אבחון ראשוני

[עפרה3]

אבחון ראשוני

ראשית רציתי להודות לכולכם על העצות. טוב לדעת שאני לא לבד. אחרי שעברנו איבחון כפי שציינתי אצל פסיכולוג ילדים ועו"ס, היינו זקוקים לזמן על מנת לעכל את המסקנות. לא ידענו כלום על הנושא. בקיצור, לאחר כחודש וחצי ביקשתי שיכניסו אותנו לתור לטיפול בבי"ח גהה לילדים. העו"ס אמרה לי שאם לקח לנו כ"כ הרבה זמן להחליט, כנראה שאנחנו לא מאמינים בטיפול. כמו כן אין לה מושג מה משך ההמתנה. תגידו לי, מה עושים? האם שמעתם על מרכז גהה להתפתחות ילדים? ואולי כדאי לפנות דרך המושלם בקופ"ח ולהתחיל טיפול מיידי לפני בי"ס? תודה.

 

[עפרה3]

הוספה לאיבחון ראשוני

בנוסף לשאלתי באיבחון הראשוני. האם טיפול שנעשה דרך קופ"ח נרשם ואכן מהווה מכשול לילד בהמשך? האמת שגם משך המתנה שאינו ידוע די מטריד אותי כי חבל שהילד יסבול . מצד שני עלות טיפול פרטי יקרה מאוד. מה דעתכם?

 

[קוראת קבועה]

עזרה במימון

העו"ס שמלווה אתכם תוכל לעזור במימון דרך לשכת הרווחה.

 

[zivadina]

לא ברור ממכתבך מהן תוצאות האבחון

גם לא ציינת מאיפה את. אני מציעה לך לפרט, כדי שנוכל לעזור יותר. כמובן שאת לא צריכה לנקוב בשם הילד. מנסיוני רב השנים, אפשר לעשות את כל הטפול ב-ADHD בלי לשלם פרוטה בלי קשר למצבך הכלכלי, כי זה תחום המכוסה על ידי משרד הבריאות. רק אם תצטרכו אבחונים מפורטים, תצטרכו ללכת למכון פרטי. אבל תתחילי בטפולים החינמיים, והם רבים. אז...נא לפרט.

 

[דליה.ד]

אבחונים

ניתן לבצע חינם במכונים השונים להתפתחות במרפאות חוץ בבתי חולים שונים ובנוסף בקופות חולים. כמובן אם הילד כבר עבר אבחון פסיכו דידקטי. שימי לב על האבחון הפסיכו דידקטי להיות קביל ע"י משרד החינוך. על אבחון נוירולוגי ו/או פסיכיאטרי אין בעיה.

 

[זהבה נ]

זוהדינה מצ"ב הפרטים החסרים לך

ע´ בן 5.5 בגן חובה. הילד ה-3 מתוך 4. הילד הקטן בן 10 חד´. לפני כשנה דיווחה הגננת על כך שע´ לא שקט, מרביץ לפעמים, מפריע בריכוז ועוד. גם בבית ע´ לא רגוע, בוכה כמעט מכל דבר, צועק וכועס. לאחר התלבטות ניגשנו לאיבחון באחד מבי"ח. ע´ אובחן ע"י פסיכולוג ילדים ועובדת סוציאלית. הפסיכולוג המליץ לחזור על הבדיקה עוד כחצי שנה מאחר ולא מצא משהו חריג. העובדת הסוציאלית מצאה כי ע´ סובל מחרדה כשהפרעת קשב וריכוז עשויה להיות תופעה משנית, והמליצה להתחיל טיפול פסיכולוגי וייתכן שילוב בתרופות בהמשך. היום אנו מתחילים טיפול בתרפיה באומנות ושוקלים להתחיל טיפול פסיכולוגי במקביל. התחושה שלי שע´ סובל יותר מבחינה רגשית (תופעה שהחריפה לאחר הלידה). אני מאוד רוצה לעזור לו לפני כניסתו לביה"ס. ע´ לא עבר איבחונים נוספים כגון מבחןTOVA או בדיקת נוירולוג ולמען האמת אינני בטוחה לגבי שימוש בריטלין. האם לדעתכם עליי לערוך אבחונים נוספים לפני שנתחיל בטיפול? הגננת סיפרה שכאשר היא יושבת איתו אישית הוא רגוע יותר והציעה שננסה למצוא מישהיא שתהיה איתו בגן כשעה כל יום שיקבל תשומת לב אישית. מה דעתכם? הבאתי כאן את הפניה כלשונה לעיונך

 

[zivadina]

שלום עפרה.

