אבא טס לשבוע לחו"ל - איך מקלים על הילדים?

kookadoo

New member
אבא טס לשבוע לחו"ל - איך מקלים על הילדים?

בעלי עומד לטוס בשבת בלילה לשבוע מטעם העבודה, ואני תוהה איך להקל על הילדים (וכפועל יוצא גם עלי).

הילדים מאד קשורים לבעלי, ובת'כלס מבחינת צרכים פיזיים (כמו ארגון שלהם בבקרים, מקלחות, מתן מענה בלילות, דברים כאלה) הוא המטפל הראשי שלהם. כל הפרדה בינינו (נגיד, אם אני מסיעה ילד אחד ובעלי את האחר) כרוכה בבכי מטורף פחות או יותר מכל הצדדים המעורבים, כשכל ילד מתגעגע להורה שאינו איתו.

הילדים, בני 2.10, לא מבינים עדיין את מושגי הזמן. אתמול, מחר ושלשום מבחינתם מעורבבים. כל בוקר הבן שואל "איזה יום היום?" וב-6 ימים מהשבוע הוא מתעצבן לשמע התשובה וצועק: "לא!! היום יום שישי!!" (הילד חובב קבלות שבת :)

אני תוהה מתי ואיך לספר להם שאבא טס לשבוע?

בנוסף, מתלבטת אם לתת להם לדבר איתו בסקייפ (בעלי מאד רוצה בכך והילדים מורגלים לשוחח שיחות וידאו עם המשפחה המורחבת, אבל אני חוששת שלראות את אבא יגביר אצלם את הגעגוע, ויפתח סשנים של בכי).

כדי להסיח את דעתם + לגרום להם לתחושה חיובית, חשבנו לתת להם כל יום מתנה "מאבא". זה מאד חומרני ואני תוהה אם נכון (מצד שני, אני אהיה לגמרי לבד מלבד בייביסיטר שנמצאת איתי בדר"כ בשעות אחה"צ, כך שאאלץ להתמודד עם התקפי זעם / געגוע / בכי "רוצה את אבא" ואולי שווה לי לנסות לקנות את לבם בדרך הזו).

אני יודעת שיש כאן כמה בנות שכבר חוו את החוויה (המפוקפקת). אשמח לקבל טיפים והמלצות.
 

sefia

New member
אני רוצה לקוות שהם יפתיעו אותך לטובה

וגם את את עצמך

כמטפלת העיקרית והיחידה שלהם גם אני חוששת להשאיר אותם בלעדי בשעות קריטיות כמו השכבה או איסוף מהגן שאלו דברים שתמיד הם עשו רק איתי. קרו לאחרונה מספר מצבים בהם לא היתה לי ברירה אלא להעביר את הטיפול בשעות אלו למישהו אחר (אמי ).

התברר שאמנם זה לא קל רגשית אבל הם מתמודדים יפה אחרי שנרגע הבכי הראשוני מהפרידה. כמו שאמרת , אין להם אומדן זמן ולכן אחרי שנרגעו הם ממשיכים בשגרת היום שלהם, במשחקים ובהתפרעויות.

את צריכה להחליט עד כמה את מאפשרת בימים אלו למתוח את הגבולות וכמה את שומרת על שגרה . אין צורך "לרחם" עליהם. אבא להם יחזור בעוד שבוע. תנסי לשדר עסקים כרגיל .

זו גם הזדמנות עבורך לראות איך את מתפקדת לבד (לדעתי תפתיעי את עצמך בגדול) לפי הכללים שלך ...

לגבי הסקייפ דווקא הייתי נותנת להם לצפות אחת ליום, גם אם אחרי כן תהיה שוב אפיזודה קטנה של געגועים. אפשר להתמודד עם זה והרווח עבורם גדול (לדעתי)

אין טעם לספר הרבה מדי זמן לפני הסיעהף הם יחפרו על זה וישאלו שאלו וזה מכניס לחרדה מיותרת.

