אבודה לבד

BLANKP

New member
אבודה לבד

שלום,
אני מתקרבת לגיל 30 ומרגישה מאוד תקועה בחיי.
סיימתי תואר לפני כשנתיים ומאז לא מוצאת את עצמי בתחום. כרגע אני לא עובדת וללא ממש יודעת במה לחפש עבודה (זהו תואר רחב ולא ממוקד מקצועית). אני כל הזמן חושבת על הסבת מקצוע אבל לא יודעת לאיזה כיוון. יש לי המון כיוונים כאשר כל אחד בתחום שונה לגמרי, והמון חרדות "להביע את עצמי", אשר גורמות להרבה מעסיקים פוטנציאליים לחשוב שאני "שקטה מדי" ולא יכולה להתמודד עם העבודה. בא לי לנסות משהו חדש, אך אני לא מצליחה להחליט מה אני רוצה "לעשות בחיים" ולכן לא נרשמת לשום קורס מקצועי ונשארת תקועה באותו מקום.
בנוסף, אני סובלת מהפרעת אכילה קרוב ל-15 שנה אשר אף אחד לא יודע עליה. אני לא מרגישה שיש למשפחה, לבן זוגי או לחברות שלי יכולת להעניק לי את התמיכה שאני צריכה ולהבין אותי באמת, ורוב הזמן מרגישה מאוד לבד עם הבלבול הזה שלי (ובן זוגי שקוע בתוך כל מני בעיות ובלבול משל עצמו).
לאחרונה אני מרגישה שהמצוקה שלי התעצמה מאוד, אולי בגלל שאני לא עובדת וחרדה מאוד לעתיד. אני בוכה הרבה, פתאום מעשנת מדי פעם למרות שהפסקתי לפני שנה, חסרת אנרגיה וכמובן שזה גם מחמיר את הפרעת האכילה (שנעלמת כמעט לגמרי כשאני עובדת ועסוקה במשהו פרודוקטיבי) וגורם לי להרגיש עוד יותר רע. אני מרגישה שאני ממש חייבת איזשהי עזרה אך לא יודעת מאיפה לקבל אותה. הייתי בעבר בטיפול פסיכולוגי דינמי במשך יותר משנתיים אך רוב הזמן לא הרגשתי שהפסיכולוג עוזר לי. אני יודעת שבטח פשוט "נפלתי" על פסיכולוג לא טוב ושוקלת ללכת שוב לטיפול אך לא יודעת איך לבחור את המטפל הנכון וממש רוצה ללכת למישהי שימצילו לי עליה ואדע שהיא טובה (ולא רוצה שוב לגלות אחרי שנתיים שזה לא זה...). שמעתי מידיד על פסיכולוגית מדהימה שעשתה לו פלאים וממש רציתי לנסות אותה אבל אך היא גובה 400 ש"ח לשעה ואין לי את היכולת כרגע לשלם כזה סכום בגלל שאיני עובדת. אני גם מתלבטת אם ללכת לטיפול דינמי שוב או לנסות טיפול קוגנטיבי (שמעתי שהוא יעיל בהפרעות אכילה). לפעמים מרוב ייאוש אני גם חושבת ללכת לאיזו "מכשפה"- גרפולוגית, מתקשרת או משהו בסגנון כדי שתעזור לי להתחבר לעצמי ולהבין מה אני רוצה בחיים.... (אבל גם בתחום הזה יש הרבה שרלטנים שסתם גובים הרבה כסף).
תמיד החשיבו אותי לחכמה, סיימתי את לימודיי בהצטיינות, אני מאוד אחראיתף אכפתית ואמינה ויודעת שאני תמיד "מגדילה ראש" ועושה עבודה טובה בכל מקום שאני עובדת בו וזה מעציב אותי שה"פוטנציאל" שלי הולך ונמוג בתוך כל החרדות והבלבול הזה שלי. אני יודעת שהזמן חולף ולא מחכה לי ולא רוצה למצוא את עצמי באותו הברוך בגיל מבוגר ולהצטער על זה שביזבזתי את חיי.

אשמח לאיזושהי עצה או כיוון
תודה
 

גרא.

New member
BLANKP,את התמקדת בשתי בעיות שלא בהכרח

קשורות זו בזו.לגבי התקיעות בחייך הקשורה לאבטלה הנכפית עלייך עקב אי מציאת תחום שגם מתאים לך,גם יעניין אותך
ובעיקר יעזור לך להגשים את עצמך.מצב כזה מעורפל מחייב ייעוץ והכוון מקצועי כזה,שאפשר לך למצוא את הדרך הנכונה
לצאת מהפלונטר הזה.מנסיוני האישי,את יכולה להעזר רבות במכון לבחירה והכוון מקצוע.אחד מכמה מעולים שישנם בכל
עיר.מדובר על בחינה בת 8 שעות לערך שתתן תמונה על הכשרים האינטלקטואליים שלך,הנטיות ורמת השאיפות (כמה
את מוכנה להשקיע בכדי להתמחות במקצוע מסויים).בסוף יום הבחינות,יש לך פגישה עם פסיכולוג תעסוקתי,שיסכם את
הממצאים,יענה על שאלות ויציע לך כמה תחומי עבודה,מהם תוכלי לבחור מה שאת מעדיפה.לגבי הפרעת האכילה שלך,
כדאי לפנות תחילה למרפאה להפרעות אכילה שיש במרפאות החוץ של כל בי"ח לפי השייכות שלך לקופ"ח זו או אחרת.
למרות שאת אם כאילו את מבזבזת את חייך,לא כך הוא.למדת,וסיימת בהצטיינות,יש לך בן זוג ואינך בודדה.אם התחושה
היא שעשית בחירה אקדמאית לא נכונה,יש מצבים כאלה,אבל שוב דבר לא סגור,את יכולה למצוא את התחום שבאמת
יתאים לך,יכולה ללמוד עוד מעט קט אם יש צורך.ולהתחיל קרירה חדשה.מה שיקל עלייך בדיעבד להתמודד גם עם הפרעות
האכילה.בהצלחה.
 

