שרשור שאלות לרב ארז דורון.

שרשור שאלות לרב ארז דורון.

מחר, יום רביעי, בשעה 6 בערב, יתארח בפורום הרב ארז משה דורון. ניתן לשרשר שאלות כבר מעכשיו. נא לשרשר שאלות לשרשור זה ולא לפתוח שרשורים חדשים. תודה <נא לשמור על רמת דיון נאותה, תודה >

שאלה גם לפראז) וגם לרב

ארז משה דורון) במאמר (הנפלא והמחזק ביותר) "מתוך נפילה קימה" של פראזניק הוא מביא את המשל הזה, אני חושבת שהבנתי איך זה קשור, אבל אני לא ממש בטוחה, כי מי אלו השרים? ולמה הם קוראים לעלים/לעץ "אלף שנים"? וכו' וכו' אשמח מאוד לתשובתכם!! תזכו למצוות. ודע ,שיש אילן שגדלים עליו עלים ,שכל עלה צריך להיות גדל מאה שנים ,והוא נמצא בפרדסים של השרים ,וקורין אותו בלשונם " מאה שנים ",ומסתמא כשגדל מאה שנים ,בוודאי עובר עליו מה שעובר ,ואחר כך ,בסוף המאה שנים ,הוא יורה בקול גדול שקורין "אורמטיע " (תותח) והבן הנמשל היטב .

התשובה:

א. המשל הוא משל של רבינו והוא מופיע בתורה מ"ח, ליקוטי מוהר"ן חלק שני. ב. רבינו מציין עובדה, שלעץ קוראים בלשון אותם שרים (דהיינו, איך שאני הבנתי, בשפתם של אותם שרים) "מאה שנים". (כמו שלעץ אלון קוראים "אלון"). ג. לגבי פירוש (כמובן לא מה שרבינו התכוון, זה גבוה מעל גבוה. אבל כפי שיתנוצץ) המשל, אותיר לרב ארז דורון את התשובה... הייתי שמח דווקא לפתח דיון לגבי התחזקות, כפי שעשינו בזמנו, אבל לצערי הפורום סובל לאחרונה ממיעוט משתתפים. בוקר טוב

תשובה

אם היינו רואים את העץ הזה שנקרא מאה שנים, היינו באים לראותו כל יום ויום.עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה, והיינו מצפים שיקרה משהו, כי הרי העץ הזה מפורסם בדבר פלא, הוא יורה והיינו מצפים לראות את היריה ההיסטורית, את התפרצות הלהבות, את הקליע וכו'. טוב אז כמה זמן היה לוקח לנו להתייאש? מן הסתם, מי שהיה בא לראותו חצי שנה ברציפות והיה מתאכזב כל יום מחדש, היה נחשב למאמין דגול. מן הסתם כל אדם נורמלי היה אומר בשלב כזה או אחר, "די, אני הולך הביתה, לא קורה כאן כלום! עבדו עלי!" וכמה זמן באמת לוקח לו לבצע את ההופעה המרשימה הזאת? מאה שנה! לא יום. לא חודש. לא שנה. לא שנתיים, לא עשר שנים, לא חמישים שנה. מאה שנה! ואם כך, אותה מידה מטורפת של התחזקות ואמונה וסבלנות נדרשת מאיתנו לפי דברי רבינו עד שנגיע גם אנחנו להופעה המרשימה שלנו, דהיינו לתכליתנו האמיתית. בהצלחה

עונש

למה רואים אצל אנשים שלא מקבלים עונש על מה שהם עושים, ויש אנשים שמקבלים עונש אקספרסס? ולפעמים רואים אנשים עושים כל מיני עבירות והחיים שלהם אחלה. ואלה שלא עושים כל מיני עבירות רק רוצים ולא עושים החיים שלהם על הפנים.(חיי עולם הזה)....

האם הברסלביות נותנת משמעות

יחודית משלה להגדרת תפקידו של הרב? שלך חנה גונן

ל'חנה גונן'

לא

ל'ידידי היקר'

