העניין הוא שהשעמום ממילא שם
ומחוץ למסגרת השעמום לא באים לידי ביטוי קשיים שמזכירים ADHD.
העניין הוא שהשעמום ממילא שםלדעת מה מקור הבעיה ולטפל!
אם הקופצנות נובעת משעמום, אז העשרה וגריה יעזרו. גם אז יש לתמוך בצד הרגשי של הילד ולעזור לו חברתית. אולם, אם זה ADHD, צריך לטפל בו. כפי שציינה אגוזים 1, הטיפול הוא לאו דווקא ברטלין. יש להתאים את הטיפול לילד ולמשפחתו וזה יכול לכלול טיפול התנהגותי, ריפוי בעיסוק, שינוי דיאטה, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת ועוד ועוד. הרטלין הוא הנפוץ בטיפולים התרופתיים, אך איננו היחיד. את האבחון, שכולל בד"כ גם המלצות לטיפול במסגרת החינוכית, ניתן להציג לגננת/מורה ולקבל (בזכות, ולא כטובה אישית) יחס אחר ותמיכה בילד.
ומחוץ למסגרת השעמום לא באים לידי ביטוי קשיים שמזכירים ADHD.