מספיק לספק יום לפני, לתת תיאור מדויק , קצר וברור של מה שיקרה, מי נשאר איתם , מה נעשה (נלך לגן, נחזור, נשחק כרגיל..). תוכלי להשתמש בשיחת הסקייפ כמנוף להתנהגות טובה , כמשהו שמצפים לו בסוף היום ועושים יחד בכיף.

שיהיה בהצלחה
 

kookadoo

New member
תודה. אני גם מקווה ובכל זאת מתכוננת

גם לאופציות אחרות.
אתמול הייתי חייבת לצאת מהבית מיד עם סיום ארוחת הערב, בעוד הילד בוכה וזועק "אמא אל תלכי!!", בדיעבד קיבלתי עדכון מבעלי שגם המשך הערב היה נוראי. מקווה שבאמת יפתיעו
 
קצת עצות

אני נסעתי כשהבנות היו בגיל הזה בדיוק לכמעט שבוע. פעמיים באותו חודש. באמת אין להם כל כך הבנת זמן, אבל יחד עם זאת, איך שתקחו את זה ומה שתשדרו ישפיע על ההתנהגות. לא לעשות מזה סיפור גדול

כמו כשהציעו -להסביר שאבא נוסע לשבוע. וזה אומר ש.... (מי יחליף אותו בתפקידים שהוא מבצע) לדוג' - בבוקר אמא תקח אתכם כל יום. בערב, אני אקלח אתכם (במקום אבא). לילדים טוב לדעת מראש דברים - עיקר הבעיה לפעמים היא באובדן השליטה. אם יודעים מה קורה- מקבלים יותר טוב.
אם סבא/סבתא לדוגמא יבואו לסייע אפשר גם להגיד שהם יבואו - שתהיה להם ציפיה.
מתנות מראש - ממש לא ממליצה. שיביא משהו כשהוא חוזר. לא חייב משהו יקר- אני תמיד דואגת להביא משהו כשאני טסה, גם אם זה ליום אחד או יומיים. אפילו שוקולד מיוחד או משהו כזה- שידעו שחשבתי עליהם.

לגבי סקייפ - תראו איך זה עובד. אם הם מתלהבים וכשהוא יורד מהקו ממשיכים בדרכם - תלכו עם זה. אבל לדעתי בלי לקבוע שעה מראש - כי לא תמיד זה מתאפשר ושלא יתאכזבו. אם את רואה שלא עושה להם טוב- לוותר. כולה שבוע - יראו אותו כשהוא יחזור ויותר חשוב שלא יעשה להם רע מאשר שהוא יתגעגע קצת יותר...
אצלי היתה התלהבות מהסקייפ אבל אחרי כמה דקות עבר להן והם המשיכו בשלהם... ולא ממש שמו עלי...
 

kookadoo

New member
תודה רבה.

רעיון ההסבר מה הולך להיות נשמע לי הגיוני מאד. בסוף הוא יטוס ביום ראשון בבוקר, אז יספיק לתת לילדים נשיקה ולרוץ. אני מניחה שאז אשב להסביר להם מה הולך לקרות ואיך.
אולי באמת ננסה את הסקייפ יום אחד ונראה איך יגיבו...
 

shigatox

New member
אם הוא חוזר ביום ראשון

אני תמיד מודיעה יום לפני שאבא נוסע ואם הוא חוזר הגיש ביום ראשון אני אומרת להם כל השבוע אמא תארגן אותכם לגן ואז נבלה ביחד בשבת וכשיגיע יום ראשון אבא כבר יחזור. אםהם שואלים במהלך השבוע אמי חוזרת על זה.
האמת שאצלנו אני המלת העיקרית, ולרוב בעלי הוא זה שנוסע, אבל לפעמים אני צריכה לעבוד עד מאוחר ואבא להם נמצא איתם מהגן ועד שנרדמים וגם נסעתי לבד לחמישה ימים. אם זה רק ליום אני מודיעה בבוקר וליותר בערך יום לפני, בעלי טוען שדווקא בהעדרי הם מתנהגים יותר יפה...
 

