אתם חייבים לומר לילדים,את האמת...
may may,אני מכוון בשלב זה הרבה יותר אל בן הארבע,כי בן השנתיים,עדיין על גבול ההבנה.כדי לומר לילדים מה קורה,יש צורך ליזום פגישה משפחתית, ארבעתכם.ואם זה קשה יחד,אז בהשתתפות פסיכולוג,או עו"ס.את הפגישה יש לתכנן מראש,למרות כל הקשיים,כי היא בעיקרה נועדה לילדים,לא עבורכם.בפגישה כזו יש לומר לילדכם,לפי סדר שתקבעו בינכם,את התכנים הבאים (לאו דווקא במילים שלי). "אנחנו רוצים לספר לכם משהוא חשוב חשוב...אבא ואמא,אנחנו לא אוהבים יותר זה את זה,ולכן החלטנו להפרד. לאבא יהיה בית אחר,וגם לי,לנו יהיה בית.אנחנו לא אוהבים זה את זה,אבל שנינו אבא ואמא אוהבים אותכם.אתם תמיד תהיו הילדים שלנו.",..ואפשר להמשיך.בסגנון האישי שלכם.המטרה היא להעביר לילדים את המסר המרכזי שהם,בעיקר בן הארבע יכול להבין.הוא יכול להבין אולי לא מיידית,אבל בהחלט,המסר נקלט.עלמנת להקל,אפשר כפי שתמיד אמליץ, בספור,או שיר,ממגוון הספרותרפיה של פרופ´ אדיר כהן,בספרו,להפליג עם כוכב.וכמובן שיש סיפרות רבה בנושא בחנויות. חשוב מה שיותר מהר להגיע להסדר מפגשים בזמנים קבועים של ילדייך עם אביהם.זה מקל,ומונע צפייה בלתי נפסקת לביקורו. בהמשך,ללא ספק בתיווך של איש מקצוע,כדאח להסכים על צורת החינוך,ובעיקר שלא להשתמש בילדים כדי לנגח אחד את השני. מאי מאי,גירושין תמיד משאירים צלקת.לעיתים כזו שאף פעם לא נרפאית,אבל מרבית ילדי הגירושין לומדים להתמודד בצורה חיובית ובונה עם גירושי הוריהם.חלקם,לא מוותרים לעולם על החלום,השאיפה להחזיר,לאחד את ההורים שוב,ואחדים,ביצירתיות רבה,מנסים להפגיש את ההורים (לפעמים דרך בליינד דייט...). לבסוף,כשהם צועקים אבא,כשאת לא מרשה,התעלמי,והמשיכי בשלך.יתכן מאד כאשר אביהם דורש מהם משהוא,הם צועקים,אמא...אז כל אחד מכם על פי דרכו,רצוי כפי שהזכרתי,בתאום והסכמה. אגב,זה המקום להזכיר,שבשביל להגיע להסכמה בעימות שבינכם,אפשר וכדאי להשתמש בהליך הגישור. (עליו הרחבתי בפורום גישור)..
