עצירות קשה מאד לילד בן 3 וחצי

עצירות קשה מאד לילד בן 3 וחצי

היי
הילד שלי נגמל מחיתולים לפני כשנה.
יש מידי פעם פספוסים של פיפי אבל קקי? קבוע בתחתונים.
הבחנתי שהצואה שלו לא ממש רכה אבל הוא עשה אותה ולא התלונן על כלום.
בחודש האחרון היתה לו עצירות מאד קשה והוא ממש התפתל מכאבים. לקחנו אותו לרופא שנתן נרות גליצרין לילדים ואבקה שאמורה לרכך את הצואה. את הנרות הוא אמר לתת מתי שהילד ממש מתפתל מכאבים ביציאה.
כשאנחנו נותנים לו את הנר ,לא עוברים 2 דקות והוא מוציא עוד "נתח" של קקי אבל גם הנר יוצא בשלמותו. נותנים עוד נר,לא עוברת דקה ועוד נתח יוצא כולל הנר בשלמותו. ככה עשינו 3 פעמים וכמובן זה מלווה בכאבים רבים. אבל אז גם מגיעה "רגיעה" וכאילו הוא נולד מחדש... כבר לא יודעים אם בריא בכלל לתת נר אחד אחרי השני למרות שהנר יוצא אחרי דקה אבל זה איכשהו ממש עוזר לו. גם הקקי יוצא בנתחים שמזכירים (סליחה על התיאור) קקי של נהג משאית ולא של ילד (כמו נקניק ארוך ועבה מאד!)
חבל על הזמן בלנסות מיץ שזיפים,תה וכל אלה כי הוא פשוט לא אוהב וחשדן לגבי כל דבר. הדבר היחידי שמוכן לשתות זה פטל או מים . אוכל? שניצל,אורז,ביצה,מלפפון וזהו. אבקה לריכוך עוזרת לשבוע שבועיים ואז שוב יש עצירות וכאבים.
אנחנו ממש מיואשים ולא רוצים שהילד יסבול ולא מוצאים פתרון! מה עושים??

לשתות הרבה מים, להימנע משוקולד

לקנות סיבים תזונתיים ולתת לו מדי יום. אולי כדאי להפחית בכמות האורז. וגם הייתי מנסה מאד לגוון לו את האוכל כי אין לו מספיק סיבים. הייתי מתחילה מלשים לו על הצלחת קצת מכל מה שאתם אוכלים. לא רוצה, לא יאכל. אבל אל תתנו לו את ההזדמנות להתקבע על המגוון הקטן הזה.
חוץ מזה, כדאי להיזהר מלהפוך את הנר להרגל, כי זה רק יוצר עוד עצירות.
מבחינה התנהגותית - לשבת כל יום בשעה קבועה על הסיר/שירותים (עדיף בבוקר אבל אפשר גם אחה"צ אם אין זמן). לשבת לרבע שעה גם אם לא יוצא כלום. אפשר לשבת עם ספר, משחקים אהובים וכד'. הסיבה היא שכדאי ליצור הרגל של הגוף. תראו שאחרי שבוע של ישיבה, בסוף יתחיל לצאת משהו. לילד אפשר להסביר שאין דבר כזה "אין לי קקי" תמיד יש קקי בגוף, רק לא תמיד הוא מוכן לצאת.
הוא מפחד מהוצאת הקקי? אם כן, גם לזה יש פתרונות (אפרט עוד אם תרצי)

הוא לא רוצה לקחת דבריים טבעיים-אבל מוכן תרופה

כימיקלית. לא אמרת בן כמה הוא אבל בוודאי הנרות לא כל כך נעימים לו, ואולי הוא בגיל שאפשר להסביר. זה לא בריא ליצור לגוף את ההתנייה של הנרות.
אז את הדברים הטבעיים לתת, אני לא אומרת בכוח, אבל בחובה. זה עדיף מתרופה אמיתית, לא? הם אולי טבעיים, אבל בשביל הגוף שלו הם תרופה. מיץ שזיפים, מיץ עגבניות עם שמן זית. אז הוא לא צריך לאהוב אותם-הוא פשוט צריך אותם. נקודה.
אם הוא עדיין לא בגיל שאפשר להסביר ולשכנע, אני פחות אוהבת פרסים כי יש דברים שפשוט צריך לעשות, אבל אני מבינה גם את הצורך להימנע ממלחמות סביב הנושא - אז אולי ליצור התנייה חיוביות סביב העניין ושיקבל משהו שהוא אוהב אחרי (לא בהכרח אוכל). אני לא יודעת מה הוא אוהב - אולי משחק/ספר מסוים שהוא יאהב (אפשר אפילו ללכת לקנות איתו ולהבהיר לו מה התכלית) ויהיה מותר לו לשחק/לקרוא רק אחרי שהוא שותה ואוכל את העזרים.

אה סליחה חזרתי לחפש את הגיל בתוכן

והיה נדמה לי שראיתי את הגיל לפני זה ועכשיו ברור למה
אז בן 3.5 בהחלט אפשר להסביר לו. ואולי אפילו לעשות "תחרות" (כי לא באמת עושים תחרות באוכל ) יחד איתו סביב שתיית המיצים.
להסביר להסביר להסביר.
מה העמדה שלו כלפי הנרות? הרי בגיל כזה בדרך כלל להורדת חום לצורך העניין כבר נותנים סירופ ולא נרות כי זה גורר אי נעימות. בוודאי שבגלל שזה עוזר לו אז הוא מתגבר על חוסר הנוחות כי כבר עשה את ההקשר החיובי, אבל מציעה לשבור את ההרגל.
וכאמור מה שהצעתי בהודעה הקודמת נראה לי מתאים ויכול להיעשות איתו בשיתוף פעולה.
וגם במהלך היום לעשות הפסקות יזומות לשתיית מים ופעם אחת לשתיית מיצי העזר. אני מאמינה שדוגמא אישית עוזרת מאוד (בהכל) ומכיוון שלא מדובר בתרופות, אתם יכולים יחד איתו לעבור את התהליך.

האבקה אמורה לפתור את הבעיה. אן צורך בנרות

כותבת לך מניסיון של עצירויות ארוכות על רקע פסיכולוגי ולא פיסיולוגי.
יש אבקה שנקראת נורמלקס. אן בעיה לתת אותה לטווח ארוך, צריך למצוא את המינון שמתאים לילד. הצואה יוצאת רכה וללא כאבים.
אחרי תקופה ארוכה שיש שיפור והילד יוצא מהמעגל הזה, אפשר לנסות להוריד מינון עד להורדה כללית של האבקה. נרות לא נעימים וסתם גורמים לטראומה.
בלי קשר, אפשר לתת עגבניה מגורדת עם שמן זית ולשתות הרבה מים.
בהצלחה!

מסכימה לגמרי עם ליבי

עדיף לתת נורמלקס לתקופה ארוכה מאשר לחזור למעגל של כאבים, פחד ועצירות. בנוסף תנסי לתת המון שתייה (ניתן גם להשרות שזיף במים ולתת לו לשתות את הנוזל עם פטל).
מוסיפה שיש מרפאת עצירות לילדים באיכלוב (בראשות ד"ר נגר) ושאם המצב מתמשך אולי שווה להתייעץ גם עם גסטרולוג ילדים טוב. מנסיוני יש מקרים בהם העצירות נגרמת ממצב פיסיולוגי ולא רק נפשי.