kookadoo

New member
על זה אני בונה

קראתי בעבר הודעות לפיהן הילדים מתנהגים יפה יותר כשאחד ההורים נעדר. אני ממש מקווה שגם הילדים שלי יודעים שהם אמורים להתנהג ככה :)))
 

אלולה145

New member
לגמרי מסכימה

נסעתי לשבוע כשהילדים היו בני שנתיים וחצי. הסברנו להם כמה ימים לפני הנסיעה לאן אני נוסעת. הסברנו מה גם מה ישתנה.
בעלי שמר מאוד על הלו"ז הקבוע להם (פרט לשינויים הכרחיים מכורך הנסיבות).
הבאתי מתנות כשחזרתי (בגדים ושטויות שבכל מקרה הייתי קונה, ובובה לכל אחד. הבובה של הבת עדיין נקראת "איטיילה" , הטעות במקור, כי היא הסבירה לכל אחד ששאל שאמא הביאה אותה מאיטליה...).
רצינו שאעלה בסקייפ אבל בגלל בעיות ואי תפקוד המחשב שלי זה לא עבד. מסכימה עם מאמא גוס לבדוק איך זה הולך לכם.
 
מבינה אותך לגמרי

אצלי אני זו שטסה לשבוע...
אני טסה אחרי בעלך אז אין לי ממש תובנות לצערי.

לגבי המתנות אני לא חשבתי על זה ואני גם לא כל כך בעד, זה רק יגדיל לדעתי את כמות ההתקפים כי הם ידעו שתקף געגועים/זעם שווה "מתנה" מאבא שלא נמצא...
לגבי שיחות סקייפ כדאי לקבוע אולי זמן מראש מתי תדברו שניתן להמחיש לילדים (בהתאם לפעילויות/ארוחות) וכך לא יווצר מצב שכל היום הם מבקשים לדבר עם אבא והוא לא זמין/עסוק ואז את תתקעי אם ילד עצבני אפילו יותר, כשהם יבקשו אותו פשוט תזכירי כמו מנטרה שעם אבא מדברים לפני/אחרי @!@#%$^ וזה יצור תחושת ביטחון אצלם (גם תסכולים אולי אבל לפחות שזה יהיה משהו מוסכם וברור יחסית וזה עדיף).

אני מתכוונת לספר להם יום לפני בתור עובדה "אמא טסה לחו"ל לשבוע", להסביר קצת מה יהיה שונה (לדוגמא אבא יקח אתכם בבוקר לגן ולא אמא וסבתא תאסוף מהגן ולא אמא) וזהו בלי כל הרגשי והגעגועים.

גם אני אשמח לשמוע טיפים והמלצות ובנות שעברו את זה... :)

עוד נקודה שחשבתי עליה כדאי באותו שבוע להקפיד על העוגנים של היום (שעות ארוחות ושינה) אבל אולי לחפש יותר פעילויות אטרקטיביות ומיוחדות שאתם לא עושים בשבוע רגיל, פחות להיות בבית, בד"כ זה עוזר לימים לחלוף יותר מהר.
 

kookadoo

New member
מתי את טסה?

מקווה שיהיו לי רעיונות / עצות עבורך לפני כן.
והעוגנים אצלנו מאד ברורים. החשש הוא בעיקר מרגעי המשבר והבכי של הילדים (ואצלנו לא חסרים כאלה).
 
אני טסה ב30 לחודש

גם יום ראשון אחרי שאני שמה אותם בגן, מספיקה לחזור מוצ"ש בלילה כדי לקחת אותם שוב לגן ביום ראשון...
אצלנו דווקא עם אחרים הם מתנהגים למופת ורוב הימים יאספו אותם סבא/סבתא/דודים/דודות כך שהאחר צהרים אמור להיות בסדר, אני חוששת בעיקר מהזמן הירדמות ובבוקר בגן כשהם עם אבא שלהם (לא שהוא לא יסתדר, להיפך פשוט שם זה מתכון לבכי).