אם נרחיב את השאלה לרגע, אז אפשר לומר שהיא כזאת: איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם? התשובה בקיצור היא, אנחנו לא יודעים. נכון שזו תשובה מרגיזה, אבל מי שהתשובה הזו אינה מקובלת עליו, לא יבין שום תשובה נוספת. ומי שיגייס קצת ענווה, יוכל לשאת את העובדה הפשוטה הזאת שהתפיסה שלנו פשוט מוגבלת. גם מה שאנחנו כן יודעים, אנחנו לא יודעים משום שאנו כה חכמים ועמוקים, כי אם משום שכך לימדנו הקדוש ברוך הוא בתורתו. ואחרי ההקדמה הזו, ננסה להתייחס בקיצור לשאלה החשובה הזו שכפי שהיא מנוסחת בדברי חז"ל, היא נקראת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". רבינו כותב שברגע שאדם יבין את התשובה לשאלה הזו (ודומות לה), הוא יפסיק להיות בן אדם ויהפוך ליצור אחר. ומאחר שמטרתינו היא לפעול כאן כבני אדם, הרי שהנסיון להבין את השאלה הזו (ודומות לה), הוא פשוט לא הכיוון. בכל אופן, השאלה התחילה ב"למה רואים" והתשובה היא, "מה אנחנו בכלל רואים". אם אדם מחייך סימן שטוב לו? מה הרואה יודע על מה שעובר עליו? חוץ מזה, עונש יכול להיות הרבה דברים. בדידות אינה עונש? עצבות אינה עונש? גם יש עונש שבא לאחר זמן. אם באמת היו הדברים מתנהלים בצורה כה ישירה ופשטנית כפי שאנו מצפים, כלומר שהחוטא היה נענש מיד והצדיק היה מתוגמל מיד, הרי שבעצם לא הייתה לנו שום בחירה בין טוב לרע, משום ששכר ועונש היו הופכים להיות לדבר ניכר וברור לעין וכולם היו רצים לעשות מצוות ובורחים מהעבירות ואז לא היתה שום בחירה, והתורה מלמדת אותנו שתכלית העולם היא שתמיד תהיה בחירה לכל אדם. לכן, השכר והעונש אינם ניכרים ונראים לעין בצורה ברורה. חוץ מזה, אם החיים שלי הם "אחלה" או "על הפנים", זה בכלל לא תלוי במה שקורה לי, בניגוד למה שאנשים חושבים. רבי נתן כותב בליקוטי הלכות, שעיקר הבחירה של האדם אינה ביצירת המציאות אלא בהתייחסות למציאות. כלומר, יכול להיות אדם שמה שעובר עליו בחיצוניות זה "אחלה", אבל הצורה שהוא מתמודד עם זה, זה "על הפנים", ויכול להיות להיפך, שיש אדם שמה שעובר עליו בחיצוניות זה "על הפנים", אבל הצורה שהוא מתמודד עם זה, זה "אחלה". נקודה למחשבה.

../images/Emo62.gifהערה\הארה ../images/Emo62.gif

בתורה ה בלקוטי תניינא סעיף טו רבנו מודיע שיכולין להשיג ההשגה של צדיק ורע לו - רשע וטוב לו ע"י ש... (ציטוט) : "...שאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך, שמשליך ומגלגל עצמו ברפש וטיט בשביל עבודתו יתברך ועושה עבדות כעבד ממש בשביל אהבתו יתברך, אזי זוכה להשיג ..." וכו´. עיין שם.

מניעות

שלום לרב, השאלה (בקיצור) היא האם ניתן להבחין, מבחינת תחושה, בין מניעה של "מבחן", לבין מניעה של "דמיון / יצר רע". נניח שאדם רוצה לנסוע לאומאן, ויש כרגיל מניעות שונות. ברור שיש כאלה שיש להם מניעות "מלמעלה" כי זה עוד לא הזמן, יש כאלה שהמניעות הן מבחן למידת הרצון שלהם, יש כאלה שיוצרים את המניעות בעצמם... אז שוב, האם יש הרגשה מסוימת שמתלווה לכל סוג של מניעה? ושאלה נוספת, האם ר' נחמן או מי מתלמידיו עושים הבחנה בהירה בין המניעות השונות? תודה מראש

תשובה ל'קוגעל'

השאלה יפה מאד וחשובה מאד. איני יודע תשובה כרגע, אבל אשתדל לברר את הנושא ואכתוב עליה בע"ה תשובה ארוכה ויסודית ככל שאוכל.

שאלות

1) שמעתי כמה פעמים שרבינו אמר שהוא הרבי של כולם ורק מי שאוחז בעצות שלו יצליח באמת בעבודת ה´ (משהו כזה...) אז....מה קורה עם עובדי ה´ שהם לא ברסלבים?? 2) מה ההבדל המהותי בין חסיד לבין אדם שהוא לא חסיד? (מלבד הלבוש החיצוני) 3) מה החסידות בכלל וחסידות ברסלב בפרט באות לחדש לנו? הרי העניין של השמחה, לא להתיאש וכל יהודי חשוב לפני הקב"ה וכו´ כבר ידוע מהתורה הקדושה. 4) רבינו מדבר על העניין שיש שני סוגי אמונה: אמונה פשוטה ותמימה ואמונה שכלית. איך האמונה שלנו צריכה להיות? ואיך ניתן לרכוש ולעבוד על האמונה? תודה רבה!

