אבחון לאן לפנות?

[בלנקו59]

אבחון לאן לפנות?

אני מנסה לעזור לבן שלי בן 26 סטודנט בחור מופנם מחובר לחיות . אני חושדת שיש לו איזו בעיית תקשורת ,או קושי אחר ביחס לבנות. אף פעם לא היתה לו חברה. הוא לא גיי. יש לו חברים אבל הוא נוטה להיות לבד המון שעות.
אני רוצה לפתוח איתו שיחה ולנסות לראות האם כדאי שילך לאבחון?
השאלה שלי היא לאן לפנות, מי עושה אבחון למבוגרים ? מה כדאי לעשות?
אשמח לתגובות

 

[TikvaBonneh]

מכון בית אחד של עופר גולן

 

[schlomitsmile]

איך הוא מרגיש עם החיים שלו, עם עצמו? החלטה לפנות לאיבחון צריכה לצאת ממנו.
אם הוא חש מצוקה כלשהי, זה יכול לתת לו מוטיבציה לחפש תשובה.

יש שאלונים אינטרנטיים, שאינם מחליפים איבחון בשום-ואופן,
אבל יכולים לתת אינדיקציה ראשונית.
אולי אם כל בני המשפחה יענו עליהם (כל אחד לגבי עצמו כמובן),
באווירה קלילה, כאילו סוג של שעשוע כזה,
זה יכול לעודד אותו לחשוב על פניה לאיבחון.
אם תרצי, אעלה קישורים לטסטים כאלה.

אולי צפיה סרטים (אם תרצי המלצות, אוכל לכתוב)
שמתארים חיי א"סים בוגרים צעירים, יעוררו בו הזדהות.
אולי קריאת טקסטים של א"סים תעשה את זה.

 

[בלנקו59]

תודה אבל

אני לגמרי לא בטוחה שהוא על הספקטרום ,יש לו בעיות תקשורת אחרות לדעתי . אבל הייתי רוצה שיעשה אבחון
אשמח אם תשלחי לי טסטים לכל המשפחה
תודה על התגובות

 

[schlomitsmile]

ברור לי שאת לא בטוחה

חשבתי על רעיונות לדברים שאולי יעלו בו את השאלה שמא הוא כן, ויעודדו אותו לפנות לאיבחון.

הנה הקישורים:
מבחן AQ
http://www.acisrael.org/?page_id=54

טסט נוסף, באנגלית (או רוסית, צרפתית וכו'- יש שם כמה תרגומים)
http://rdos.net/eng/Aspie-quiz.php
(יש ללחוץ על I ACCEPT )

 

[dina199]

בשביל זה עושים איבחון

כדי לאשר או לשלול.
אם לא עושים איבחון מקצועי אף פעם אי אפשר לדעת

 

[פרח לי יפה ורוד]

בגיל הזה לא בטוחה שכדאי אבחון רשמי כתוב.

הנזקים עלולים להיות גבוהים יותר מהתועלת.
כדאי להתחיל לטפל אצל מישהו שמבין אולי גם בספקטרום וגם בחרדה חברתית וכדומה בלי לעשות אבחון רשמי.
גם ההשערות עדיף שתשארנה לא רשמיות בינו לבין המטפל.

 

[dina199]

למה שלא יהיה איבחון רשמי ?

הרי הניירת עצמה לא תלך לבד לשום מקום.
פשוט רצוי לדעת מה יש בדיוק, גם בלי לפרסם את זה לאחרים.

 

[schlomitsmile]

איבחון פרטי לא עובר לשום גורם אבל הוא נותן תשובות שלפעמים זה מה שהבנאדם הכי צריך.
בעלי בגיל 40 בעצם ידע שהוא א"ס, ובכ"ז הרגיש צורך
לבדוק את תחושת הבטן שלו אצל מאבחנת מקצועית.
יש כמובן אחרים שמרגישים אחרת.

