עונה מניסיוני..
וממכאוביי..
ערה כבר כמה שעות כדי לרוץ לשירותים כל שתי דקות, וסובלת כרונית מדלקות.
אענה קודם כל לשאלה - ממה שאמר לי אורוגניקולוג לפנח יומיים, הריון הוא המצב היחידי שבו מטפלים בדלקת אסימפטומטית, שבה לאשה אין תסמינים ורק בבדיקה רואים דלקת. אם הדלקת מקומית, בדרכי בשתן התחתונות ולא התפשטה בגוף או בכליות, זה לא אמור להשפיע על קליטה. מה שכן יש סיכונים אחרים לדלקות בהריון כמו מומים, יותר הפלות ויותר לידות מוקדמות או מסובכות.
הסיבה השנייה שמטפלים בכל דלקת קשורה לטרטולוגיה, יש הרבה תרופות אנטיביוטיקה שאסורות לשימוש בהריון ולכן מנסים למנוע כל סיכויי לזיהום שיתפתח, גם אם במצב אחר היו אומרים רק לשתות הרבה.
עכשיו, שאת אומרת חיידק, האם עשית תרבית ובדיקת שתן pcr למחלות מין?
לויקוציטים בשתן יכולים להיות גם ממקור זיהומי לא חיידקי, כמו פטרת.
בנוסף, חשוב מאוד לראות איזה חיידק ולהתאים את הטיפול לרגישות שלו. בכל מקרה, תמיד לחזור על התרבית שבוע אחרי סוף הטיפול האנטיביוטי כדי לוודא שהטיפול הצליח.
עוד סיבה לעשות בירור מקיף לחיידק היא שיש חיידקים שאם יעברו לתינוק בזמן הלידה, בלידה דרך התעלה, התינוק חסר מערכת החיסון עלול להידבק ובמקרה הזה הסיכונים הם גם מוות וגם נכויות עצביות לכל החיים. זה אמנם לא רלוונטי לשלב בו אנחנו נמצאות עכשיו, וגם, בישראל בודקים את כל הנשים בהריון באופן רוטיני. אבל לדעתי זה חשוב בשביל ההיסטוריה הרפואית, ואם יש כרגע זיהום רצוי לברר מה מקורו.
אני יכולה לספר לך מניסיון אישי שב2 ההריונות שהיו לי (אחד שאפשר להגדיר ככימי ואחד שהסתיים בשבוע כמעט 10 אחרי שהדופק פסק) היו לי דלקות בדרכי השתן. האם זה מה שהוביל לאי הצלחה? אין לי או לרופאים מושג. זה יכול להיות קשור, ויכול להיות קשור לדברים אחרים שהיו כמו מחיצה ברחם, אנדומטריוזיס, חוסר בברזל ועוד אלף ואחת סיבות חבויות אחרות.. אני מכירה הרבה נשים עם דלקות אסימפטומטיות וסימפטומטיות שקיבלו טיפול ויש להן ילדים מקסימים. דלקת בדרכי השתן בהריון היא די שכיחה. מה שכן, ברור שצריך לטפל וגם לדאוג לנסות למנוע הישנות כמה שניתן (חמוציות, שתייה מרובה ופרוביוטיקה).
