אבא שנפטר.. קשה..

[לירז29]

אבא שנפטר.. קשה..

חיפשתי איפה אני יכולה לבטא את עצמי ולדבר עם אנשים שבאמת יבינו את הכאב הלא יאומן הזה. אבא היקר שלי נפטר לפני 5 חודשים אחרי שנה קשה, ופשוט כל כך קשה לי.. היתה תקופה אחרי שהוא נפטר שהיה לי יותר בסדר, ועכשיו ז פשוט לא מרפה, כל הזמן זכרונות, מחשבות, פשוט כל הזמן, קשה לי ואני לא חושבת שמישהו יכול להבין באמת כמו מי שחווה זאת בעצמו.. מתישהו זה ישתפר? אני אצליח להיות באמת מאושרת ואשלים עם זה? מאוד אשמח אם מישהו יוכל להגיד לי מנסיונו.. או איך אפשר להתמודד עם זה? תודה..

 

[מלכת הלבבות 8]

לירז ברוכה הבאה אלינו../images/Emo140.gif

צר לי על אובדנך כל כך מבינה את הכאב שלך שמחה שהגעת אלינו יהיה זכרו ברוך

 

[liron162]

אני משתתפת בצערך :/

קודם כל שלא תדעי עוד צער ותיהי חזקה

אין ספק שהשנת אבל קשה מאוד ..בשנה הזאתי את לומדת איך לחיות בלעדיו,איך להסתדר בלעדיו,את אמורה לנסות להבין את המצב החדש שבו הנמצאת והוא לא קל וכ'ו..המוות שלו טרי ובגלל זה המחשבות עליו רודפות אחרייך והזכרונות אבל את תראי שלאט לאט המחשבות האלו יהיו פחות..זה לא אומר שאת תשכחי אותו ממש לא, זתומרת שאת תלמדי לחיות לצד הכאב וזה פחות ישפיע עליך. בנאדם שלא חווה אובדן של הורה לא יכול להבין את המשמעות הזאת, הוא לא יכול לדעת מה באמת מרגיש בנאדם שכן חווה דבר כזה...זה טבעי שתחשבי ככה גמני חושבת ככה ואני בטוחה בזה. כרגע את רואה את החיים שלך שחורים בלי נקודת אור ונדמה לך שזה אף פעם לא השתפר אבל אני יכולה להגיד לך שעם הזמן את תראי שיהיה לך הרבה יותר טוב...אני אומרת לך דברים שאמרו לי בחודשים הראשונים של השנת אבל של אבא שלי ז"ל..גמני חשבתי שלא יהיה לי טוב שהכל יהיה רע שום דבר לא השתפר ועכשיו שנה ו4 וחודשיים עוד מעט למותו ויותר טוב לי למרות הכאב שיש בתוכי.. אפשר להיות מאושרים למרות הכאב שיהיה בנו כל החיים..אני לא בטוחה שאפשר להשלים עם זה אבל מה שכן לומדים לחיות לצד הכאב, הכאב לא יעלם הוא תמיד יהיה איתנו כל עוד אנחנו חיים אבל עם הזמן זה יכאב פחות. כל אחד מתמודד בדרך שלו, יש כאלה הולכים לפסיכולוג לפרוק את הכאב, יש כאלה שמעדיפים להתמודד לבד,יש כאלה שמעדיפים להיות כמה שיותר בחברת אנשים..ההתמודדת מאוד קשה וזה לא קל. תעשי מה שטוב לך, תעשי דברים שאת אוהבת, תיהי עם אנשים שאת אוהבת..כרגע קשה לך לעשות דברים כי אין לך חשק וזה בטוח לא מעניין אותך אבל אם תעשי דברים זה קצת יעסיק אותך..אל תמהרי לחזור לשגרה שלך כ"כ מהר אם את צריכה זמן לעכל תקחי את הזמן ותחזרי ברגע שאת מסוגלת...

 

[לירז29]

תודה רבה על מה שכתבתן../images/Emo140.gif

 

[שמנת מתוקה מתוקה]

../images/Emo16.gifהחזרת אותי אחורה....../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

דבר ראשון משתתפת באמת בצערך ומי ייתן ולא תדעי עוד צער ואין יותר קשה מלאבד אדם יקר ואהוב כמו אבא מבינה אותך ואת תחושותייך האם תהיי מאושרת מאחלת לך שכן בע"ה לי יש שתי בנות ועם כל הכאב והצער העמוק הן החיים שלי והן גורמות לי לאושר אין סופי להתמודד עם הכאב?! לדבר לפרוק לחלוק לשחרר להזכיר כמה שיותר את בתקופה קשה מאד אני איבדתי את אבי היקר לפני שנה ( תוכלי לקרא הודעות קודמות שלי...) והזמן הוא לא התרופה או המרפא לכאב נסי למלא את חייך ותקיפי את עצמך באנים ולדבר אני כאן אם תרצי לדבר ולפרוק מחבקת ומעניקה לך חיבוק אוהב....

 

[מיסייגון]

לירז יקרה

להשלים? אומר לך בכנות מלאה, אני לא חושבת שיש דבר כזה. איך אפשר להשלים עם מותו של אב? להשלים בא מתוך המילה שלם, ואנו כבר לא נהיה שלמים, כי חלק כל-כך משמעותי מחיינו, מזהותנו, מלבנו, נלקח מעמנו. אבל מאושרת? ודאי שתהיי! אין לי כל ספק בכך. אפשר לחיות לא שלמים, בתוך מה שאני מכנה "התמונה החסרה", אבל יחד עם זאת, ליהנות מהחיים, לחוות, לצמוח, לאהוב, לצחוק ולהרגיש שמחה כנה בלב. באשר לנושא ההתמודדות - יקירה, את רק בתחילת הדרך ועוד תמצאי את דרכי ההתמודדות שלך, שכן זהו דבר מאוד אינדיבידואלי, דבר שמאוד תלוי באישיות והנטיות של כל אדם. אולם, איזו דרך או דרכים שלא תבחרי, הדבר החשוב בעיניי הוא שתתני לזה מקום בחייך ולא תדחקי את זה הצידה, שתמצאי את הסביבה, הזמן והכלים המתאימים לך אישית כדי לתת לזה ביטוי. וכשאני אומרת "לזה", אני מתכוונת גם לאבל על אביך, לכאב, לגעגועים, לכל הרגשות והחוויות הקשות הכרוכות באובדן, אבל לא רק. אני מתכוונת גם למשמעות שהייתה וישנה לאביך בחייך, לזכרונות טובים, לחוויות משותפות, לתכונות שירשת ממנו, לערכים שספגת. לתת מקום לאבל זה מאוד-מאוד חשוב, אבל לתת מקום אך ורק לאבל זה, לעניות דעתי, להתמקד אך ורק במוות שלו ולהתעלם מהחיים שהיו לו ושהיו לך איתו, ממי שהיה וכל מה שהעניק לך. לכן, חשוב לתת מקום לשני ההיבטים. ולהיות כאן, לכתוב על תחושותייך ועליו זו התחלה טובה... =] בהחלט אין כמו לשתף אנשים שעברו זאת בעצמם, ולכן, מבינים כמו שמי שלא עבר זאת, לא יוכל להבין לעולם. אני שולחת לך חיבוק גדול וחם לעידוד, מיכל

 

[לירז29]

תודה רבה..

תודה על מה שכתבתם, דברים כל כך נכונים שבהחלט אקח איתי, תודה