BLANKP

New member
תודה על התגובה, יש לי עוד כמה שאלות-

אני מאוד חוששת ללכת למרפאות של הפרעות אכילה בבתי חולים או לקופות חולים בגלל שכל כך הרבה שנים אני לא משתפת אף אחד בבעיה שלי... אני לא רוצה להיות מוקפת בחולות נוספות ואני לא רוצה שזה ייכתב שבאיזשהו תיק רפואי שלי.
האם לדעתך פסיכולוגית פרטית לא תוכל לסייע לי עם הפרעת האכילה? אשמח אם תוכלי להמליץ לי על פסיכולוגית שמטפלת בסוג כזה של בעיה.
ראיתי שהמלצת למישהו ללכת לפסיכולוג דרך קופת חולים כי זה יותר זול- את יודעת איך עושים את זה? כלומר האם עליי לדבר עם רופא המשפחה שלי בשביל זה או שניתן להוציא הפנייה ישירות? האם זה ייכתב בתיק הרפואי שלי? והאם הפסיכוליגים שעובדים עם קופות החולים הם פחות טובים? (נמצאים בהתמחות עדיין או משהו בסגנון)
בנוסף, שאלתי בהודעה הקודמת לגבי סוג הטיפול המומלץ למצבי- קוגנטיבי התנהגותי או דינמי? מה דעתך?
לגבי מכוני ההכוונה המקצועית-
חשבתי על זה אבל הרבה אנשים אמרו לי שבסוף מקבלים מהם כמה אופציות מקצועיות שמתאימות לי ואלו דברים שגם ככה אני כבר מתלבטת לגביהם, בגלל זה לא הלכתי... את חושבת שזה בכל זאת עוזר? יש לך המלצה על מכון כזה? כי יש אלפים בשוק ואיך יודעים באיזה לבחור?... (אני יודעת שבטח אסור לך לתת המלצות פה אבל אולי את יכולה לשלוח למייל?)

תודה רבה!
 

גרא.

New member
BLANKP,התשובות אחת לאחרת,תחילה כדאי לדעת

שאני לפי שעה גבר..החשש מפתיחת תיק טיפול אישי בקופ"ח,יש לו על מה להתבסס,לכל מטופל אכן נפתח תיק.
אלא שהגישה לתיק האישי מוגנת ע"פ חוק החסינות ואיש אינו יכול לקבל מידע בלא הסכמתך על וויתור סודיות.
יש כמה גישות טיפוליות לטיפול בהפרעת אכילה,תלוי מי הפסיכולוג,מה הכשרתו ובעיקר מהן הסבות להפרעה.
פסיכולוגים המתמחים בנושא הזה,יש רבים.למשל בקישור שישלח אליך במסר.דברי איתה ותקבלי מענה כי כאן
אי אפשר להרחיב ולהכנס לסבות ונסיבות אישיות.הפסיכולוגים שעובדים עם קופת חולים יש לכל אחד מהם גם
קליניקה פרטית,וההסדר עוזר להם במקצת וודאי לחברי הקופה.מבחינה זו אין הבדל ברמה המקצועית בינהם לבין
פסיכולוגים שרק עובדים פרטי.מתמחים בוודאי פחות מנוסים ממומחים,אבל עובדים עם הדרכה קפדנית.
לגבי מהוכי ההכונה המקצועית,ההבדל בין ההתלבטות שלך בין לבין,לבין ההמלצה שלהם,הוא הגישה האובייקטיבית
אלייך כנבדקת על סמך מבחני כושר,נטיות,כושר מנהיגות ופרמטרים נוספים מה שאינך יכולה בכוחות עצמך להגיע
למידע הזה.גם שיחה עם פסיכולוג תעסוקתי המלה את האספקטים הפסיכולוגים עם המידע הרלוונטי לגבייך,כן יכולה
להבהיר לך את התמונה.אין אלפי מכונים כאלה בארץ,יש אחדים מפורסמים יותר או פחות.את יכולה לשאול מה שמטריד
אותך לגבי הבחינה הזו בהתקשרות טלפונית לכמה מכונים,כמו סאלד,הדסה,ודומיהם בעיקר בערים הגדולות.כדאי
שאת תתרשמי בעצמך ואז תוכלי להגיע להחלטה.בהצלחה.
 

BLANKP

New member
סליחה משום מה הנחתי שאתה אישה.... בכל אופן

תודה רבה על ההתייחסות ובהחלט אשמח לקבל ממך את ההמלצה על המטפלת במסר אישי (כרגע לא קיבלתי).
 
למעלה