אבא שלי משגע אותי!

20 נאוית

New member
אבא שלי משגע אותי!

שלום! אני בת 22 וגרה זמנית עם אבא שלי (עד הלימודים באוקטובר). הבעיה שלי היא שהוא עושה דברים שלדעתי הם כל כך חסרי היגיון שזה משגע אותי! אני זוכרת ימים שלמים בחורף שהייתי יושבת לבד בלילות ובערבים קופאת מקור ורעבה. למה? כי הוא לא הרשה להדליק את החימום כל הזמן וכי הוא לא קנה אוכל- ממש דאגתי לעצמי (ומה עם לחסוך כסף ללימודים?). אני והוא גרים לבד והוא לא עושה כלום למען הבית. ואז קרה משהו... אני עברתי ניתוח והייתי במן בית הבראה כזה לשבועיים- שלושה. וכשחזרתי הבייתה חשכו עיניי. הבית היה מבריק ומצוחצח והמקרר מלא וחלק (לפחות חלק...) מהכביסה נקיה. אבל החדר שלי היה מלא בכל הג'אנק של הבית... מה הסיבה? החברה החדשה שלו עשתה כאן כמה ביקורים כששמעה שאני לא בבית. עכשיו הבנתי למה הבית ככה ולמה הוא כמעט לא בא לבקר אותי. הוא עוד העיז להשתמש בחפצים שלי בהיעדרי. כששטחתי בפניו את קובלנותי הוא כמובן הכחיש ואז אמר שהוא לא חייב לי כלום ואז איים להעיף אותי מהבית! אני לא יודעת מה לעשות בשביל לגרום לו להבין שאני הבת שלו וגם לי מגיע חלק. אני ממש אובדת עצות. מנסה להבין אך לא מצליחה. מצטערת שיצא ארוך. פשוט זה יושב לי על הלב הרבה זמן... אשמח לדעותכם...
 

m i c h a l i

New member
בוקר טוב ../images/Emo20.gif

בהחלט מצב לא נעים... לגור בבית עם אבא שכביכול לא אכפת לו ממך... מדוע שלא תצאי לעבוד ותדאגי לך לאוכל? מה יקרה אחרי שיתחילו הלימודים באוקטובר? את עוברת לגור במקום אחר? בכל זאת, את לא ילדה קטנה ואת יכולה להעביר את התקופה הזאת בשקט יחסי גם אם זה צודק או לא. זה הבית שלו וזכותו להתנהג בו כרצונו (אפילו שזה נשמע רע כי בכל זאת הוא אבא שלך) מה לגבי החברה שלו? האם אין בינכן תקשורת?
 

20 נאוית

New member
תוספת...

אני כן עובדת. אני קורעת את התחת כמטפלת. אני קופצת בין הטיפול בבית לטיפול בעצמי (אחרי ניתוח...) והעבודה. והוא עוד מתלונן למה אני לא מבשלת ולא מנקה. סופרת את הימים עד אוקטובר... ואני בכלל לא מכירה את חברה שלו. הוא דאג לכך.
 
עצוב לשמוע האמת שהכי עצוב לי

בשבילו, כי לדעתי הוא מפסיד קשר עם ילדה, שנשמע שהיא ילדה נהדרת,מקוה שהחיים יטפחו על פניו, בצורת סטירה והוא יתעורר מאיזה סיוט של בנאדם הוא. ויהפוך להיות טוב יותר. ולך אני מאחל שיעבור זמנך בקלות ובהצלחה בכל אשר תפני
 

20 נאוית

New member
אז ככה...

אמא היא סוג של "תומכת מרחוק" היא עוזרת לי מדי פעם אבל לא רוצה שאגור איתה. ובקשר לדירה אחרת- לצערי במשכורת שלי לא רוכל להרשות זאת לעצמי. יש לי גם עתיד לדאוג לו. אולי הסיכוי היחיד שלי הוא באמת להתרכז בעצמי עכשיו...
 

דבורי

New member
אוקטובר זה עוד הרבה זמן

לדעתי, חפשי לך מקום אחר לגור כבר מעכשיו.
 
על פי חטק

אביך לא חייב לך כלום, אבל איפה הרגשות של שני ההורים שלך, אם היית בתי הייתי גאה בך שאת עושה הכול כדי להצליח בחיים. אך מה לעשות יש הורים שנלחמים על ילדיהם, ויש הורים שלא. מחזיקה לך ידיים ומחבקת אותך בחום לדעתי יש לך 2 אופציות: להמשיך לחיות כך עוש כחצי שנה ולקבל אותו כמו שהוא. או למצוא פיתרון מגורים חלופי, אולי עם עוד שותפה, או בתור אופרית שווה בדיקה. מאידך הייתי פונה לאבא ואומרת לו כמה קשה לי לחיות כך ומאוד הייתי רוצה לדעת מה או כיצד אתה חושב שיהיה טוב לשנינו וכו.. כלומר במקום האשמות תדברי איתו בשפת האני כמה קשה לך, כמה רע לך וכו בהצלחה
 
למעלה