תפוז פורומים

גבר.
לא מחפש.
רק מתקשר איתך

אז עם אילו טיפוסים אתה מתחבר?
על מה אוהב לדבר?

ערב טוב.
"טיפוסים", לא מת על המילה הזאת.
אוהב אנשים טובים ונעימים.
פתוחים.
אוהב לדבר על כל נושא שבעולם.
אנחנו כאן בפורום מסוים אז יכול לדבר גם על זה.
ואת?

וואו, אני דווקא שמרננית משהו/סגורה.
למשל, חובבת פוליטיקה. אז נשארתי הימנית היחידה במשפחה בעוד שכולם עברו שמאלה תומכים בתיקים של ביבי-תתפטר.
אני חושבת שעושים לו משפט שדה.
איך אתה עם זה?

...שמרנית. מה הכוונה סגורה?
לא עוסק בפוליטיקה הרבה ולא יוצא לי לצפות בחדשות וכו'.
אני חושב שהפגנות זה רעש. זאת הדמוקרטיה-מותר להפגין אבל אסור להגזים בשם חופש הביטוי עם מייצגים מוגזמים.
אבל הפגנות לא משנות מנהיגות. אולי ניסיון להשפיע על דעת קהל.
בסוף מה שמכריע זה הפתק בקלפי שבזה אני הכי מאמין כחובה דמוקרטית חשובה.
מה זה אומר חובבת פוליטיקה? פעילה? אוהבת לשוחח ולהתווכח? מדברת על זה עם חברים ?
בגדול...מה עושה בחיים?

שמרנית אני חושבת למשל, לא מאמינה שיהיה כאן שלום, אין עם מי לדבר, זה גם חלק מהפוליטיקה אצלי. ח מצביעת מפלגות ימין כמו ליכוד, ליברמן ונדמה לי שפעם אחת הצבעתי הבית היהודי. אוהבת קידוש, להניח עם אבא תפילין למשל. חושבת שעושים לביבי משפט שדה. כשמולי יש את אחותי שהייתה פעם ימנית אבל הפכה

לשמאלנית ומפגינה נגד ביבי ולוקחת את אבא איתה. לא סובלת את ההפגנות בין היתר כי פשוט לא סובלת התקהלות או רעש. אוהבת יותר שקט. זה כנראה בגלל החוויות ילדות שלי. למדתי בשכבה הומה, רועשת ומשתוללת. אז רק מחפשת שקט ורוגע. רק אחרי שתקופת בית הספר נגמרה התחלתי אט אט לשמוע מוזיקה, אבל גם את זה שומעת לא בפול ווליום ולא מוזיקה הומה/רועשת מדי.

פוליטיקה. אני בכלל חושב שאין אפשרות לשכנע מישהי/ו לשנות דעה.
לכל אחד יש את העובדות שלו.
את מסורתית?

מה הכוונה שכבה רועשת?
את נשואה? ילדים?
גם אני מחפש שקט ורוגע אבל לא תמיד מוצא...
אני גם שומע מוסיקה וגם מאזין להרצאות

מגדירה את עצמי כמאמינה. לא שומרת שבת, אבל השבת אצלי כוללת בעיקר שינה וTV.

שכבה רועשת זה אומר שאני ישבתי שורה ראשונה מנסה בכל כוחי להקשיב למורה, לעשות מה שאני יכולה והם צועקים יורקים בעיקר עלי טפוטפו די משפילים אותי, אבל מתחנפים אלי כשרצו להרוויח משהו ממורה שתיקשרתי איתה מעולה. וככל שהמורה יותר מסתדרת איתי כך השקיעו בהתחנפות. אבל אם לא צריך-ההשפלה וההצקות חוזרות. אני לא שייכבת לשכבה הזו כלל וללא כל חבר/ה משם.

לא נשמע טוב.
מתי כל זה היה?
בבית ספר תיכון?
בת כמה את אם אפשר לשאול?

זה היה קצת בגן ובעיקר בכל 12 שנות הלימוד. מכיתה א ועד סוף יב. כל התקופה הזו הייתה שחורה. לא חושבת שהמערכת עזרה במיוחד למרות שפניתי וניסיתי את מזלי מדי פעם. עד שהבנתי שהמקרה עבוד, מערכת החינוך היא מפעל של ציונים/מספרים ולא של חינוך. אז השתדלתי לקחת מרחק כמה שיכולה ולהפריד כוחות. המשפחה מאוד תמכה. נשארתי פגוע ה מהתקופה הזו מאוד ולכן פעם 1 הסתבר ש1 המופרעים בא לקבל שירות אצלנו.

אז הודעתי מראש שלא אהיה והבינו אותי. גם פעם 1 רצתי לחץ בת של חברה שהייתה צריכה טרמ מבית הספר כי החברה נתקעה מחוץ לעיר.
הכל בגלל המערכת והשכבה.
היום בת 33 אבל הצלקות איתי.

סיפור מיוחד יש לך.
איך זה בא לידי ביטוי... הצלקות.

פשוט מאוד-נמנעת מהתקהלויות, מסיבות, בוחנת היטב כל אדם, נמנעת ממגע עם אנשים מהשכבה/תקופה וחננה אמיתית.

סולידי.
התקופה המיוחדת לא מסייעת אבל יש בה יתרונות

ברור. הכין אותי למסע הקורונה. חחח

באת מוכנה.
את אוהבת את התקופה? רגוע עבורך?

בא לך לדבר?