אבחון בגיל צעיר

[יטבה לביא]

אבחון בגיל צעיר

יש לי ילדה בת שנתיים וחצי עם שיתוק מוחין קל (רמה קוגנייבית תקינה, עוד לא הולכת - הערכה היא שתתחיל ללכת תוך שנה). היום היא נמצאת במעון רגיל ומסתדרת טוב מאוד (זוחלת ממקום למקום) ואנו מעוניינים שתשאר בחינוך הרגיל גם בהמשך. אבל... אני חוששת שאולי אנחנו גורמים לה לצלקות שקשה יהיה להפתר מהן. לדוגמא, יום אחד היא אמרה לי "הרגליים שלי חולות". אני לא יודעת מאיפה זה בא. אולי משהו אמר לה בגן משהו כזה ואולי זו הדרך שלה להסביא שהיא שונה מהילדים האחרים... האם יש דרך לדעת אם יהיו לה רגשי נחיתות במידה והיא תשאר בחינוך הרגיל? או שאין בררה וצריך לנסות ולראות?

 

[גרא.]

יטבה לביא,ילדים לא מעטים הסובלים

מאותה מחלה,משתלבים היטב בגני הילדים הרגילים ,ולאחר מכן בבתי הספר.זולת הנכות הספציפית המאפיינת אותם, הם ילדים רגילים לכל דבר..אין שום סבה להתפתחות רגשי נחיתות, כיוון שאם וכאשר הם משולבים בצורה נכונה בכל הפעילויות,לעיתים בעזרת סייעת..באמת שאין הבדל בינם לבין האחרים..כדאי לזכור שיש גם ילדים אחרים שאינם סובלים דווקא מ-CP,אבל יש להם מגרעות, חסרים, קשיי התנהגות, לעיתים ליקויי למידה,הפרעות קשב ורכוז,ומה לא.אם הילדים הללו זוכים לטיפול,ולתשומת הלב המתאימה..גם הם עשויים להשתלב היטב.הבעייה להבנתי, עשוייה דווקא לנבוע מכם. אם תשדרו לילדה שהיא שונה,[ שהיא פחות,שהיא לא שווה, אכן כך היא תרגיש. אבל אם תדעו למצוא את הדרך לטפח ולעודד אותה. יתכן גם לפתח תחום יחודי שלה. אם תתיחסו אליה כילדה רגילה עם נכות,שאולי מעט תגביל אותה, אבל לא יותר מזה..היא תתפתח ותגדל מאושרת לפי דרכה,ללא התחושה שהיא שווה פחות, ולא יוצלחית.בכל מקרה,בתכם לא בהכרח תלמד בחינוך המיוחד.פגשתי כמה וכמה ילדים הסובלים מאותה מחלה בתוך החינוך הרגיל,לומדים ומשתלבים חברתית.וזו צריכה להיות גם המגמה שלכם,לטפחה ולהשקיע בה,מה שאפשר,ולא לאפשר למערכת החינוך, להקל על עצמה את החיים, בכך שהיא תועבר לחינוך המיוחד.