מבקשת מידע ועצות בעניין אומנה לכלבי נחיה

מבקשת מידע ועצות בעניין אומנה לכלבי נחיה לאחרונה פרשתי לגמלאות מהוראה וחשבתי שזה יהיה נחמד ( גם לי גם לכלב) , אם אוכל לשמש אומנה לגידול גור בתקופת האימון. ישנה בעיה אחת - מעולם לא גידלתי כלב ( אני אשת חתולים). כמובן שאני אוהבת כלבים משחר ילדותי, אבל זה בוודאי תנאי הכרחי ולא מספיק.
מי יכול לתת לי מידע רציני , אם כדאי לי לשקול עניין זה ולפנות למארגנים ואם יש לי סיכוי.
בתמונה החתול שלי וחברה בעלת הכלב. החתול מיש מיש אוהב כל אדם וחיה. יש לו בוק בפרורום החתולים.

יש לו אותה דוגמא כמו של הג'ינג'י שלי

אגיד לך את דעתי.. קודם כל נחמד שאת רוצה לעזור ולתרום.. לדעתי בן אדם שלעולם לא גידל כלב יהיו לו קשה לגדל גור ועוד לברדור.. קודם על הם כלבים שגדלים לגודל גדול, הם סופר אנרגטיים, שובבים, שואבים על מה שרואים בחוץ.. צריך פה המון הוצאת אנרגיה והמון השקעה, טיולים ועוד.. אם את פעילה ומרגישה שזה יכול להתאים לך תתקשרי לדבר איתם
אישית אני חושבת שיש להם מספיק בתי אומנה.. יש רשימות המתנה מפה ועד טבריה, 2 אופציות אחרות שיכולות להיות מוצלחות יותר היא לקלוט כלב בוגר שסיים את תפקידו או קרה משהו ל"עיור" שלו והכלב כבר מחונך ומורגל להכל ואז יהיה לך מהנה ונחמד וכמובן קל יותר. אופציה שניה היא לשמש אומנה לעמותות באיזור מגורך ואז זה גם מוגבל בזמן ויכולים לתת לך משהו שיהיה לך יחסית נח איתו כדי שכל הצצדים יצאו מורווחים.. מקווה שעזרתי

אני משפחת אומנה או לפחות אדם אומנה..

יש לי את חוטם, בן 7 חודשים אוטוטו ופצצת אנרגיה מהלכת (מה מהלכת? רצה!!)
ברגעים אלו הוא רץ לו באמוק ברחבי הדירה אחרי כדור טניס וזה אחרי שאנחנו מ8 בבוקר מחוץ לבית בעבודה+לימודים+שעה ומשהו של נסיעה באוטובוס.

לא הייתי ממליצה על גור לברדור לאף אדם שלא מכריז על עצמו כבעל נסיון עם גורי כלבים ועם הרבה (מאוד) אנרגיות.
כמו שאלין הציעה יש באמת דרישה למשפחות לכלבים בוגרים לאחר שהם כבר סיימו את התפקיד שלהם ככלבי נחיה, מדובר בכלבים שהם פשוט נהדרים וזאת מצווה ענקית לקלוט כלב כזה. חשוב לקחת בחשבון אבל שגם שם רשימת ההמתנה ארוכה למדי

אם תרצי את מוזמנת לשאול שאלות כאן או בהודעות פרטיות, ואני אשמח לענות על מה שאני יודעת.
ואגב, החתול יפייפה!!
אני מצרפת גם תמונה של חוטם כדי להשוויץ קצת

תודה למשיבים, כנראה שזה לא בשבילי קשה לי עם חיות אנרגטיות. חתולים הם לא כאלה וזו סיבה מצויינת (אם כי לא היחידה) , לגדל אותם בבית. איני יכולה להתחייב לכלב ולכן אעפ"י שאני אוהבת כלבים, לא אוכל לגדל כלב מחמד. לגבי משפחת אומנה - זה הרי זמני, לכן חשבתי על זה.

תמיד אפשר להיות משפחה אומנת של עמותה.. ואז לשמש כמשפחה עד לאימוץ של כלב בוגר..

ואם לא מאמצים? ועוד- כלב מחמד שלא כמו כלב נחיה, לא יכול להיכנס לכל מקום. כלב כזה יישאר בבית הרבה זמן ביום. לכן זו בעיה.

כמה זמן זה "הרבה זמן ביום"? הרי רוב הכלבים בסופו של יום חיים אצל אנשים עובדים שלא לוקחים אותם לכל מקום

בעמותות בהחלט אפשר להיות אומנה של כלבים רגועים. הרבה מהם אפילו מחונכים לצרכים. זה בהחלט משהו ששווה לשקול.

מנסיון- מומלץ מאוד והרבה יותר מתאים למה שהשואלת מחפשת.

יפייפה.פשוט ראש מושלם.{וחוטם כמובן....}

תודה!

