שכחתי מההפיכה של 91' עם הבית הלבן הרוסי...
שכחתי מההפיכה של 91' עם הבית הלבן הרוסי...אני סבור ובטוח שלא. זוכר גם זוכר את שנות ה-80
בבריה"מ, כל הלך הרוח כבר השתנה ללא היכר. מוסיקת הרוק שיצאה מהמחתרת, פרחה ונשמעה מכל מקום, המסחר החופשי יחסית, וידאו שהתפשט כמעט לכל בית למרות כל הנסיונות לבלום אותו... כולם ידעו כבר שאי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור בשום דרך.
אזרחי ברית המועצות חוו תקופת שפל מסויימת, אבל קצרה למזלם, בימי אנדרופוב. הוא הכריז על "מאבק בפרזיטים", שבמסגרתו שוטרים היו מפסיקים הקרנות יום בבתי קולנוע ובודקים כל צופה מה בדיוק הוא עשה שם בשעה כזאת. בודקים את כולם, מתלמידי בי"ס ועד לעובדים בוגרים. או שהיו מכבים את החשמל בבניין מגורים ונכנסים לדירה שעל פי המידע המודיעיני היה בה מכשיר וידאו, כדי לחלץ את הקלטת התקועה על מנת לבדוק האם היא כוללת "פורנוגרפיה" או כל תוכן אחר שהיה חתרני בעיניהם.
גורבצ'וב הדהים את האנשים כבר בחודשים הראשונים לכהונתו: הוא היה הראשון שפשוט יצא אל האנשים ודיבר איתם באופן חופשי מול מצלמות הטלוויזיה. מאז היה ברור שאין כבר דרך חזרה, גם כשגורבצ'וב עצמו דיכה בירי הפגנות בטביליסי ובוילנא, זה רק פגע קשות בתדמיתו כאיש הנכון לבצע את הרפורמות בעיני הציבור. ילצין היה הכוכב העולה, והעימות הגלוי בינו לבין גורבצ'וב רק פגע באחרון עוד יותר.
הניסיון "לכיכר טאיננמן" בברית המועצות היה ב-1991. ניסיון עלוב ונואש שנועד לכישלון, כשאת תגובת הציבור אפשר היה כבר לצפות מראש. ושוב ילצין היה הכוכב ואילו גורבצ'וב נתפס כלוזר.