כללי התעתיק מלועזית לעברית
הבטחתי, ולכן אקיים. זה ארוך - תחזיקו מעמד? ראשית, יש לזכור שתעתיק הוא פונטי מטבעו: כלומר, לא מה שכתוב מתועתק, אלא מה שנשמע. כך שאם אני מדברת על W בסוף מילה, וב"ניו-יורק" יש מילה שמסתיימת ב-W, הרי ברור שלא שומעים שם אלא U בסוף המילה הראשונה, וכך זה מתועתק לעברית, כשוּרוּק. למה שכתבתי עכשיו יש רק הסתייגות אחת - כשאנחנו מתעתקים מערבית, שהיא שפה שמית ואיננו כוללים אותה בהגדרה של "שפות לועזיות", אנחנו מתעתקים במדויק ולא "לפי האוזן". זאת משום שבערבית ובעברית יש כמעט אותם עיצורים (למעט אחדים שחסרים לנו, אך יש לנו סימנים מקובלים בשבילם), כך שאין צורך לשנות את הקיים. V - באמצע מילה תתועתק בשתי אותיות ו'(יש לזכור שלעולם לא יבואו יותר משתי אותיות ו' ברציפות, ואל תשגעו אותי עכשיו עם השטות הזאת "ווו"): וולוו, טלוויזיה, שוודיה*, געוואלד. *הסתייגות חשובה: יש מילים שתועתקו לעברית לפני שהכללים גובשו, ונשארו כמו שמקובל כבר לכתוב אותן: אוניברסיטה, אבולוציה, ולפעמים גם וולבו, טלביזיה ושבדיה ועוד. אין עם זה בעיה, זה הכול עניין של "ככה מקובל", ותראו המון דברים כאלה גם לגבי עיצורים אחרים. קצת גמישות, חברים. בתחילת מילה תתועתק ב-ו' אחת: וידאו, ואדים, ורמונט, ואצלאב. בסוף מילה תתועתק ב-ב, כי בעברית אין ב' דגושה בסוף מילה, כך שזה יכול להתאים: ואצלאב, אובססיב(י), סטיב(ן*) וכו'. *מה שהתכוונתי להראות כאן זה שמילה שמסתיימת לכאורה ב-V בלועזית, הרי גם כשהיא מקבלת סיומת עברית או משלימה אחרת, תיכתב ב-ב' ולא ב-ו'. W - בתחילת מילה ובאמצעה - תופיע כשתי אותיות ו' רצופות: ווטרלו, וויליאם, נאשוויל, סווטשרט. בסוף מילה עפ"ר היא נשמעת כתנועת U ולכן תיכתב בעברית כ-ו' שרוקה. S (פונטי, לא האות!)- בכל פינה ובכל מקום תיכתב -ס'. וכך למשל - סלולארי. T - תמיד תיכתב ט'*. (מתמטיקה, מטר, ליטר) * יש מקרים שכבר הזכרתי בעבר, של שמות כמו "טורקיה", שנהגו לכתוב בעבר "תורכיה" (על פי התעתיק מערבית), וכיום ניתן עדיין למצוא אנשים שכותבים כך או ספרים שבהם כתוב כך (העניין הוא שכיום לא כותבים טורקית באותיות ערביות, ולכן הכללים החלים על תעתיק מערבית לא חלים על הטורקית). כנ"ל לגבי ה"תמזה" הלונדונית, שלמעשה היתה צריכה להיות "טמזה", וכן "האם תֶרזה" שהיתה צריכה להיכתב "טרזה". TH - (מבחינת השמיעה, לא הכתיבה!) - תיכתב ת' (מתמטיקה, כימותרפיה, תרמומטר). X - זה הסימן הפונטי למה שאנחנו קוראים כ' לא דגושה - ואכן כך יש לכתוב אותו: כימיה, ארכיאולוגיה, אכינציאה. K (שוב - פונטי!) - ייכתב ק'* : טורקיה, קפה, פוליטיקה, בוטיק. * פרט למקרים שכבר ציינתי, כמו תורכיה וכו'. לגבי מילים כמו ג'ימי וז'נווה אני מקווה שהכלל ברור - אין עיצורים כאלה בעברית וכך הוחלט לקחת אותיות קיימות ולשרבב מעליהן צ'ופצ'יק לתפארת הקריאה ומדינת ישראל גם יחד. לגבי אימות הקריאה: בכל מצב של i נכתוב י'- היסטוריה, מתמטיקה, וילון. בכל מצב של O נכתוב ו' - מודולארי, מוטל, הומלס, ארומה. בכל מצב של U נכתוב ו' - דוקומנטרי, סובארו. במצב של E לא נעשה כלום, אא"כ זו מילה ביידיש, שאז כותבים ע' כתנועת E. במצב של A אפשר לכתוב א' בכל מקום בו יש סיכוי שהקורא לא יבין את הכתוב, זו אינה חובה ולא המלצה, זה תלוי לגמרי בכותב. וכך יוצא שאחדים מאיתנו כותבים "סלולארי" בעוד אחרים כותבים "סלולרי". שכחתי משהו? השעה כאן מתקרבת לשתיים בלילה, והיה לי יום עמוס ביותר, כך שאם תגלו שגיאות או חוסרים (כן, אני כותבת חולם במקום שצריך להיות חטף קמץ, בניגוד מוחלט לכללי האקדמיה. תהרגו אותי, נו!) - אִמרו לי ואשלים או אתקן מחר. לילה טוב.
