אבחון לילדה

[דורית 55]

אבחון לילדה

כיצד ניתן לאבחן ילדה בת 11 אשר אינה משתפת פעולה ובביקור אצל פסיכיאטר אינה מראה את הסימנים שעל פיהם אנו חושדים כי היא לוקה בתסמונת טורט (טיק ברגל, זמזומים אין סופיים-בעיקר בעת צפיה בטלויזיה, כחכוחים, ובימים האחרונים ממש צעקות-נשמע כמו "אה" שמופיעות אצלה באמצע משפט, "קללות"-מכוערת אופס סליחה יפה וכו'. בביקור שערכנו אצל פסיכטארית לפני כשנתיים היא רשמה בתיק כי ההורים חושדים כי הילדה לוקה בטורט וכאן גם נגמר הסיפור. בביה"ס לא מתלוננים, אנו חושבים כי איכשהו היא מסוגלת לשלוט בקולות מחוץ לבית. מישהו יכול לעזור במידע כלשהו?

 

[שביק]

שלחתי לך מסר.

 

[ניקרקרקר]

לדעתי...

יש לטפל בה כאילו היא לוקה בטוראט, מאחר שהיא מראה את כל הסימנים. מה זה בעצם משנה מה יכתוב הפסיכיאטר? אתם ההורים שלה ואתם מכירים אותה טוב יותר מכל אחד. יש מספיק טיפולים מלבד כדורים פסיכיאטרים, אותו רושם פסיכיאטר, לטיפול בטוראט. ואלו טיפולים מצויינים לסימפטומים - החל מנטילת אומגה, דרך הומאופטיה, דיקור, שיאצו, צמחי מרפא, ביו-פידבק והרשימה עוד ארוכה ומתמשכת וקיימות גם בפורום הזה, בקישורים שלמעלה. אני, אגב, אמא לילדה עם טוראט שמעולם לא אובחנה על ידי גורם רשמי ובכל זאת היא מטופלת לעילא ולעילא - אבל לא בכדורים פסיכיאטרים. שנית, בתך שולטת בטיקים בבית הספר ובביקוריה אצל הפסיכיאטר. העובדה הזאת לא חייבת להפריע לאבחון - אם אתם חפצים בו בכל זאת. יש מספיק נוירולוגים מצויינים שיאבחנו טוראט גם על סמך עדויות שלכם, או שעינם תהיה רגישה, אולי יותר מעינו של הפסיכיאטר, לקלוט טיקים מוסווים היטב. בהצלחה!

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

השאלה היא: מה מטרת האיבחון?

אם אתם רוצים לאבחן כדי "להיות בטוחים" - אתם יכולים להיכנס לאתר אסט"י, לבדוק אם הכתוב שם תואם את מה שעובר על ילדתכם, ולפי זה לדעת. לשם כך אין צורך לפנות לפסיכיאטר (אצלו היא "מתאפקת" ולא מראה שיש לה טיקים). ממילא אתם חיים איתה ורואים יותר טוב ממנו מה עובר עליה, ורבים מההורים בפורום ידעו שלילד שלהם יש טוראט לפני שהרופא איבחן זאת. אם מטרתכם היא טיפול תרופתי, שזה בעצם הדבר היחיד שלשמו חייבים רופא (אגב, אפשר ם נוירולוג) - תוכלו ללכת לאחת מהמחלקות להפרעות בתנועה, שקיימות במס' בתי-חולים, שם יוכלו לאבחן גם ע"פ "יומן" שתנהלו, ובו תתעדו את מה שעובר עליה (טיקים, "טקסים", מועדי הופעתם, נסיבות הופעתם, תדירות, וכו'). אגב, אם זו מטרתכם - קחו בחשבון שיש בעיה לטפל, כל עוד הילדה אינה משתפת פעולה (מה שנראה לי ע"פ סיפורכם). נסו להציג לה את הדברים בצורה שתגרום לה "להחליט בעצמה" שהיא מעוניינת בטיפול, ואל תיתנו לה הרגשה שזה "נכפה עליה".

