מתרגלים, אבל זו בכל זאת מלחמה
בהתחלה, המחמאות הן הדלק שעליו נעה הדיאטה.
אח"כ הסביבה כבר מתרגלת למראה החדש
ומפסיקה להחמיא...
זה גם לא כמו להפסיק לעשן, למשל, שזה קשה תקופה,
אבל אח"כ אפילו ריח של סיגריות אי אפשר לסבול,
כי עישון סיגריות מפסיקים לגמרי
(במיוחד מעשנים כבדים כמוני, שעישנו 2 וחצי חפיסות ביום...).
לאכול, אי אפשר להפסיק לגמרי, וכל עוגייה קטנה,
מעוררת את ה"יצר" מחדש...כך, שכמו בכל מלחמה נגד היצר,
זו התמודדות בלתי פוסקת.
איך אמר מרק טווין? "אין דבר קל מלהפסיק לעשן,
עובדה עשיתי זאת מאות פעמים בימי חיי" (לא בטוחה שהציטוט מדוייק).
כך זה אצלי לגבי הדיאטה, אך מכיוון, שהפעם, רזיתי לא בשבילי,
אלא "בשביל הרופא", אולי אצליח להתמיד בזה...