ה...דיסקית שלי ליד המיטה... נתתי גז הגעתי הביתה בריצה לקחתי את הדיסקית נכנסתי למכונית ודהרתי שוב לתחנה... במרוץ נגד הזמן, כי האוטובוס כבר היה אמור להגיע, הצלחתי בדקה ה99 כשהאוטובוס כבר בתחנה, פשוט חסמתי אותו במכוניתי ונתתי לו את הדיסקית... אוף הלחץ הזה....

 

[דתיה קסומה]

הכל בגלל האהבה

לא יעזור כלום - הרגש האמהי מתגבר על כל דבר. כמו שחמותי אומרת על הבן שלה בן ה- 45 (שהוא במקרה גם בעלי) "הוא תמיד יהיה הילד שלי". אנחנו דואגים להם בכל מצב וכשהוא במצוקה כואב לי לראות אותו במצב הזה. לשמחתנו הוא מגיע הביתה ביום ד' עד יום א' ויחזור שוב ביום ג' עד יום א', ז"א הוא איתנו כמעט כל החג. אני אנצל את ההזדמנות לחשוב איתו איך הוא יכול להיות קצת יותר מאורגן עם עצמו, אולי אפילו להדפיס לו על דפים קטנים מעין רשימת מלאי שיקריא לעצמו לפני שהוא יוצא למסדרים עד שיתרגל. תודה על כל העיצות. אגב, אני מוכנה להתחלף בתואר של "אמא של חייל" עם משהי אחרת אבל בתנאי שהילד נשאר אצלי!

 

[האילתית 2]

אולי "קסם של אמא לחייל קסום" ?

 

[אמשל מילואימניק טחון]

אני התחלתי עם פנקסונים קטנים

כאלה, כמו שהאגדה מספרת שאריק שרון תיעד עצמו בהם. אמה מה? היא איבדה גם את הפנקסונים האלה. בכל הארץ ובהרבה ערים בעולם מסתובבים פנקסונים כאלה, בכתב עברי עם מספרים משונים ואותיות מוצפנות. זה התחיל ברשימות קטנות של דיסקית, תעודת חוגר, מפתחות, סלולאר - והתפתח למספרי טלפונים של שגרירויות וקונסוליות ברחבי העולם, מספרים מוצפנים של הקודים הסודיים של כרטיסי האשראי, מספרי המחאות הנוסעים, הנחיות למעבר מטרמינל לטרמינל בנמלי התעופה הגדולים וכד'. ובכל זאת, אחרי ניילון הרשימות והדבקתן לדופן הפנימית של הכיס, המעיל, התרמיל, הארנק - הצלחנו להפחית בהרבה את האבידות ואת נזקיהן. גם הסכמתה לקבל הנחיות ולהשמע להן, כמו להחזיר תמיד למקום, לעבוד עם רשימות וכד' - בהחלט תרמו ותורמים. להרגשתי, ממש לא צריך להרגיש רע עם זה שבודקים ומזכירים להם. הם אולי אומרים אווווףףף, אבל יודעים היטב שזה לטובתם. אצלנו זה נעשה תמיד בצחוק ועם מוזיקה: מפתחות יש? איפוא? סלוללאר יש? תראי! ראש יש? תוכיחי וכד'...ועדיין, בנובמבר האחרון, בשהותה בבוסטון - הצליחה לאבד ארנק שהכיל: רשיון נהיגה, תעודת סטודנט, שני כרטיסי אשראי, 300$ במזומן ומפתחות למגורים. היא בכלל לא היתה מוטרדת וטענה שהארנק הזה תמיד חוזר אליה. והוא אכן חזר אחרי שבוע! אבל רק אחרי שהיא ביטלה את כרטיסי האשראי והזמינה חדשים, הזמינה רשיון נהיגה חדש וכד'. הפעם זה עלה לה הרבה כסף, שהקפדנו לא לכסות ונראה לי שזה בכל זאת עזר.....עד הפעם הבאה, כנראה...

 

[2mia]

אבידה של חוגר

היי לכולם אני עוקבת אחרי הפורום כ8 חודשים שבני התגיים ואתם באמת קבוצה נהדרת שתומכים אחד בשני.לגבי החוגר, גם הבן שלי איבד את החוגר ועוד ברגילה.אני דאגתי יותר ממנו.הוא עלה למשפט כשהוא נדנד שישפטו כבר. אמרו שצריך לשלם קנס שלא ירד עד היום-4 חודשים. תרגיעי את הבן ששום דבר לא קורה - הכי קשה היה העניין של הרכבות אבל מכיוון שהוא חייל קרבי, הוא לא הגיע הביתה הרבה כי לקח להם חודשיים לשלוח חדש לבסיס שלו. חג שמח לכולם

 

[oshiko]

מיה ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

יש לי תפקיד מסורתי בתור ראש השבט לערוך קבלת פנים טכסית שכוללת את השאלה: "איפה הבחור משרת?". אנשי השבט האחרים מסתפקים בריקוד ברכה מסורתי.

 

[אמשל מילואימניק טחון]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה, מיה

ריקוד ברכה מסורתי... לא לשכוח להקליק על התמונה.

 

[דתיה קסומה]

מיה ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

ממליצה בחום על הפורום!

 

[אמשל מילואימניק טחון]

חויה מתקנת לריקוד ברכה מסורתי ../images/Emo8.gif

שלא תזדעזעי ותחשבי עלינו שכבר התייבשנו...

 

[2mia]

תודה על הברכות

החייל שלי בצנחנים. הוא כרגע בקורס מ"כים . הוא יצא למ"כים מוקדם לשמחתי . הוא נמצא בגדוד 101 והתגייס באוג'05 כמו שאומרים.

 

[סמדר בנ]

שלום מיה ../images/Emo140.gif

וברוכה הבאה.

 

[י רדן]

מיה../images/Emo24.gifברוכה../images/Emo24.gifהבאה../images/Emo24.gif

 

[האילתית 2]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה מיה

 

[tova האחת]

מיה ברכות להצטרפך לקהילה.../images/Emo140.gif