אבא...

רב1

New member
אבא...

כותבת קצת כדי להוציא מהבטן. אני מאמינה באלוקים, אבל מאז שאבא שלי נפטר אני די כועסת. כל לילה אני מדברת עם אבא שלי, ואומרת לו שאני לא מבינה ואף פעם לא אבין מה הפריע לאלוקים אם היית נשאר פה? למה הוא נתן לך את המחלה הארורה הזו? מה הוא היה צריך אותך שם? ותמיד יש לי את הפחד שאלוקים לא יכעס עליו בגללי. אז תמיד אני חוזרת ואומרת שכנראה עם הזמן אני אקבל את זה (או שלא), ושאני עדיין מאמינה, רק שאנ ילא מבינה, ואני מקווה שהוא יסלח לי, אבל עכשיו קשה לי...
 

fall to pieces

New member
מזדהה איתך

גם אני בהתחלה כעסתי לא הבנתי למה זה מגיע לו לבן אדם כזה לא מגיע ללכת באמת שלא אין לי הרבה מה להגיד לך רק שהזמן יעשה את שלו
 
למעלה