 

[פרח לי יפה ורוד]

נכון אבל

אז זה יהיה לא ישר לא לספר את זה לבחורה שיוצא איתה...
לא ישר לא להצהיר אם רוצה להגר...
לא ישר לא לספר לביטוחים רפואיים ...
וכ"ו.
גם אם המידע לא מועבר לשום גורם-זה לא ישר.
עדיף שיישאר בינו לבין המטפל בלי לעשות ADOS למשל שנותן תשובה חד משמעית.
אלה אם כן יש איזה זכויות משמעותיות שאפשר לקבל.
אם הוא לא צריך תוכניות הכנה לתעסוקה וכדומה-עדיף אבחון לא רשמי.
אצל ילדים למשל הדרך לקבל עזרה עוברת דרך אבחון.

 

[schlomitsmile]

אשה שלא תקבל אותו בגלל "אותיות" שאבחנה שוקלת בשבילה יותר מהמהות של הבנאדם,
לא מתאימה לו ממילא.
יושר בדיווח במקרי הגירה וכו'- זה כבר שיקול שכל אחד יכול לעשות:
בעיניי, אין בעיה מוסרית לא לספר מידע שידוע מראש שהשימוש בו יהיה לצרכי אפליה.
אין צורך לשתף פעולה עם העוול ועושיו.

לעומת זאת, עשויה להיות תועלת מאבחנה.
לא רק הבנאדם מקבל תשובות וסדר בראש,
גם הסובבים אותו עשויים להבין אותו טוב יותר
ולהיות מכילים וקשובים יותר.
וזה עוד בלי לדבר על האפשרות לקיצבה וכד',
או לטיפולים שיהיו מותאמים יותר לצרכיו
(כל טיפול: רגשי, זוגי, תרופתי או מה שלא יהיה,
כדאי לדעתי ומנסיוני שהיות הבנאדם א"ס יילקח בחשבון).

 

[פרח לי יפה ורוד]

הוא יפיק תועלת

גם אם המטפל יגיד לו בעל פה שזה נראה כמו אספרגר/חרדה חברתית/כל דבר אחר ויטפל בהתאם לאבחנה, ובלי שתהיה אבחנה רשמית כתובה.
אחת האימהות למשל כתבה כאן בזמנו שעופר גולן אמר לה שגם היא אספית באבחון של ביתה-היא לא השלימה אבחון עם ADOS כתוב.
גם אצלי מקרה די דומה. מה ADOS כתוב יועיל לי?
אני מכירה את עצמי, וקראתי את ה- DSM ובעיה שלהם שהם קוראים לאנשים מוצלחים כמוני (קריצה) אוטיסטים.

 

[schlomitsmile]

 

[TikvaBonneh]

את עונה גם על הקריטריון הזה בDSM של

אספרגר?
III) The disturbance causes clinically significant impairments in social, occupational, or other important areas of functioning.

האם יש לך הפרעות קליניות משמעותיות בשטחי תפקוד חשובים? ולמה זה כל כך מוצלח ? זה לא נשמע לי כל כך טוב.

 

[פרח לי יפה ורוד]

בלי ממש פרטים על גבי הפורום

השאלה היא מה זה משמעותיות.
לפי ההגדרה הזאת כל המדענים/אנשי מחשבים שבספקטרום זה לא נחשב בספקטרום -כי הם מצליחים להסתדר.
אז אני עובדת
ונשואה
ואמא.
יש קשיים?
יש.
אבל לכולם יש קשיים כאלה ואחרים.
הבעיה היא בעיקר דרך ההסתכלות של אחרים על העולם.
על מה כתבת שכ"כ מוצלח?

 

[אמא חמסה]

תסתכלי באחת ההודעות שלך ותראי למה הכוונה

(רמז: אנשים מוצלחים כמוני).

לדעתי, רבים מאתנו מרגישים שיש בהם משהו מהאוטיזם (ע"ע שלושה בסירה אחת). וסביר להניח, שאנחנו צודקים. השאלה עד כמה זה מפריע לנו.
לי, למשל, זה מפריע המון פעמים בחיים. ובכל זאת, לא הולכת בכלל לעשות אבחון. כנראה מהסיבה שלך.

