אבודה

[שפרירית אדומה]

אבודה

שלום, אני לא חדשה פה... האמת היא שאני הרבה זמן פה, רק לא מדברת הרבה. רק שבזמן האחרון (שהוא תקופה די ארוכה ) ברחתי. ברחתי מעצמי ומכל דבר שקשור במודעות ורוחניות ולא ביקרתי פה הרבה זמן. השנה האחרונה לימדה אותי הרבה דברים אבל אני מרגישה שברחתי מהכל והכל נשאר רק במושג הידע ולא יותר מזה. סוף סוף האמנתי בכוח של הנפש שלי והגשמתי בהווה את המחשבות, אבל עכשיו אני בורחת ומפחדת, מפחדת להתקרב ומעבר להכל מפחדת להתקרב לעצמי. אני כועסת ולחוצה ומלאה בפחד מההווה ומהעתיד. ככה שכל הדרך הזאת שרק התחלתי, רק כמה צעדים, נראת עכשיו מיותרת. איך אני יכולה לחזור , מה אני יכולה לעשות? אני מרגישה אבודה ואולי אני צריכה מדריך שיעזור לי ? אולי אני לבד לא מספיק חזקה.. אני חושבת שביבלתי אתכם, זה מילים מילים הכל לחלל... אני לא יודעת למה אני כותבת לכם. אבל תודה מראש על הסבלנות

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo24.gif נשמע שהפחד הוא אולי

באמת מכך שבאמת תחיי חיים מאושרים ותגשימי את מה שדמיינת.... אז מה עוצר אותך? ממה את מפחדת? לדעתי מדריך/ה, השתתפות בחוג מסויים זה דבר שעוזר.... איזה תחום מעניין אותך מבין כל תחומי ההתפתחות האישית?

 

[משתמשתחדשה]

טוב שוב תגובה קצת באיחור...

הממממ דבר ראשון, נשמע כאילו את מרגישה שהחיים הם מרוץ ואוסף של יעדים שחובה שיתתממשו ואסור להיכשל - ופה יש טעות! יש לך כ"כ הרבה זמן להתקדם, להתנסות, לגלות על עצמך דברים ובכלל על החיים ולזרום עם מה שהחיים מזמנים. למה ולאן את בעצם רצה....? לחזור ל"רוחניות ומודעות" או בקיצור שלווה אם הבנתי נכון, זה קודם כל להבין מה בעצם שם תקוע ולא משתחרר, ממה את בורחת, חשוב מאוד - על מה את כועסת (כעס זו תחושה חזקה מאוד שמגיעה ממקום עמוק), ברגע שתביני את הדברים הללו, לאט לאט תחושי יותר ביטחון בכך שאת מסוגלת להשיג דברים שאת רוצה, ויש לך שליטה בחייך. בגדול לפעמים כדאי להיעזר באיש מקצוע (יענו פסיכולוג), למרות שזה מחייב קצת השקעה של כסף. אני יכולה למשל לספר על עצמי, שמאז ומתמיד הייתה לי איזושהי סלידה מפסיכולוגים, ולאחרונה הלכתי בחוסר חשק לאחת יחד עם אמא שלי במסגרת של "טיפולים" משפחתיים (אחרי שהמצב בבית עבר קצת טלטלה בשנה האחרונה), וממפגש משפחתי, יצא מפגש אישי, דיברתי ודיברתי ודיברתי ובכיתי המון, והייתי מופתעת מעצמי ומכמה דברים שמרתי בבטן, הבנתי הרבה דברים תוך כדיי שיחה, כי יצאה מעין שיחת דיון פילוסופית קצת ביני לבין הפסיכולוגית ממש כמו בין חברות, ולא הרגשתי שאני נמצאת תחת חקירה או משהו דומה, וחזרתי הביתה עם הרגשת הקלה עצומה. בקיצור זה היה שווה! תחשבי על האפשרות...