המחיר בארץ לא זול מאד, אבל הוא כן זול באופן יחסי בהשוואה בינלאומית. (שלרוב נעשית בהתאמה למדדים שונים כמו שכר ממוצע וכו', כלומר זה לא סתם השוואה של שקל ליורו או לדולר).
מה שאומר שכנראה אפשר להעלות קצת ועדיין המחיר יהיה הוגן. אם ההעלאה הזו נעשית לצורך שהוא קצת יותר מורכב מאשר "העלאה לשם העלאה" כלומר אם ינצלו אותה כדי לפשט את מבנה התעריפים המורכב, כדי להוסיף שירות היכן שצריך וגם כדי לצמצם סובסידיה (אבל לא רק), זה עשוי אפילו להיות מבורך, כל עוד זה במידה.
ברקע אני מזכיר שתוספות שירות גורמות למשבר החוסר בנהגים להתמשך ואף להחריף, דבר שמביא לדרישות (בעיני מוצדקות) להמשך עליית שכר ולפיכך לגידול בסובסידיה. וזאת בנוסף לגידול בסובסידיה שעצם העניין של תוספות שירות מביא, ובעיקר אם הוא גם יביא לגידול במספר הנוסעים (ואין סיבה לחשוב שזה לא יקרה, אם כי כנראה בשל הקורונה הגידול במספר הנוסעים יהיה איטי יותר). כלומר, הולכים לשים יותר כסף על התחבורה הציבורית. ורק רוצים שזה יהיה קצת מאוזן יותר.
נוסיף לזה את ההשקעות הגדולות, עוד לפני המטרו שהולכות לשאת פירות בעשור הקרוב (שלושה קווי רק"ל בגוש דן, שלושה קווי רק"ל בירושלים, הרחבת רכבת ישראל) שכמובן מסובסדות באופן ניכר יותר מאוטובוסים אבל גם מושכות יותר נוסעים וניבן שהדברים האלה עולים כסף, הם אכן מסובסדים בכל העולם וגם בארץ וזה בסדר, אבל צריך למצוא את נקודת האיזון לסבסוד בהיקף נכון לעומת המחיר שהנוסע משלם. זה קצת גם ניסוי וטעיה, אבל לפחות מ-2010 לא היו עליות מחירים (ישראל כץ התנגד נחרצות להעלאה בהתאם למנגנון הצמידות למדד שהיה מקובל לפניו, ובמקביל נכנסו ב-2016 האלמנטים המורחבים של החופשי יומי-שבועי-חודשי שנתנו הנחה מאד משמעותית לנוסעים קבועים, הרבה יותר מקודם, והיתה הוזלה ב-2016 "בגובה המע"מ" שאריה דרעי הצליח לדחוף (ניצול של קמפיין מע"מ 0 של יאיר לפיד על הדיור) שהורידה את כל המחירים, ולאחרונה עשו "עיגול מחירים" שבמחיר הקטלוגי העלה לחלק בקצת והוריד לחלק בקצת, אבל למנויי החופשי חודשי רק הוריד (בערך ב-2% שזה לא הרבה). וכל זה במקביל לכך שכלכלת ישראל דווקא עלתה ופרחה ולכן גם כוח הקניה עלה, כלומר מחיר תח"צ לא השתנה או הוזל אבל באופן יחסי להכנסה הממוצעת של המשתמשים בו הוא אפילו נמוך יותר משהיה לפני עשור. כל אלה מסבירים למה יש מקום להעלאהלא גדולה במחיר והשמיים לא יפלו.