תעדכני אותי איך היה
 

MamaHen

New member
זה מה שאנחנו עושים

1) מכינים טבלה לכל אחד עם ימות השבוע.
כל יום שעובר, בערב מדביקים מדבקה. ככה המושג של עד כמה קרובה החזרה של אבא מוחשית להם קצת יותר.

2) לא מכינים את הילדים יותר מידי זמן מראש, זה מכניס אותם ללחץ מיותר.
אנחנו תמיד מספרים להם על כך יום לפני.
אומרים שאבא (או אמא) טסים במטוס, וכשיחזרו יביאו להם מתנה.

3) סקייפ ושיחות טלפון.
מאוד תלוי בקטנטנים שלך, משתנה מאחד לשני.
אצלנו לבייביס זה עושה רק רע, כי הם לא ממש הצליחו בגיל הזה להבין איך מדברים עם אבא והוא לא חוזר, או רואים אותו והוא לא בא הבייתה אחרי העבודה.
זה רק גרם לתסכול, בלבול ובכי.
זאת למרות שהם רגילים לדבר עם אמא שלי כשהיא בחו"ל בטלפון, כמו גם עם שאר המשפחה (אחות של החצי והבנות דודות שלהם). כנראה שזה מתקשר אצלם אחרת לנוכחות פיזית שלנו ההורים בניגוד לשאר המשפחה.

4) חוזרים עם מתנה.
יכולה להיות סימלית ביותר.
אפילו ביצת קינדר (אצלנו זו חגיגה, כי אלה הפעמים היחידות שהם מקבלים מאיתנו ביצת קינדר) או כל דבר אחק קטן עבור כל אחד מהם.
אפשר לקנות גם לפני שנוסעים, להשאיר בבית, ושאבא ייתן כאשר הוא חוזר.

5) אצלנו לא מקבלים כל יום מתנות.
נראה לי שיכול לבלבל. באופן כללי, אני לא בעד דברים שאינם הגיוניים.
אם אבא טס איך הוא מביא מתנות?

6) אפשר קצת יותר להיות גמיש עם הקטנטנים, ולעשות דברים שהם ממש אוהבים כדי שלכולכם יהיה כיף בשבוע הזה.

בהצלחה
 

kookadoo

New member
תודה. אימצתי את רעיון הטבלה והמדבקות.

בדיעבד אני חושבת שה"מתנות" נועדו יותר להסיח את דעתם (צעצוע חדש תמיד מקנה אצלנו שקט, גם באמצע התקף זעם נוראי) ופחות לתת תחושה שאבא נתן להם. אולי אשלב בין טבלת המדבקות למתנות (7 מתנות על השולחן, כל יום פותחים אחת, עד שאבא יגיע).

עניין הסקייפ אכן נראה לי תלוי בילד (ואפילו תלוי מצב נקודתי שלו באותו רגע).
נראה איך יתגלגל...
 

alina82

New member
עוד קצת עיצות...

בעלי נסע לשבוע בדיוק בגיל של הילדים שלך, ומאד עזר לי לעשות טבלה (כמו שכבר הציעו לך).
אני עשיתי טבלה עם ימות השבוע, אבל קצת אחרת. במקום להשאיר את הימים ריקים, ולהדביק מדבקה בכל יום שעבר, עשיתי קצת אחרת...הדפסתי תמונות עם פעילויות מיוחדות שצפויות להם השבוע הזה, לדוגמא: שעת סיפור ( תמונה של סיפור), ביקור אצל סבא וסבתא (תמונה של סבא וסבתא שהדפסתי) וכו,. עשינו איתם פעילות משותפת, שבה קישטנו את הלוח שנה המאולתר הזה, והדבקנו את הפעילויות בימים שבהם תכננתי שהם יקרו. כמובן שביום האחרון הפסתי תמונה של אבא, והסברתי לה שרק ביום הזה אבא יחזור.
תלינו את הלוח הזה על הדלת, וכל יום שעבר, ניגשנו בבוקר ללוח, וראינו מה צפוי לנו היום אחרי הגן.

