אממממ
אני יודעת שעם תבוא לבן אדם, שאתה לא מכיר ותתן לו חיוך ככה על הבוקר יכול להיות שהוא יחייך חזרה והיום שלו פיתאום יהפוך לטוב יותר. יש לי מנהג כזה שאני עושה שאני נוסעת לי ברכבת או משהו כזה, עם אני עם קביים, אני יושבת לי בכסא, שומעת לי מוזיקה(שתמיד עושה לי טוב) ושרה לי כזה בלי קול כדי לא להפריע לכולם, אבל אני מזיזה את השפתיים שלי, ובתכלאס אני שרה מכל הלב, ועם זה גם בא לי חיוך ענקי על הפנים, חיוך של אושר. ואז שאני מגיעה לאן שרציתי אני קמה, עם הקביים, רואים שקשה לי אבל עדיין אני לא נותנת לחיוך לרדת מהפנים שלי. אני מניחה שאני מנסה להראות בזה שגם עם קשה(ומאוד קשה) זה לא יקח ממני את השמחה ואת החיוך שלי. אני לא יודעת עד כמה זה השפיע על אנשים, אבל עם זה עשה שינוי הכי קטן בבן אדם באותו יום אז אי שמחה על שזה. אני חושבת שחיוך יכול להציל חיים.
