מצפה בית אשל וספור רכישת אדמותיו

מצפה בית אשל וספור רכישת אדמותיו

איך להגיע למוזיאון מצפה ההתיישבות בבית אשל
ליד היציאה הדרומית מהעיר לכיוון דימונה, כ-2 קילומטר דרומית מזרחית לעיר. אל המצפה מגיעים מרחוב שלושת המצפים, המסתעף משדרות יגאל אלון כביש 25, מצפון לאזור התעשייה עמק שרה. הדרך מסומנת בסימון שבילים ירוק.

בית אשל הוא אחד משלושת המצפים אשר הוקמו בשנת 1943,על מנת ליהד את הנגב בנקודה התגוררו מספר משפחות ונשמרו בידי נוטר עברי,עד שנת 1947 היו יחסיהם עם שכניהם הערבים טובים אך הם התנתקו בעת הכרזת המדינה בשנת 1947,כיוון שהדרך היחידה אשר הובילה לנקודה עברה בבאר שבע הערבית הותקף המקום והיה במצור.

בעת המצור מנתה הנקודה כ 45 חברים , ושש עשר אנשי פלמ"ח,המקום הופגז ללא הפסק ונגרמו לו נזקים כבדים,לאחר שחרור הנגב התפנו יושביו לעמק יזרעאל והקימו בו את הישוב הנקרא יוגב, לאחר הנטישה עומד המקום בשיממונו.

כל שנותר במקום בתצוגה הוא תעלות הגנה חפורות בצל חורשת עצי אשל, היום, כשפאתי באר שבע נושקים למקום, קשה אולי להבין עד כמה היה היישוב הזה מבודד בשעתו. שרידי המצפה - הטירה, עמדות, תעלות הקשר והלחימה ועצי האשל נותרו במקום כעדות למפעל החלוצי ולגבורת הלוחמים.

עמותת בית אשל טיפחה את שרידי היישוב שנותר - מבנה מאורך בן חמישה חדרים שבו התגוררו המייסדים, וכן באר מים. בימים אלה, המועצה לשימור אתרים יחד עם הקרן הקיימת המפתחת את פארק נחל באר שבע, סיימו לשקם את האתר.

ספור רכישת הקרקע של אדמות ארד אל סיר (מצפה בי

ספור רכישת הקרקע של אדמות ארד אל סיר (מצפה בית אשל )

בסוף שנת 1925 בעת שעמד כראש חברת הכשרת הישוב ,מלאו ליהושוע חנקין ששים שנה באותה תקופה גם השלים את רכישת רכישת קרקעות עמק יזרעאל והפיכתם לשטח מעובד החליט חנקין כי הגיע הרגע לחפש יעדים חדשים לגאולת אדמות ארץ ישראל.

בעזרת נציגו באזור באר שבע יששכר סיטקוב איש רחובות מאנשי השומר,סיטקוב פתח משרד רישום,רכישה וקניה בבאר שבע בשנת 1926 ,הוא בחן רכישת אדמות בארד אל סיר (עמק שרה ליד באר שבע) עוד בחן רכישת קרקעות בבית חנון,הוג' ,עזה ,חאן יונס,עד שחזר להצעה הראשונה ארד אל סיר ,שטח של כשמונה עשר דונם בדרום מזרח לבאר שבע
( באדמותיו הוקם מצפה בית אשל ) שהיה ברשות שבטי התרבין לבין שבט אלעזאמה .

אלא שבני השבטים היו מסוכסכים על גודל בעלותם על הקרקע , עקב כך נלקח השטח מידיהם בידי השלטון העותומאני והוחכר למגדלים שונים שהגיעו אף מאזור אילת עבדו את החלקות קצרו את החיטה וחזרו למושבם, עד אשר התחלף השלטון לאחר מלחמת העולם הראשונה לשלטון מנדטורי , אז פנו השבטים לאנגלים בדרישה לקבל את אדמתם בחזרה לידיהם.

השלטון במנדטורי הורה להם לפנות לבית הדין על מנת שקבע את חלוקתו הסופית של שטח ארד אל סיר,בית המשפט המנדטורי החליט כי שליש מהשטח יימסר בחזרה לידי שבט התרבין ושני השלישים הנותרים יוחזרו לידי שבט אלעזאמה ,את הסימון הראשוני לתחומי כול שבט קבע סלים אל בטארסי נוצרי תושב בית לחם,לאחר שקבע את קביעתו סומנו תחומי החלקות לכול שבט,אז היה מחלק השייך את השטח לאנשיו, אך אלו לא סומנו כראוי במפת מדידה .

לאחר שנגזרו תחומי ארד אל סיר לכול שבט , החלו להתכנס המתווכים למכירתו לידי חברת הכשרת הישוב ,בין המתווכים אנו מוצאים : מתווך נוצרי ערבי,כותב בקשות רכישה נוצרי ערבי, השייך הבדואי סעיד העזאזמה שברשות שבטו חלק ניכר מהשטח ,והיהודים שמואל עמוס ויצחק קוונסקי הירושלמים.

המשך סיפור תהליך הרכישהשל ארד אל סיר

יששכר סיטקוב המנהל של המשרד הבאר שבאי של הכשרת הישוב , זימן אליו את המתווכים לעסקה קבע את נוהלי העבודה והדרך לביצוע העסקות שהיו כך : כול מתווך שסיים את המשא ומתן לרכישת חלקה מידי בני השבט, היה מביא את המוכרים למשרד החברה בפינת הרחובות כיום ההסתדרות והעצמאות,שם היו מחתימים אותם על חוזה המכר ויוצאים מיד לשטח לסמן בסימון ראשוני את גבולות השטח שנרכש.