הבטחתי, ולכן אקיים. זה ארוך - תחזיקו מעמד? ראשית, יש לזכור שתעתיק הוא פונטי מטבעו: כלומר, לא מה שכתוב מתועתק, אלא מה שנשמע. כך שאם אני מדברת על W בסוף מילה, וב"ניו-יורק" יש מילה שמסתיימת ב-W, הרי ברור שלא שומעים שם אלא U בסוף המילה הראשונה, וכך זה מתועתק לעברית, כשוּרוּק. למה שכתבתי עכשיו יש רק הסתייגות אחת - כשאנחנו מתעתקים מערבית, שהיא שפה שמית ואיננו כוללים אותה בהגדרה של "שפות לועזיות", אנחנו מתעתקים במדויק ולא "לפי האוזן". זאת משום שבערבית ובעברית יש כמעט אותם עיצורים (למעט אחדים שחסרים לנו, אך יש לנו סימנים מקובלים בשבילם), כך שאין צורך לשנות את הקיים. V - באמצע מילה תתועתק בשתי אותיות ו'(יש לזכור שלעולם לא יבואו יותר משתי אותיות ו' ברציפות, ואל תשגעו אותי עכשיו עם השטות הזאת "ווו"): וולוו, טלוויזיה, שוודיה*, געוואלד. *הסתייגות חשובה: יש מילים שתועתקו לעברית לפני שהכללים גובשו, ונשארו כמו שמקובל כבר לכתוב אותן: אוניברסיטה, אבולוציה, ולפעמים גם וולבו, טלביזיה ושבדיה ועוד. אין עם זה בעיה, זה הכול עניין של "ככה מקובל", ותראו המון דברים כאלה גם לגבי עיצורים אחרים. קצת גמישות, חברים. בתחילת מילה תתועתק ב-ו' אחת: וידאו, ואדים, ורמונט, ואצלאב. בסוף מילה תתועתק ב-ב, כי בעברית אין ב' דגושה בסוף מילה, כך שזה יכול להתאים: ואצלאב, אובססיב(י), סטיב(ן*) וכו'. *מה שהתכוונתי להראות כאן זה שמילה שמסתיימת לכאורה ב-V בלועזית, הרי גם כשהיא מקבלת סיומת עברית או משלימה אחרת, תיכתב ב-ב' ולא ב-ו'. W - בתחילת מילה ובאמצעה - תופיע כשתי אותיות ו' רצופות: ווטרלו, וויליאם, נאשוויל, סווטשרט. בסוף מילה עפ"ר היא נשמעת כתנועת U ולכן תיכתב בעברית כ-ו' שרוקה. S (פונטי, לא האות!)- בכל פינה ובכל מקום תיכתב -ס'. וכך למשל - סלולארי. T - תמיד תיכתב ט'*. (מתמטיקה, מטר, ליטר) * יש מקרים שכבר הזכרתי בעבר, של שמות כמו "טורקיה", שנהגו לכתוב בעבר "תורכיה" (על פי התעתיק מערבית), וכיום ניתן עדיין למצוא אנשים שכותבים כך או ספרים שבהם כתוב כך (העניין הוא שכיום לא כותבים טורקית באותיות ערביות, ולכן הכללים החלים על תעתיק מערבית לא חלים על הטורקית). כנ"ל לגבי ה"תמזה" הלונדונית, שלמעשה היתה צריכה להיות "טמזה", וכן "האם תֶרזה" שהיתה צריכה להיכתב "טרזה". TH - (מבחינת השמיעה, לא הכתיבה!) - תיכתב ת' (מתמטיקה, כימותרפיה, תרמומטר). X - זה הסימן הפונטי למה שאנחנו קוראים כ' לא דגושה - ואכן כך יש לכתוב אותו: כימיה, ארכיאולוגיה, אכינציאה. K (שוב - פונטי!) - ייכתב ק'* : טורקיה, קפה, פוליטיקה, בוטיק. * פרט למקרים שכבר ציינתי, כמו תורכיה וכו'. לגבי מילים כמו ג'ימי וז'נווה אני מקווה שהכלל ברור - אין עיצורים כאלה בעברית וכך הוחלט לקחת אותיות קיימות ולשרבב מעליהן צ'ופצ'יק לתפארת הקריאה ומדינת ישראל גם יחד. לגבי אימות הקריאה: בכל מצב של i נכתוב י'- היסטוריה, מתמטיקה, וילון. בכל מצב של O נכתוב ו' - מודולארי, מוטל, הומלס, ארומה. בכל מצב של U נכתוב ו' - דוקומנטרי, סובארו. במצב של E לא נעשה כלום, אא"כ זו מילה ביידיש, שאז כותבים ע' כתנועת E. במצב של A אפשר לכתוב א' בכל מקום בו יש סיכוי שהקורא לא יבין את הכתוב, זו אינה חובה ולא המלצה, זה תלוי לגמרי בכותב. וכך יוצא שאחדים מאיתנו כותבים "סלולארי" בעוד אחרים כותבים "סלולרי". שכחתי משהו? השעה כאן מתקרבת לשתיים בלילה, והיה לי יום עמוס ביותר, כך שאם תגלו שגיאות או חוסרים (כן, אני כותבת חולם במקום שצריך להיות חטף קמץ, בניגוד מוחלט לכללי האקדמיה. תהרגו אותי, נו!) - אִמרו לי ואשלים או אתקן מחר. לילה טוב.