תשובות אני הייתי אומנה לגורת נחייה מהממת בשם מולי (מצ"ב תמונה של המפלצת).
כמו שאמרו לפניי- גורים הם עבודה קשה מאוד, וגורי לברדור הם עבודה קשה אפילו יותר.
את צריכה לקחת בחשבון הרבה דברים לפני שאת מגיעה להחלטה:
הגור מגיע אלייך כשהוא בן 7 שבועות בערך, בגיל הזה מוציאים את הגורים החוצה בערך כל 3 שעות וגם אז- עדיין יש תקלות, והרבה!! לוקח ל-פ-ח-ו-ת חודש וחצי עד שהגור יבין את הפואנטה ויצליח להתאפק. זה יכול לקחת גם הרבה יותר זמן! צריך המון סבלנות ולהשתדל לא להתעצבן. בשלב מסויים, למשל, מולי הבינה שלא עושים בבית, אבל מבחינתה ברגע שיצאנו מהדלת- מותר. אז היא הייתה עושה בחדר המדרגות. השכנים כבר חשבו שאני המנקה של הבניין . הם גם עושים פאדיחות ומשתינים בקניון או באוניברסיטה. לא נעים כל כך.
לברדורים ידועים בכך שהם מכניסים ה-כ-ל לפה. תפקידך יהיה לפקוח עין כל הזמן ולמנוע את זה כמה שניתן, וכשזה כן קורה- תצטרכי להכניס את היד לפה של הגור ולהוציא את מה שיש שם. שימי לב, זה עלול להיות מגעיל!! מספר דוגמאות לדברים שאני וחבריי הוצאנו לגורים שלנו מהפה: מסמר, ציפור מתה, חולדה מתה, עצמות של עוף שמצאו ברחוב, זבל מהרחוב באופן כללי, מסטיקים שהם מצאו באוטובוס/מתחת לשולחן בכיתה, פרחים, עלים, צינור פלסטיק, פרח עם קוצים (ונחתכתי!), קקי של כלבים אחרים, קקי של חתולים והיד עוד נטויה!!
רשימת ההמתנה עומדת כרגע על תקופת המתנה של כשנה וחצי. האם זה עדיין יהיה רלוונטי עבורך בעוד שנה וחצי?
כשהגור מגיע אלייך הוא מגיע עם כלוב שבו הוא ישן בחודשים הראשונים, אך בסופו של דבר הוא צריך לדעת להישאר לבד בבית מחוץ לכלוב. זה עלול לגרום לנזקים רבים בבית, מניסיון :-\
על מנת שהגור ידע להתנהג במגוון מצבים ומקומות, עליו להחשף להרבה מקומות ודברים חדשים! נסיעות באוטובוס, נסיעה ברכב, ישיבה במסעדה, להתנהג יפה כשאת עובדת, הובלה נכונה ברחוב, חשיפה לרחובות סואנים ורועשים, ובגדול הגור אמור לבוא איתך כמעט לכל מקום. האם יהיה ביכולתך לחשוף אותו לכל הדברים האלו?
פעם בחודש מגיע אלייך נציג של המרכז לכלבי נחייה בכדיי לשמוע איך הולך, לתת טיפים וכו'. בנוסף, צריך להגיע לשיעורי משמעת קבוצתיים מדיי פעם. תוכלי להתחייב לכך?
בתום השנה-שנה וחצי שלכם יחד, הגור חייב "להתגייס" ולעזוב. תהיי מוכנה לפרידה הזו אחרי תקופה כזו ארוכה?

בגדול- עבורי החוויה הייתה קשה ומדהימה. לי באופן אישי זה היה שווה את הקשיים. מולי הביאה לי הרבה אושר וסיפוק והיא כלבה מדהימה לכל הדעות. את יכולה לראות את סרטון הפרידה שהכנתי לה כשהיא התגייסה.

יפיופה

תודה! הסרט מרגש, הכלבה מקסימה תודה על המידע רב הערך. כלב אנרגטי שמשתולל בבית לא מתאים לי ואני גם לא רגילה . עם כל השאר הייתי מסתדרת עד שנה. למרות שהפרידה קשה, יש איזו נחמה בפרידה ידועה מראש למטרה טובה וגם תחושת הצלחה.

האם גם גולדנים הם כאלה, אולי הם יותר רגועים ? אני רואה את גורי הנחיה באוניברסיטה והם כל כך רגועים וחמודים , שממש קשה להאמין למה שאני שומעת פה בפורום מכל מי שענה...

עוד תשובות ובכן, הגולדנים אכן טיפה יותר רגועים, אבל יש להם בעיות אחרות. הם נוטים להיות פחדנים (יסרבו לעלות מדרגות, יפחדו מהטוסטר שקופץ במטבח וכו'). וגם יש להם יות שיער ויותר נשירה!
אך הם קצת פחות הרסניים וקצת פחות אנרגטיים.

על איזו אוניברסיטה את מדברת?
אנחנו בדרך כלל עובדים מאוד קשה כדיי שהכלבים יהיו רגועים באוניברסיטה. מולי הייתה משחקת בממוצע שעתיים ביום עם כלבים אחרים. אם היו ימים שלא יכולנו לשחק, היא לא הייתה רגועה והייתה מציקה לי כל השיעור.
כמובן שלכל כלב יש את האופי המיוחד שלו. מולי הייתה קצת פסיכית ופצצת אנרגיה. הכלב של חברים טובים שלי היה פדלאה כשעבר את גיל חצי שנה. אי אפשר לדעת מראש על מה תיפלי.
מה גם שאין הרבה גולדנים. אולי המלטה אחת פעם בשנתיים, משהו כזה. רוב הדורים הם לברדור או לברגולדן.

שקט בלימודים זה לא ברור מאליו.. במשך היום הוא שטיח בלימודים אבל בבית הוא דורש (ובצדק) את הוצאת האנרגיה שמגיעה לו.
בעקרון כל גור הוא קשה לתפעול בחודשים הראשונים בחייהם.
לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, גם לזה שאפשר לקחת לכל מקום.. בעיקר בתקופה שעוד לא שולטים לחלוטין בצרכים וכשנתקלים במאבטחים/ בעלי מסעדות/ סתם שמוקים שלא מבינים את החשיבות העצומה.