כוכבת? איפה, איפה? ../images/Emo8.gif
השאלה היא איזה סוג כוכבות דרושה לשחקנית על מנת לשחק את אלייזה דוליטל. אני לא חושבת שלתפקיד מוכרת הפרחים דרושה שחקנית שתשתלט על הבמה, כוכבת גרנדיוזית כזו ש´תגנוב את ההצגה´. להיפך- בהסתמך על ´פיגמליון´ של שו ועל התסריט למחזמר, אלייזה צריכה להיות אינטליגנטית, שקטה וצנועה. כזו שאולי לא היית בכלל שם לב אליה אם היית סתם הולך לידה ברחוב. בכלליות, היא אינה ´חובקת אשפתות´ או ´עלה כרוב מעוך´, מלוכלכת ובורה כפי שהיגינס אולי מציג אותה; היא בחורה פשוטה, ממעמד נמוך, אך נבונה וטובת לב. מישהי פשוטה שכזו, עם חלום פשוט ודעת פשוטה. אלייזה של ריטה הצטיירה בתור תחמנית, ערמומית ותוקפנית, כזו שמנצלת בזדון את היגינס מן ההתחלה (כאשר רבים יסכימו שב´פיגמליון´ ובמחזמר עצמו דווקא היגינס הוא זה שמנצל אותה, בסופו של דבר). בשיר "עוד תראה, הנרי היגינס" ריטה הטילה מורא על הקהל משום שהיא צווחה כמו מכשפה וגרמה לנו להאמין שהיא באמת רוצה שהיגינס ימות, במובן הפיזי. זה ממש מפחיד, כי הרי הקהל מחבב גם את היגינס. לא צריכה להיות כאן מלחמה בין שתי הדמויות- על הקהל לחבב את שתיהן בשביל שהאימפקט יהיה מירבי. אולם, במחזמר המקורי וגם בזה החדש, כאשר אלייזה שרה את השיר הזה הוא נשמע משעשע יותר, פחות מאיים, חצי בציניות. לגבי המשחק- כמאמר הקלישאה הנודעת: ´על טעם ועל ריח..´. לא יודעת, כפי שציינתי, לדעתי, ריטה לא שחקנית ענקית וגם לא זמרת מופלאה. הסגנון שלה אופראי מידי, מתלהם מידי ולא רך מספיק, לא מתאים בשום צורה שהיא לשמש כקולה של אלייזה הצנועה. ועוד, למירה עווד יש משהו שלריטה לא היה באלייזה שלה- היכולת לחקות את המבטאים השונים. עווד מצליחה לשחזר באופן מדהים כמעט את הצליל והגוון של המבטא הלונדוני של הרחוב, אולי משהו יורקשיירי כזה. גם לאחר השינוי של היגינס, היא ממשיכה לדבר במעין מלכותיות כזו, כאילו באמת לומדה ע"י היגינס, והמבטא הערבי שלה תורם לכך. ההבדל היחיד ששמעתי אצל ריטה בין הדיבור של אלייזה של הרחוב לזאת של אסקוט הוא ה-ר´ המתגלגלת יתר על המידה ודיקציית יתר. זה היה ברור מידי ולא מעודן מספיק. בכלל, במחזמר החדש יש יותר תחושה של אנגליה, יותר לונדון עם התה והעוגיות והמטריות בגשם, בעוד בגרסא הישנה קובנט גארדן דמה יותר לתחנה המרכזית הישנה. אז בואו נצא לרגע מנקודת הנחה שעווד היא באמת לא הלייזה המושלמת, שאין לה את מה שצריך בשביל להיות כוכבת וכו´ (קביעה איתה אני לא מסכימה!), יש שיגידו שהכוכב האמיתי של היצירה הזו הוא בכלל היגינס. וכאן טמון היהלום שבכתר הגרסא החדשה, הדובדבן שבקצפת, הצימוק בעוגיית וכו´- עודד קוטלר. היגינס מושלם; תאווה לעניים, לאוזניים ולשאר איברים. ג´נטלמן לונדוני אמיתי, שגם נראה נהדר בחליפה ומצליח ליצור בהצלחה את מערכת היחסים הכה חשובה עם פיקרינג. די רק בעודד קולטר שיחזיק על כתפיו את כל המחזמר, וזאת בהנחה שעווד לא ´מחזיקה´ תפקיד ראשי במחזמר, כדבריך. הרי, בדומה להיגינס שבורא מחדש את אלייזה, גם קוטלר בורא קצת את עווד מחדש על הבמה. לסיכום: הגרסא החדשה משעממת וחסרת מעוף? לא ולא; קאסט נפלא, תפאורה מופלאה ושורת מקהלה עם ציביון ברודווי מובהק. נטולת אלייזה דוליטל? הכיצד- הרי יש את מירה עווד!
אגב, ברנרד שואו זכה לראות את גרסאת המחזמר למחזה?