 

[TikvaBonneh]

תכונות מתוך הספקטרום

בכנס אוטיזם הבינלאומי האחרון, המרצה הסביר שיש אנשים רבים שאין להם אף תכונה של הספקטרום, ויש קצת פחות אנשים שיש להם תכונה אחת של הספקטרום, ועוד פחות אנשים שיש להם שלוש תכונות של הספקטרום, וכן הלאה, עד לממש ממש מעט אנשים שיש להם את כל התכונות שבספקטרום.
כלומר יש רצף בין הנ"ט לא"ס, ואת כנראה נמצאת על הרצף הזה.
אם את לא עונה על הקריטריון שצייינתי מהDSM, אף פסיכיאטר לא יאבחן אותך באופן רשמי כשייכת לספקטרום, גם אם יש הרבה דברים שאת מזדהה איתם.
כנ"ל לגבי כל המדענים ואנשי המחשב שאת מזכירה כאן. אם הם לא עונים על ההגדרה הזו, הם לא יקבלו איבחון פסיכיאטרי. הפסיכיאטרים מסתמכים על הDSM בבואם לאבחן.

 

[schlomitsmile]

אלא שהקריטריון הזה, כצפוי, מנוסח מזוית הראיה הנ"טית, ומתייחס בצורה קלינית, פתולוגית,
לחוויות החיים של אנשים שאינם נ"טים.
ואולי לזה פרח התכוונה בהודעה הקודמת.

למשל:
מה שבעיניי מנסחי הסעיף הוא ליקוי בתפקוד החברתי,
בעיני מישהו אחר עשוי להיות חיים מלאים וממוקדים ,
יושר אמת וכנות בלי הבלה-בלה הנ"טי.

מה שבעיניהם הוא ליקוי בתפקוד המקצועי,
בעיני מישהו אחר הוא אולי ליקוי של החברה,
מוגבלות נ"טית שלא מאפשרת למעסיקים וקולגות להכיל ראש שונה.

או כמו שבעלי אמר לי פעם בחיוך- קראנו יחד כתבה על אספים, והמינוח היה "הסובלים מאספרגר",
אז בעלי שאל בקריצה:"הם מתכוונים למי שנשוי לאספי?

"
(כלומר- בני הזוג הם אלה שסובלים מהעניין

).

כמו שנכתב כאן לא מזמן, בתשובה לשאלה מה הדבר העיקרי ממנו סובלים א"סים- מזה שלא שואלים אותם, או בהרחבה שלי:
מהיחס כלפיהם.
כלומר שזה לא קריטריון באבחנה עצמה.

 

[TikvaBonneh]

אכן, הניסוח הוא מזוית הראייה של הפסיכיאטר.

לגבי הליקוי המקצועי, אני מסכימה שזו שערוריה שהחברה כל כך חסרת סובלנות. עדיין, התוצאה העגומה עבור הא"ס היא בד"כ קושי מקצועי גדול מאוד. קושי למצוא עבודה, קושי להתקדם במקום העבודה, קושי לשמור על מקום העבודה.
לגבי הליקוי החברתי, התוצאה גם כן עגומה. במקרה הטוב בדידות ובמקרה הרע התנכלות, הצקות, אלימות. זה בהחלט נובע מחוסר סובלנות של החברה. אבל מי שסובל זה הא"ס, ולא החברה.
אני מופתעת מהתגובה של בעלך, ומכך שהוא לא סבל\סובל מאספרגר.
הגיס שלי וגם הבנים שלי בהחלט יודעים מה זה לסבול.

 

[schlomitsmile]

תאמיני לי שגם בעלי יודע מה זה לסבול...מאד... הנקודה היא שרוב הסבל, לא כולו, אבל רובו, אינו מובנה באוטיזם,
אלא הוא תוצאה של ההתנגשות בין האוטיסט לחברה האטומה והמקובעת (כן, בדיוק מה שהפסיכיאטרים מאשימים את הא"סים),
ולכן לא רלוונטי כקריטריון לאבחנה.
זה לא משהו שמגדיר אוטיזם, שנובע ממנו כשלעצמו.
גורלו של האוטיסט משקף את טבעה של החברה, לא את מהותו שלו.

הקריטריון הנ"ל מבטא חלק מהסיבות לסבל,
כיון שהוא מתייחס לא"ס כפגום במהותו.