כלבה שמסרבת ללכת בכל תוקף (פחד כנראה)
לקחתי כלבה לאומנה, נראה שהיא בת כמה חודשים עד שנה, אין עליה יותר מידי פרטים.
מצד אחד נראה שהיא גדלה בכלוב ומצד שני נראה שיש לה אינסטינקטים מסויימים שקשורים להתעללות (אני לא הכי מבין, אבל אם אני מצליח ללטף אותה עם יד אחת מתחת לאיזור הלסת ואז היד השניה מגיעה ללטף למעלה והיא מתחילה לפחד בצורה שכאילו מישהו מנסה להרביץ לה
זה נראה לי כמו אינסטינקט מסוים).
היא פחדנית מאוד (לא נתקלתי בדבר כזה עדיין, ואני רוצה להדגיש שאני לא שופט, רק מחפש עצות מה לעשות), כדי להביא אותה אליי הביתה נאלצתי להרים אותה וגם זה לקח לי רבע שעה עד שהרגשתי שהיא יחסית בסדר עם זה (עד כמה שאפשר)
בבית, לוקח לה המון זמן להתקרב אליי. אם אני שוכב על הריצפה לידה, היא מריחה אותי (וגם הרבה פעמים עושה לופים של מריחה אותי, רצה לסל כביסה וכו'..) מלקקת אותי טיפה ואז מתקרבת (לפעמים זה יכול לקחת חצי שעה עד שעה), אם אני מנסה להתקרב אליה ישר, היא בורחת ממני, היא אוכלת מהאוכל שקיבלתי (גרגירים) ושותה.
פיניתי את כל המרפסת שלי (מרפסת מקורה די גדולה של 20 מ"ר) והנחתי לה שם שמיכת פוך ואת הקערת אוכל ושתיה.
מה שהפתיע אותי זה שאת הצרכים שלה היא עושה במרפסת (אומנם בצד השני של המרפסת אבל שם, במקום די קבוע).
היא לא יודעת מה זה "אליי", "בואי", "בוא" וכו'.., אחרי שאתמול חפרתי לה על השם החדש שלה, היא קצת מבינה שזה מתכוון אליה, אבל עדיין, לא שהיא תרוץ אליי, פשוט זה יתפוס את תשומת לבה.
לקח לי זמן לגרום לה לאכול חתיכות נקניקיות מהיד שלי.
אני לא יכול לרדת איתה כי ברגע שאני איכשהו מצליח לשים לה את הרצועה (זה יכול לקחת חצי שעה+, כמובן שזה יכול לקחת דקה בודדת אבל אני לא רוצה לרגע שהיא תרגיש מאויימת ממני) היא מסרבת בכל תוקף לזוז, לא משנה מה, חטיפי כלבים, נקניקיות, כלום!, אני כמובן לא מתכוון להיות אגרסיבי ולגרור אותה, זה מרגיש לי כל כך רע לעשות דבר כזה, ניסיתי לתת לה את הזמן שלה, עד כדי כך שאני שעתיים לידה עם נקניקיות ומנסה טיפה ללכת איתה בבית (לא עוזר).
אם אני עובר חדר ומתעסק בעניינים שלי, היא מתחילה לבכות עד שאני מגיע לסלון ומתייחס אליה (להתייחס אליה זה אומר פשוט להניח את היד קרוב אליה ולתת לה להתקרב אליי לאט לאט ולהריח אותי ואם אני טיפה מזיז את היד, היא בורחת ממני לצד השני של הסלון)
האם יש משהו שאפשר לעשות? אני מעדיף לנסות כמה שיותר, זה יקל גם על הבית שיאמץ אותה (וגם יקל על אחוזי הסיכוי שיאמצו אותה בכלל), הרי מי שלא באמת מחובר לעולם הזה של הכלבים יהיה לו מאוד מאוד קשה לאמץ כלב במצב כזה, כלב שאפילו מהרגע ששמים לו רצועה לא רוצה ללכת. (אני חושב שהצעד הראשון והחשוב היה להוציא אותה מהכלבייה לאיזור ביתי יותר).
