אבודה

nasty-

New member
אבודה

אבודה

אני עומדת מהצד, מסתכלת. אני רואה ילדה, נערה.... היא נראת בגילי.. היא עומדת בצומת גדולה, במרכז, מסביבה מלא מכוניות, אוטובוסים ומוניות.. קצת הולכי רגל. פתאום היא מתחילה לצעוק, לנופף בידיה... אני לא מצליחה לשמוע מה היא אומרת, צועקת... מרחוק...מהצד ...זה נראה כאילו היא מבקשת עזרה.... היא לא משוגעת, היא לא מסכנה, היא סתם ... אני לא יכולה לעזור לה, אני יותר מידי רחוקה... והאנשים שקרובים אליה... רוצים לעזור או שאולי הם רק מנסים לעזור מתוך הרגשה של מחויבות לעזור (?). היא לא מוכנה לקבל עזרה, היא רק רוצה שיעזבו אותה כשהם מתקרבים היא דוחפת אותם....ומבקשת שיעזבו אותה חלק עוזבים, ``היא לא רוצה עזרה`` ``היא בכלל לא צריכה עזרה``...וחלק...חלק קטן לא מוכן להרפות. היא עומדת שם בין כל הבלאגן.... ובקושי מבחינים בה...בקושי שומעים אותה היא צועקת... צעקות חרישיות... נ.ב בפורום שלא מתאים לסיפור כל כך... סתם מחכה לתגובה שאני מחכה לה... פורום רביעי אולי כאן אני אקבל אותה...
 
נשמע כמו ילדה בצומת מרכזי בת``א.



אני לא יודעת מה להגיד לך, קשה מאד במצבים כאלה. את לא יודעת אם להרפות או לא, כי זה קשה, הדאגה. אבל בדר``כ כאלה דברים הם רק תקופות, זה עובר, ורוב הבני אדם לא עושים שומדבר קיצוני בנוגע לזה...
 
למעלה