על רכישת האדמות בארד אל סיר ,נתגלה לפתע מתחרה עורך דין מעזה ולאחר דין ודברים עמו ,בכדי להסיר מכשול מהעסקה ,הוא מונה ליועץ המשפטי של הרכישה ,בידי חברת הכשרת הישוב,אנשי השבטים החלו למכור בתחילה בנפרד איש את חלקתו לידי החברה להכשרת הישוב

לאחר סימון החלקות באופן בסיסי הוברר כי אין מפה מסודרת אין נקודות ייחוס לחלקות שסומנו ויותר מהכול אי אפשרה היה לקבל את גודלם של החלקות שנרכשו בעמל רב, אל המשרד של הכשרת הישוב נחום פאפר בבאר שבע הוזעק המהנדס ואיש המחלקה הטכני של החברה וצבא של מודדים בראשות המודדים יצחק רבינוביץ ואלכסנדר כץ,הבעיה העיקרית הייתה מבנה של השטח המישורי החסר נקודות טריאנגולציה .

נקודת טריאנגולציה בהסבר פשוט : היא נקודה בולטת בשטח ,שמקשרת בין המפה לשטח בזכות נקודות קישור, ביחס למיקומם המדויק והיחס לגובה פני הים,ובמיקומם המדויק ברשת הקואורדינאטות העולמית, רק לאחר שקובעים בשטח את נקודות טריאנגולציה שממנה רואים לפחות עוד שתי נקודות טריאנגולציה וביחד השלושה יוצרות משולש על המפה ובשטח.

לאחר שסיימה יחידת המודדים את סימון השטחים שנרכשו במדויק ,החלה עבודת הניירת המנדטורית של הכנה ורישום הקרקעות בספרי האחוזה,לניירת זאת צורפו מפות חתומות על ידי המוכרים,השייחים של השבטים (בעלי הרכוש) תוך ציון מה חלקה ומיקומה של כול משפחה בנכס הנמכר,לאחר החתמת המפות גם בידי השנים של החלקות שנמכרו למניעת סכסוכים בעתיד,הוגש כול החומר לאישור משרד הטאבו ,זאת לאחר שמחלקת הקרקעות המנדטורית אישרה את ההסכם ואישרה את בעלותם של הבדואיים על הקרקעות ניתן היה למכור אותה לקונים היהודיים חברת הכשרת הישוב .

אלא שקשים כספיים של חברת הכשרת הישוב ,מנעו את השלמת העסקה, בשנת 1933 לאחר העיכוב הרב ,החלו פעולות רכישת הקרקע הסופיות של אדמות ארד אל סיר, לצורך הרכישה נדרש לאסוף כסף ,שאותו סיפקו חבריו היהודים העשירים מאנגליה ומדרום אפריקה של משה סמילנסקי ,הסופר ואחד מאיכרי המושבה רחובות .

משה סמילנסקי התקשר לחברת הכשרת הישוב ,ולאחר סיכום הנושא שלרכישת האדמות,החלה החברה ברכישה הסופית שהחלה בה בשנת 1926 ,ובשנים 1933-4 הושלמה הרכישה ,תוך ישום הבעלות בטאבו על שמות התורמים היהודים מאנגליה ומדרום אפריקה.

בעת ההליך רשמה אפיזודה כאשר בשלב החתימות במשרדי הטאבו בעיר עזה ,החליט השיח סלאמה אבן סעיד אלעזאמה ,כי הוא רוצה עוד כסף בעבור האדמה ברד אל סיר וסרב לחתום על מסמכי המכירה ,כאשר נאמר לו כי לא יקבל תוספת קם ויצא ממשרדי הטאבו,מיד דלק אחריו עמינדב אלטשולר נישק את זקנו ובמסע שכנוע הצליח להחזירו ולחתום על הסכם המכירה ,כמובן בתוספת מצלצלת שהוכנסה לכיסו במהירות.

משה סמילנסקי דרש מיד לחרוש ולדסקס את השטח שנקנה ולזרוע בו חיטה כיוון שעל שטח מעובד ,אין אפשרות על פי המנהג, לאפשר למישהו חדש לצוץ ולתבוע בעלות על חלק מהשטח .

תודה למשפחת חירם דנין ולהכשרת היישוב למידע

פייטוש, ספר לנו קצת איך השגת את המידע?

מעניין מאוד מה שכתבת.

כן, גם אני סקרן

מאוד מעניין

בוקר טוב

תמיד אומרים עלי כי אני מביא חומר ראשוני, חלק מהסוד הוא להתיישב עם הצעירים בני השמונים ומעלה ולנסות לקבל את האמת של פעם, להשלמת סיפור המחקר של הפאזל, אך הדבר שהכי חשוב לי הוא הספור והממד האישי יותר מהעובדות היבשות ,כמובן הצימאון לעוד פיסה היסטורית שחומקת מבעד לאצבעות שיש להצילה בטרם תתמוגג, במקרה הזה חשפה בפני משפחת דנין שאני חברם עשרות בשנים, משפחה שידועה באופן אישי במעורבות בספור גאולת הארץ ממיסדי תל אביב ,חדרה ועוד .

בדרך עוד כתבות שישפכו אור במדויק על הסדר הקרקעות, ושיטת הקרקעות ורישומם בארץ ישראל המנדטורית והעותומאנית .

תודה על תשומת הלב לעבודת המצווה שאני עושה .