 

[גובלינית]

../images/Emo26.gifלדעתי, האבחון חשוב בכל מקרה

ולא משנה לאיזה כיוון טיפולי תפנו. זה חשוב, על מנת שלא יהיה בכם הספק האם כן? האם לא? ואולי אנחנו לא בכיוון בכלל?.... שהרי, יש מספיק אי ודאות בהפרעות התפתחותיות בכלל ובתסמונת טוראט בפרט... מסכימה עם צוללת שהכי חשוב להביא את הילדה לשיתוף פעולה - כי בלי זה לא תוכלו לעזור לה ולא תהיה כל התקדמות... לגבי "בבית ספר לא מתלוננים" - אני דווקא לא חושבת שזה הקריטריון. חשוב לבדוק עם הילדה מה היא מרגישה בנוגע לטיקים. בקיצור - הייתי מתייעצת קודם עם פסיכולוג חינוכי/התפתחותי שיעזור לכם להביא את הילדה לשיתוף פעולה, מה שיקל מאד על ההחלטות לגבי המשך הטיפול. מילה קטנה על שיתוף פעולה של הילדים - לעיתים חוסר שיתוף פעולה נובע ממקום של חוסר אמון (אם בעצמם או בסביבה) או אולי ממקום של פחד. לכן בהחלט חשוב לבדוק גם את הנקודה הזו. בהצלחה!

 

[דורית 55]

תודה לכולם.

התשובות שלכם נותנות לנו כיוונים שונים ואכן אנו צריכים לחשוב....... תודה שוב.

 

[השגיא]

ילדים רבים נמצאים בסיטואציה של בתך

כלומר, סובלים מבעיה כלשהי, וכשהם באים עם הוריהם לרופא, התופעות נעלמות... אחת השיטות להתגבר על הבעיה היא ניהול יומן רפואי. בכל יום לרשום מהן התופעות שהילד סבל מהן באותו יום. זה נותן גם מידע לגבי משך הזמן שכל טיק מבקר בגוף. אני ממליצה לך לקרוא את דף השאלות והתשובות באתר של אסט"י ע"מ שתדעי מהן התופעות האופייניות של הטוראט, בכל יום תרשמי אילו טיקים / בעיות אחרות הילדה חווה וכך כשתגיעי לגורם מאבחן, יהיה בידייך מסמך אמין ורב פרטים על הבעיות של בתך. ועוד עצה חשובה- ס ב ל נ ו ת!!! ו א ה ב ה!!!!! כך תוכלי לעזור לבתך בצורה הטובה ביותר. גלית

 

[חגית35]

מה שאת מתארת מוכר כסינדרום המרפאה

עייני בספרה של דר' מיקי אברמוביץ - הילד מגיע אל הנוירולוג או הפסיכיאטר ו... נאדה! אין שום טיק. מאידך, מספיק שתזכירי את המילה טיק לידו בכל סיטואציה אחרת והוא יתחיל לטקטק בטירוף. מי שמיומן במקצועו יידע לאבחן גם לאור תיאוריכם. כל הפרקטיקה הפסיכיאטרית ברובה ממילא מסתמכת על תיאורים ושאלוני עומק. כל האבחנה הינה כזו. הלא ידוע שאין בדיקת דם לטוראט. אבל ייתכן ויש מאפיינים קומורבידיים (בקיום סימולטני) שאינך מודעת אליהם- כגון: אוסידי- הפרעה טורדנית כפייתית או מאפיינים שלה או קווי אישיות שיש בהם אוסידי, או וחליפין ובעצם לא לחליפין- חרדה- שהינה הגורם הנמצא מתחת לכל אוסידי והוא זה שמצית אותו החוצה כי זה מנגנון הגנה כנגד חרדה שגואה ומציפה את הגוף. אולי יש שם מאפיינים אחרים שלא היית מודעת אליהם עד כה כמו הפרעת קשב וריכוז? היפראקטיביות? לקויות למידה??? יש שאלונים מאוד מפורטים ואם גם את תהיי מסודרת ועקבית ויסודית ותגיעי עם רשימת כל הטיקים שאת מזהה (ותתפלאי כמה טיקים יש שאולי אינך מזהה כטיקים אבל כשתקראי בספרות יתגלו לך עוד ועוד תנועות וקולות שכלל לא העלית על דעתך שהם טיקים, ובדיעבד תביני כשכן כשתתחילי לנהל רישום יסודי ומעקב מאוד קפדני כולל מס' הפעמים ליום, משך (תדירות) וחומרה . אני ממליצה לך מאוד, אם זה מטרידך- לפנות לפסיכאטר שמצוי ברזי ההפרעות הנ"ל, או למכון מסודר כמו למשל בשניידר. אני מצטטת לך לדוגמא ניהול יומן מעקב שאני הכנתי בזמנו לילדיי, ועד שלא רשמתי לא ידעתי עד כמה יש והיו המון טיקים ... אולי זה יפיל לך אסימון. ועוד יומן נוסף שציטטתי פה בפורום. מקווה שעזרתי במשהו!

 

[הלנה]

שלום דורית

רק רציתי לומר ברוכה הבאה לפורום, אין לי מה להוסיף, מסכימה עם כל ההמלצות שקיבלת..

 

[תיקי וזיו שגן]

ברוכה הבאה דורית55../images/Emo24.gif