בנוסף עזר שהבטחנו להם מתנה קטנה מאבא (ביצת קינדר).הם ידעו שאבא יחזור ויביא להם ביצת קינדר. אני לא מתה על הרעיון של המתנה, אבל יכולה להגיד לך שזה עזר. כי בהרגשה שלהם אבא נסע כדי להביא להם את ההפתעה (ככה לפחות הרגשתי מהם) ולכן זה איכשהו ניחם אותם.

בהצלחה!
 

kookadoo

New member
תודה. אם לא תהיה ברירה ניעזר ברעיון הזה

אבא נסע לקנות מתנה, וכמובן גם בטבלה.

אוף. מי היה מאמין שאני, שכ"כ מנסה לחנך נגד חומרנות, תשתמש במתנות כאמצעי להשקטת הרוחות... :(
 
אנחנו התנסינו בזה כבר מספר פעמים בד"כ לא מסבירים להם יותר מדי זמן מראש, אלא רק יום לפני.
אם הוא טס בלילה, אז מסבירים שבבוקר כשהם יקומו הוא לא יהיה בבית.

אצלי נורא אוהבים לדבר על זה שאבא טס במטוס, אז אנחנו מדברים על זה (וחוזרים ומדברים על זה בכל פעם שהם נזכרים בזה - מה שאומר המון המון פעמים
).

עניין הסקייפ אצלנו זכה להצלחה חלקית. לפעמים הם מגלים התעניינות במה שקורה שם, ולפעמים (אם הם עסוקים במשהו אחר שאטרקטיבי להם יותר באותו רגע) אז אבא לא מקבל יחס...

אני לא בטוחה כמה מתנה בכל יום באמת תעשה את זה יותר קל / חיובי עבורם. אצלנו מקבלים מתנות כשאבא חוזר. במשך הזמן שהוא איננו מנסים לעשות פעילויות שהם אוהבים ולהיפגש עם אנשים שהם אוהבים (חברים/סבא וסבתא).

בסיכומו של דבר יכולה לומר לך שמכעט מתמיד החרדות שלי לפני הנסיעה לא מתממשות, והתקופה עוברת יחסית בקלות למה שאני מצפה.
נראה לי שפשוט הם מסתגלים יותר מהר מאיתנו לסיטואציות חדשות...

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!
 
אגב נסיעות -אצלנו אבא טס שבוע הבא...

ואני עייפה רק מהמחשבה... זה אומר להישאר עם החמישה כל ערב משש (המטפלת הולכת) ועד שמונה וחצי בבוקר כשהיא באה....

אבל הרשיתי רק 3 ימים... אז יהיה קצר. ויש באמצע מלא משימות בעבודה ועם הילדים...

בתכלס, רוב הימים הוא לא חוזר לפני מקלחות ואם כן - אז רק למקלחות לגדולים. אבל עדיין - הוא בוקר עם הרביעיה כשאני יוצאת מוקדם יחסית עם הגדול, והוא מלביש את הבנות לגן, ועוזר עם הגדול בבוקר כשהוא לא קם... ועם התינוקות כשאני מתארגנת.
בקיצור- הבוקר יהיה הקושי העיקרי.

אני חייבת לארגן לעצמי טיסה לכמה ימים...
 

kookadoo

New member
אני מעריצה אותך

לארגן חמישה בבוקר זה באמת מבצע.

תנסי לחשוב על זה שהיום האחרון יתבצע תוך אנחת רווחה:"יום אחרון" אז למעשה יש רק 2 ממשיים :)

בהצלחה לנו :))
 

kookadoo

New member
שאלה: איך הם מגיבים אחרי שרואים אותו?

גם אצלנו כשמדברים עם המשפחה המורחבת בשלב מסויים הילדים ממשיכים בעיסוקיהם. השאלה היא אם כשמדובר ב"אבא" זה לא גורר אח"כ געגועים. אשמח לשמוע מנסיונך.
 
למעלה