אי אפשר להכחיש שדוברי הלדינו אהבו

aviev1

New member
אי אפשר להכחיש שדוברי הלדינו אהבו

לשחק קלפים. היו מתאספים כל ששי או שבת בבית אחר ומשחקים פוקר או רמי ואפילו היה כיבוד,שאנחנו היינו מחכים בבית מה הביאו לנו ההורים לטעות. והיו משחקים לא רק סביב שולחנות אלא משחקים בבית במשפחה ושלא לדבר על טבלי ( שש -בש) דמקה או שח מט מה שנקרא היום סוליטר שבכל מחשב הוא נמצא. ובכל מקום עבודה שעובדים עושים עצמם עובדים אבל רב הזמן הם משחקים בסוליטר שמחשב שלהם. את משחק הזה למדתי מאימי והייתי משחק עוד לפני שחלמו מה זה מחשב. והיו עוד משחקים ששיחקנו ממש מילדות ,אולי אפילו מגיל 5 או פחות איך אפשר לשכח את הקפטי קשטי שהיו משחקים זוג נגד זוג וכמובן את הפסטרה שהיא יותר מסובך ומי זוכר היום כמה היה שווה קלף.. ג'נדר ( ככה קראו לקלף הנסיך) היה שווה בקפטי קשטי 20 נק ובפסטרה ה2 תלתן נדמה לי היה שווה 3 נקודות. ומי בכלל רצה להפסיד.. והיה עוד משחק.. קראו לו טונץ, רק את השם זוכר לא עוד. והיה עוד שהיינו צריכים לנחש עם אדום הוא הקלף או שחור והמילים שעוברות לי בראש הם ערפ או ג'יגר... ועד היום לא יודע באיזו שפה הם המילים ואיך אפשר לשכח הת משחק ה "מלחמה " ואני בטוח שיש עוד אבל זה מה שכרגע יש לי בראש.
 

Sarika

New member
והיה גם יום מיוחד לנשים ../images/Emo103.gif

קראו ליום - "ז'ור" (יום - בצרפתית), חברות היו מתאספות פעם בשבוע, משעות הבוקר, אצל אחת מהן, ראשית, שותות קפה - עם עוגה כמובן ומדווחות על קורותיהן בשבוע שחלף, לאחר מכן מסבות סביב שולחן לשחק קלפים, המשחק הנפוץ היה "רמי". בשעת הצהרים היתה הפסקה לארוחת צהרים וכמובן בתפריט כל המאכלים מבית אמא הזכורים לנו לטוב. לאחר הפסקת האוכל שהיתה מלווה גם קצת רכילויות...(אצל נשים אי אפשר אחרת
), נמשך המרתון עד שעות הערב המוקדמות שעה שהבעלים הגיעו שתיית קפה של סיום ולאסוף את הנשים העייפותתתתת....
 

מטיקה

New member
הזכרונות מהז'ור-וכנראה גם של זיזיקה

סבתא שלי הייתה אלופת המשפחה בבישולים. רק הייתי מחכה שיגיע תורה ואיזה מטעמים היא הכינה - צופאר לוס דדוס אבל הכי אני זוכרת את ה - אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא שהיה פורץ כל פעם כשמשהיא אחרת הייתה נכנסת אפשר לחשוב - חזרה מהירח רק אחרי 7/8/9/10 אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאייים כאלו ידענו שיתחיל הפסטיבל. זיזיקה - נכון שאני צודקת
 

etica

New member
רגע את הרמי קוב שכחתם

מי נונה ארה לה אלופה דה רמי קוב דוס, טרס דיאס אלה סאמנה סה אינקונטראב'ה קון לס בולגראס דה יפו ב'יזינאס דל קורטיג'ו סויו אי ג'וגאב'אן פין אלה אורה דה טדרה (שעות הערב אם זה נכון מה שכתבתי). מהקודרו דה לוס איניירב'וס דה מי נונו סמפרה גריטאבה "יא באסטה ג'וגדארה" ב'ן אדר מה אקומר.
 

ש ח ר ש

New member
אצלנו לז'ורנה הייתה משמעות אחרת

היו לוקחים את השסטרה לז'ורנה לכל היום ותופרים שמלות לכל בנות המשפחה כמובן שהיו באות כל השכנות לעזור וגם משתתפות בארוחת השחיתות שהיו מכינים וכמובן שכל היום היו מרכלות על כל העולם ואשתו
 

זיזיקה

New member
../images/Emo21.gifקרידה את באמת צודקת

הכל זכור לטובה. המטעמים באמת זוכורים לטוב. אך שתחייה דודתי עדיין מספקת לנו את תבשיליה ובמיוחד את הפריטיקס די פראסה כנו מנקה, הפסטיליקוס, הבואיקוס רק בשבת אכלתי עם הקפה של אחה"צ. .
 

gingit1

New member
בואיקוס - הילדים שלי מתים על בואיקו

כשאמא שלי שואלת מה להכין לכם - ישר בואיקוס בזמן המלחמה הם היו אצל הורי במרכז אמא שלי אמרה אני פותחת מפעל לבואיקוס. הגדולים החיילים, כל יום ראשון קופסא עם בואיקוס לכל אחד והקטנה פעמיים בשבוע רצתה בואיקוס. האמת, אני אוהבת אותם רק כשהם חמים מהתנור, עם טרטור חבל"ז
 

