אבו מאזן בצרות
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) , בדומה לסניורה בלבנון אינו יותר מבובה ששליטי ארצות הברית מושכים בחוטיה. הוא מוכן למכור לא רק את בני העם הפלסטיני אלא את הסבתא שלו תמורת נזיד עדשים. לכן אמצעי התקשורת הנשלטים על ידי בעלי ההון אוהבים להכתיר אותו בתארים מחמיאים "מתון" "איש שלום" וכדומה. לא במקרה נכונותו לשמש את אדוניו במקום את בני העם הפלסטיני הביא אותו לפרשת דרכים ממנה הוא יכול לראות את סופו הקרב. האגף היותר שמאלי בפתח , האופוזיציה שבראשה עומד , פרוק קדומי, די בגלוי יוצאת כנגדו. הדבר התבטא אמש בעמאן בשאלה מי יישב בהכנות לכינוס הוועד המרכזי של בראש בישיבת הוועד המרכזי של פתח. אחרי מות ערפאת מונה פרוק קדומי למזכ"ל פתח אולם הפעם אנשי. אבו מאזן דרשו כי אבו מאזן ינהל את הישיבה עם טלפון צמוד לאוזניו ממנו יקבל הנחיות מאולמרט ויועצי בוש. אבו מאזן דרש בעבר מקדומי לחזור לרצועה אחרי נסיגת ישראל, אבל קדומי סירב בהצביעו על כך שהכיבוש הישראלי ברצועה לא הסתיים וההנהגה הפלשתינית בשטחי הגדה ועזה, נתונה לחסות ישראל. אבו מאזן נשען על בריונים כמוחמד דחלאן ורוצה לסלק את הדור היותר מבוגר שלא מוכן להיכנע לתכתיבי וושינגטון וירושלים. התרגילים שאבו מאזן מפעיל פשוט לא עובדים, האולטימטום בן השבועיים שהציב אבו מאזן לממשלת חמאס לקבל את תנאי הקוורטט חלף ואבו מאזן לא מסוגל להכניע את הממשלה הנבחרת של העם הפלסטיני, למרות הטרור של ממשלת אולמרט וההרעבה השיטתית של אנשי עזה. ממשלת אולמרט לוחצת עתה ביתר שאת על אבו מאזן להודיע על פיזור ממשלת חמאס, ולפתוח במלחמת אזרחים. המרקסיסטים אינם חושבים שלחמאס יש פתרון לשאלה הלאומית בארץ הדורשת מהפכה של העובדים, אולם אנו מתנגדים להפלתה של הממשלה הנבחרת של העם הפלסטיני על ידי הכובש אדוניו בוושינגטון או משרתיו המקומיים. רק לעם הפלסטיני עצמו הזכות להחליט מי ייצג אותו. זהו עיקרון דמוקרטי בסיסי ביותר, שכה זר לאימפריאליסטים המנופפים ב"דמוקרטיה" של בעלי ההון הגדולים שכה מנוגדת לשלטון העם. המלחמה של שלטון בעלי ההון בישראל בעם הפלסטיני הכבוש, הוא הצד השני של מלחמתם בעובדים ובעניים בישראל ולא מקרה הוא שאלו הדוחפים למלחמות אזרחים בשטחים גם רוצים להחליף אפילו את האתנוקרטיה הפרלמנטארית בישראל במשטר המנותק לחלוטין מרצון הבוחרים.
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) , בדומה לסניורה בלבנון אינו יותר מבובה ששליטי ארצות הברית מושכים בחוטיה. הוא מוכן למכור לא רק את בני העם הפלסטיני אלא את הסבתא שלו תמורת נזיד עדשים. לכן אמצעי התקשורת הנשלטים על ידי בעלי ההון אוהבים להכתיר אותו בתארים מחמיאים "מתון" "איש שלום" וכדומה. לא במקרה נכונותו לשמש את אדוניו במקום את בני העם הפלסטיני הביא אותו לפרשת דרכים ממנה הוא יכול לראות את סופו הקרב. האגף היותר שמאלי בפתח , האופוזיציה שבראשה עומד , פרוק קדומי, די בגלוי יוצאת כנגדו. הדבר התבטא אמש בעמאן בשאלה מי יישב בהכנות לכינוס הוועד המרכזי של בראש בישיבת הוועד המרכזי של פתח. אחרי מות ערפאת מונה פרוק קדומי למזכ"ל פתח אולם הפעם אנשי. אבו מאזן דרשו כי אבו מאזן ינהל את הישיבה עם טלפון צמוד לאוזניו ממנו יקבל הנחיות מאולמרט ויועצי בוש. אבו מאזן דרש בעבר מקדומי לחזור לרצועה אחרי נסיגת ישראל, אבל קדומי סירב בהצביעו על כך שהכיבוש הישראלי ברצועה לא הסתיים וההנהגה הפלשתינית בשטחי הגדה ועזה, נתונה לחסות ישראל. אבו מאזן נשען על בריונים כמוחמד דחלאן ורוצה לסלק את הדור היותר מבוגר שלא מוכן להיכנע לתכתיבי וושינגטון וירושלים. התרגילים שאבו מאזן מפעיל פשוט לא עובדים, האולטימטום בן השבועיים שהציב אבו מאזן לממשלת חמאס לקבל את תנאי הקוורטט חלף ואבו מאזן לא מסוגל להכניע את הממשלה הנבחרת של העם הפלסטיני, למרות הטרור של ממשלת אולמרט וההרעבה השיטתית של אנשי עזה. ממשלת אולמרט לוחצת עתה ביתר שאת על אבו מאזן להודיע על פיזור ממשלת חמאס, ולפתוח במלחמת אזרחים. המרקסיסטים אינם חושבים שלחמאס יש פתרון לשאלה הלאומית בארץ הדורשת מהפכה של העובדים, אולם אנו מתנגדים להפלתה של הממשלה הנבחרת של העם הפלסטיני על ידי הכובש אדוניו בוושינגטון או משרתיו המקומיים. רק לעם הפלסטיני עצמו הזכות להחליט מי ייצג אותו. זהו עיקרון דמוקרטי בסיסי ביותר, שכה זר לאימפריאליסטים המנופפים ב"דמוקרטיה" של בעלי ההון הגדולים שכה מנוגדת לשלטון העם. המלחמה של שלטון בעלי ההון בישראל בעם הפלסטיני הכבוש, הוא הצד השני של מלחמתם בעובדים ובעניים בישראל ולא מקרה הוא שאלו הדוחפים למלחמות אזרחים בשטחים גם רוצים להחליף אפילו את האתנוקרטיה הפרלמנטארית בישראל במשטר המנותק לחלוטין מרצון הבוחרים.