האם יש סיכוי לעשות משהו בשבוע הזה?
לקחתי כלבה לאומנה, נראה שהיא בת כמה חודשים עד שנה, אין עליה יותר מידי פרטים.
מצד אחד נראה שהיא גדלה בכלוב ומצד שני נראה שיש לה אינסטינקטים מסויימים שקשורים להתעללות (אני לא הכי מבין, אבל אם אני מצליח ללטף אותה עם יד אחת מתחת לאיזור הלסת ואז היד השניה מגיעה ללטף למעלה והיא מתחילה לפחד בצורה שכאילו מישהו מנסה להרביץ לה
היא פחדנית מאוד (לא נתקלתי בדבר כזה עדיין, ואני רוצה להדגיש שאני לא שופט, רק מחפש עצות מה לעשות), כדי להביא אותה אליי הביתה נאלצתי להרים אותה וגם זה לקח לי רבע שעה עד שהרגשתי שהיא יחסית בסדר עם זה (עד כמה שאפשר)
בבית, לוקח לה המון זמן להתקרב אליי. אם אני שוכב על הריצפה לידה, היא מריחה אותי (וגם הרבה פעמים עושה לופים של מריחה אותי, רצה לסל כביסה וכו'..) מלקקת אותי טיפה ואז מתקרבת (לפעמים זה יכול לקחת חצי שעה עד שעה), אם אני מנסה להתקרב אליה ישר, היא בורחת ממני, היא אוכלת מהאוכל שקיבלתי (גרגירים) ושותה.
פיניתי את כל המרפסת שלי (מרפסת מקורה די גדולה של 20 מ"ר) והנחתי לה שם שמיכת פוך ואת הקערת אוכל ושתיה.
מה שהפתיע אותי זה שאת הצרכים שלה היא עושה במרפסת (אומנם בצד השני של המרפסת אבל שם, במקום די קבוע).
היא לא יודעת מה זה "אליי", "בואי", "בוא" וכו'.., אחרי שאתמול חפרתי לה על השם החדש שלה, היא קצת מבינה שזה מתכוון אליה, אבל עדיין, לא שהיא תרוץ אליי, פשוט זה יתפוס את תשומת לבה.
לקח לי זמן לגרום לה לאכול חתיכות נקניקיות מהיד שלי.
אני לא יכול לרדת איתה כי ברגע שאני איכשהו מצליח לשים לה את הרצועה (זה יכול לקחת חצי שעה+, כמובן שזה יכול לקחת דקה בודדת אבל אני לא רוצה לרגע שהיא תרגיש מאויימת ממני) היא מסרבת בכל תוקף לזוז, לא משנה מה, חטיפי כלבים, נקניקיות, כלום!, אני כמובן לא מתכוון להיות אגרסיבי ולגרור אותה, זה מרגיש לי כל כך רע לעשות דבר כזה, ניסיתי לתת לה את הזמן שלה, עד כדי כך שאני שעתיים לידה עם נקניקיות ומנסה טיפה ללכת איתה בבית (לא עוזר).
אם אני עובר חדר ומתעסק בעניינים שלי, היא מתחילה לבכות עד שאני מגיע לסלון ומתייחס אליה (להתייחס אליה זה אומר פשוט להניח את היד קרוב אליה ולתת לה להתקרב אליי לאט לאט ולהריח אותי ואם אני טיפה מזיז את היד, היא בורחת ממני לצד השני של הסלון)
האם יש משהו שאפשר לעשות? אני מעדיף לנסות כמה שיותר, זה יקל גם על הבית שיאמץ אותה (וגם יקל על אחוזי הסיכוי שיאמצו אותה בכלל), הרי מי שלא באמת מחובר לעולם הזה של הכלבים יהיה לו מאוד מאוד קשה לאמץ כלב במצב כזה, כלב שאפילו מהרגע ששמים לו רצועה לא רוצה ללכת. (אני חושב שהצעד הראשון והחשוב היה להוציא אותה מהכלבייה לאיזור ביתי יותר).
האם יש סיכוי לעשות משהו בשבוע הזה?