ל'לורל'

1) כשמצאו את הפניצילין, היו בטוחים שמדובר בפריצת דרך ברמה כזו - שתגמור את הסיפור עם החיידקים. היום אנחנו יודעים שהחיידקים כבר עמידים בפני הרוב המכריע של האנטיביוטיקות, וצריך להמציא תרופות חדשות לגמרי. אותו עקרון עובד גם מבחינה רוחנית. החיידקים הרוחניים והמחלות הרוחניות שאיתן היינו צריכים להתמודד לפני רבינו, כבר פיתחו נוגדנים לכל העצות והתרופות הרוחניות שגילו הצדיקים עד רבינו. לא שהעצות וההדרכות שהיו עד עכשיו כבר אינן טובות, הן פשוט לא מספיקות. חשוב להדגיש שאין כוונתינו לחידושים בתחום ההלכה. הנחת תפילין למשל, היא עצה אקטואלית ממתן תורה, עד היום ועד בכלל. זה לא משתנה. מה שמשתנה הוא, איזה עצה תעזור לי להניח תפילין כפי שראוי ליהודי להניח. עם טהרת הלב, עם שמחה, עם התחדשות. שגם אני אזכה על ידי התפילין להתדבק בקדוש ברוך הוא ושזה לא יהיה אצלי 'מצות אנשים מלומדה'. ואלו הן העצות של רבינו שמכניסות חיות חדשה ועומק חדש לכל התורה והמצוות המסורים לנו מסיני. לכן רבינו הוא באמת הרבי של כולם, הרופא של כולם, העורך דין של כולם, המליץ יושר של כולם, היועץ האישי. ולכן כולם זקוקים לו. לצערינו לא כולם מודעים לזה ואנחנו מקוים שהדעת הזו תתפשט. לא צריך להיות 'ברסלבר' בשביל להיות קשור לרבינו, צריך להאמין בו, ללמוד את ספריו ולהשתדל לקיים את הכתוב בהם. וככל שעושים זאת ברצינות יותר, זוכים יותר. יש עובדי ה' שאינם חסידי ברסלב, אבל אין עובדי ה' שאינם יונקים חיות ודעת מרבינו ועצותיו, בין במודע בין שלא במודע. 2) מאחר והפורום הוא פורום ברסלב ומאחר והשאלה מאד כללית, אתייחס לזוית הברסלבית של השאלה, כלומר מה ההבדל המהותי בין חסיד ברסלב לאדם שאינו חסיד ברסלב. הרב יצחק ברייטער הי"ד כותב באחד ממכתביו שההגדרה הבסיסית של חסיד ברסלב - הגדרה מרתקת כשלעצמה - הוא אדם שמאמין שרבינו הוא צדיק ושהוא לא מתייאש (מלהתקרב לבורא יתברך). ממילא, לפי הגדרתו, מי שאינו עומד בקריטריונים הבסיסיים האלה, אינו יכול להקרא חסיד ברסלב. בכל אופן ברור שזו דרישת מינימום והדרגות למעלה הן עד אין סוף. 3) החסידות לא באה להגיד דבר שאינו כתוב בתורה. וודאי שהכל מבוסס על התורה הקדושה. החסידות בכלל וברסלב בפרט, רוצה לעזור לנו להפוך את כל דברי התורה למאירים ברי ישום לכל אדם ובכל דרגה. 4) לכל כח בנפש, יש פעולה שמקבילה לו שעל ידה הוא מתפתח. אם אדם רוצה למשל לפתח את כוח החסד שלו, הפעולה שתפתח אותו היא נתינת צדקה. לגבי כח האמונה, מלמד רבינו כי האמונה שמפתחת אותו היא פעולת התפילה וההתבודדות. הדבר מרומז בפסוק שהתורה כותבת על משה רבינו, 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', שמתאר בעצם את משה רבינו בזמן מלחמת עמלק בישראל, נושא ידיו לשמים בתפילה ולמדנו מפסוק זה ש"ידיו אמונה" פירוש נשואות בתפילה. רבינו עצמו מביא את הפסוק הזה כראיה לעקרון שהזכרנו, שכפי ריבוי התפילה כך מתחזקת מידת האמונה.