קודם כל, תודה לזהבה על העדכון. בגלל שאני עובדת הרבה (לשמחתי), יש לי פחות זמן לחיפושים אחורה בפורום. מנסיוני כאמא, הייתי מציעה לך להתייעץ תחילה עם פסיכיאטר ילדים. הפסיכיאטר אמור להכיר את כל הבעיות הנפשיות, כולל הפרעת קשב ורכוז, ואז להמליץ על הטיפולים המתאימים: פסיכולוג, ריפוי בעיסוק, וכו´. עדיף לעשות אבחון ראשוני עם מישהו כמו פסיכיאטר, שיש לו ראיה רחבה של כל הבעיות, ואחר כך לרדת לפרטים, מאשר ההיפך. נתתי פה דוגמה, שהילד שלי עבר ריפוי בעיסוק, אבל לא הפסיכולוגית שבדקה אותו בגן ולא המרפאה בעיסוק, הבינו שהבעיה הראשית היא הפרעת קשב, ולכן הטיפול בו נתקע, עד שמומחה אחר איבחן לו הפרעת קשב, ומאז התחילה התקדמות גדולה, כי ידענו מה הכוון. אצל הבן שלך זה נראה יותר כבעיה רגשית (כאמור, אני לא פסיכולוגית), ולכן כדאי לכם לפנות לפסיכיאטר ילדים מומלץ שיאתר את הבעיה הראשית. טיפול אצל פסיכיאטר צריך להיות מכוסה על ידי משרד הבריאות, ולא צריך לעלות כסף. אגב, הפסיכיאטר לא מטפל רק בחולי נפש, אלא גם באנשים עם הפרעות נפשיות קטנות, כמו הפרעת קשב ורכוז ועוד. אם תכתבי מאיפה את, ננסה להמליץ לך ביתר פרוט על מומחים. בהצלחה

 

[zivadina]

חשיבות האבחון הראשוני

אני מצרפת קטע ממאמרו של ד"ר אבי שפירא על חשיבות האבחון הראשוני של בעיות נפשיות בכלל, ובעיית קשב ורכוז בפרט. המאמר מופיע בין מאמרי הפורום: "חשיבות האיבחון המוקדם ע"י רופאים מנוסים בתחום התפתחות הילד ופסיכולוגיית הילד, הוא קרדינלי, באשר לטיפול המתאים הנועד למנוע את התופעות שתוארו כאן. ככל שהאיבחון יערך מוקדם יותר, תהיינה פחות השפעות משניות של ההפרעה והטיפול יהיה יעיל יותר. הדבר נכון ביחס לכל הפרעה פסכיאטרית, אשר עקב סטיגמה חברתית וסיבות נוספות אינה מגיעה לאיבחון בשלבים המוקדמים של ההפרעה, כאשר לפחות בחלק מהמקרים, שאינם מאובחנים ומטופלים בזמן, ההפרעה "מתלכלכת" בתחלואה פסכיאטרית נילווית-COMORBIDITY . למרבית הילדים הסובלים מ- ADHD יש גם הפרעות פסכיאטריות אחרות, שחשוב לאבחנן ולטפל בהם. על אלו נמנים: פיגור שכלי (MENTAL RETARDATION ), הפרעות התנהגות (CONDUCT DISORDER ), הפרעת מרדנות- עקשנות (OPPOSITIONAL DEFIANT DISORDER ), הפרעות חרדה ודיכאון (ANXIETY, DEPRESSION) הפרעה בהתפתחות האישיות (PERSONALITY DIORDER ), התמכרות לסמים ולאלכוהול (SUBSTANCE ABUSE ), תסמונת טורט (TOURETTE SYNDROME )הפרעה המאופיינת ע"י טיקים מוטורים וקוליים הנמשכים לאורך זמן. במקרים רבים (50% ) הופעת ADHD מהווה את הסימן הראשון למחלת הטורט. ליקויי למידה מופיעים באחוז גבוה כתחלואה נילווית ל- ADHD , ולכן כה רבה חשיבות האיבחון הדידקטי, אבחון סימנים נוירולוגים "רכים" לא מוקדיים ואיבחון מוטוריקה גסה ועדינה. חשיבות קלינית עליונה נודעת כאמור, לאבחון מדוקדק של ההפרעות הנילוות, בשל השפעתן על חומרת התסמינים הבסיסיים, התגובה לטיפול, מהלך המחלה והפרוגנוזה. גם ילדים מחוננים סובלים בכתות הרגילות וניכרים אצלם סימפטומים רבים המחקים ADHD. חשוב להתייחס לקבוצת הילדים המחוננים כקבוצה עם צרכים מיוחדים ובודאי לא לאבחנם עם הפרעה פסיכיאטרית. מאחר וקיימות תסמונות רפואיות המחקות תסמינים של ADHD ודורשות טיפול ספציפי שונה, חשובה הבדיקה הרפואית הכללית. זאת על מנת לשלול ליקויים בלתי מאובחנים בראייה או בשמיעה, הפרעות אפילפטיות שונות, הפרעות מטבוליות והורמונליות, הפרעות בשינה ועוד. כמו כן תסמונות פסכיאטריות כגון דכאון, מצבים פרה- פסיכוטיים (פרודרום) ומצבי חרדה שונים כגון תסמונת שלאחר טראומה (POST TRAUMATIC STRESS DISORDER ) עשויים להיראות כהפרעה בקשב וריכוז, ומתן ריטלין לילדים אלו עלול להחמיר את מצבם. בתהליך האיבחון המקיף שמבצע פסיכיאטר הילדים והנוער, שהוא בהכשרתו הבסיסית רופא, הוא ישלול הפרעות רפואיות-גופניות והפרעות פסכיאטריות ראשוניות, שעשויות לחקות תסמיני ADHD. הטיפול בהם, כאמור, שונה לחלוטין מהטיפול בהפרעת קשב וריכוז אמיתית.