זיזיקה

New member
מאטיוס מצטערת שלא שלחתי המתכון

לבואיקוס אך אף פעם לא מאוחר הנה המתכון: 1 כוס קמח אוסם תופח מאליו 1 כוס קמח רגיל 100 גר' חמאה מלוחה 100 גר' מרגרינה 1 כוס גבינה מגורדת עדיף קשקבל 1 גביע גבינה 9% 1 ביצה מערבבים כל החומרים במקרה וחסר קמח והבצק דביק אפשר להוסיף קמח "כמה שנכנס" מרדדים הבצק, וחותכים בעזרת כוס מורחים חלבון ביצה ומפזרים גבינה צהובה מגורדת. אופים בחום בינוני בתבנית משומנת עד להצהבה. ברור שטעים יותר כאשר יוצא מיד מהתנור בתאבון.
 

gingit1

New member
וואי איזה זיכרונות

אני זוכרת שסבתא שלי ז"ל והחברות שלה ז"ל היו מתאספות כל יום ראשון בבית אחר לשחק פוקר והיתה לכל אחת צנצנת עם גרושים שהיתה מביאה לז'ור וכמובן גם את הסריגה, כל הנדוניה שלי נעשתה בז'ורים האלה, הכי מצחיק היה כשהיינו קטנים ושואלים איפה סבתא הולכת ביום ראשון אז סבא היה אומא היא מתנדבת בועד למען החייל, שלא יקלקלו את הילדים חס וחלילה. או כמה סיפורים אפשר לספר על הסבים והסבתות, אנחנו כבר לא נהיה כאלה וחבל...
 

זיזיקה

New member
גינגית את יודעת אנחנו סבתות

מסוג אחר שהולכות עם הנכדים לסרט להצגה משחקים איתם מספרים סיפורים אבל הבסיס נשאר אותו הדבר "הרבה חום ואהבה"
 

gingit1

New member
לצערי אני עוד לא סבתא

נראה כשיגיע הזמן, אם יהיה עוד כח
 

sukusuku

New member
קלפים

קראתי את המכתב איפ שאת מספר על משחק קלפים ונם אני נשכרתי שהורי שחקו PASTRA אני לא זוכרת איך משחקים אם תוכל ללמד אשמח
 

gingit1

New member
ולבולגרים יש משחק שנקרא בלוט

אין לי מושג איך משחקים
 

tsiporganeden

New member
יו מה אקודרו סולו דה טונץ' אי פסטרה

אן אל ז'ורנה ויניה מאדאם זפירה לה שאסטרה, אי לה קוזיה אה מי מאדרה דוס פוסטאנס אי מדיו, קה מי מאדרה לו אסקאפאבה סולה, פארא אסטו מי מאדרה און קה ארה גודרה סה ויסטיה מוי ארמוזו, אי טודו לה וניה מוי בואנו אל פוארפו. אקודראמה קומו ארה פאסטרה?
 

ר ח י לו

New member
../images/Emo6.gif פשריקה גם אצלנו ג'ור היה יום

תופרת, דודות שלי וחברות של אמא שלי ישבו כולם לעזור לפעמים התופרת היתה תופרת לכמה יחד, היתה הפסקת צהרים לאכול וכשהיהתה הולכת הייתי מחפשת את השמלות, הייתי מוצאת בדים שלא נראים כמו בגד אז אמא שלי היתה אומרת לי מטיו פילב'אן אי יו יה לו ב'ה אסקאפר. אני זוכרת גם את ימי שבת מהבוקר היינו הולכים לאחד החברים של ההורים (לפי תור) מתחילים את הבוקר עם דזאיונו (בואיקוס ראקי צ'אציק ועוד, אח"כ היו מסדרים את השולחנות גברים לחוד ונשים לחוד, ואנחנו היינו יורדים למטה לשחק בגבעות חול או בים תלוי מה נמצא בסביבת הבית, כשהיינו מתארחים בבית של ההורים של אתיקה היה מגיע במוצ"ש זקן עם עגלה שמכר מקיצה (הבולגרים מכירים) זה בצק לתוכו היה מכניס ביצה שהבאנו מהבית והיה מטגן לנו כמו בורקה כזו.איזו תכונה היתה בבית כששמענו את קולו היינו מנדנדים יחד שרוצים כסף וכל ילד חסר שנגע בכסף של הקלפים היו מתחילות הצעקות ובסוף היו מנפנפים את כל הילדים, אמא של אתיקה היתה טורחת לקום מהשולחן כדי לצייד אותנו בביצה לכל ילד העיקר שנעוף ולא נפריע להמשיך במשחק הקלפים. געגועי לימים ההם.
 

angelici

New member
רחלו ../images/Emo8.gif

תמיד אפשר לשחזר את הימים היידה אפרונטה מאזה דרמי ג'וגרמוס
 

angelici

New member
פשריקה מאדם זפירה סבאס כן אס?../images/Emo9.gif

אטונסה מאדם זפירה אין גדן כרפוזה אס לנונה דפיפיטה אי דקדן מואסטרס (נו סה אונדה בולרון, אניוס אי פניוס כנו לוס מלדו אקי)
 
למעלה