ה"א לך:
ניקוד ה"א הידיעה בצורתה היסודית מנוקדת ה"א הידיעה בפתח ובעיצור שאחריה מופיע דגש. כאשר העיצור התוכף הוא אחד מן העיצורים א, ה, ח, ע, ר שאינם מקבלים דגש חזק, לא מופיע הדגש, ובמקום זאת משתנה במקרים מסוימים תנועת ה"א הידיעה: לפני האותיות: א', ר' - בקמץ (הָאִיש); לפני האות: ע' - בקמץ כאשר היא מוטעמת (הָעִיר) ובסגול כאשר איננה מוטעמת (הֶעָרִים); לפני האותיות: ה', ח' - בפתח, אבל אם הן לא מוטעמות ומנוקדות בקמץ - בסגול (הֶהָרִים), וכן לפני ח' בחטף-קמץ. לדגש החזק שאחרי ה"א הידיעה יש נטייה להישמט כשהוא בא באות שוואית, בעיקר באותיות י', מ', ל' ואחרות (הַיְלָדִים, הַמְדַבְּרִים). כאשר באה לפני ה"א הידיעה אחת מאותיות השימוש בכ"ל, נבלעת ה"א הידיעה: בַּבַּיִת. היבלעות זו אינה מתרחשת ליד ו"ו החיבור: וְהַבַּיִת. טבלת סיכום לניקוד ה"א הידיעה: ניקוד יסודי: הַ+דגש חזק לפני א', ר' (ה', ע'): הָ לפני ה', ח' לא קמוצות: הַ לפני חָ, חֳ: הֶ לפני הָ, עָ בלתי מוטעמות: הֶ כל הכללים האלה נכונים בדרך כלל בעברית מקראית, אף כי גם בה יש להם חריגים. בעברית הישראלית המדוברת מוּנעת בדרך כלל ה"א הידיעה בתנועת a גם כאשר לפי הכללים היא מנוקדת בסגול.