טעות בשער של "ישראל היום"?

טעות בשער של "ישראל היום"?

שלום לכם, על גיליון ישראל היום, שנתחב לידי כבכל בוקר, מופיעה הידיעה הבאה: "צה"ל מקים "פלוגה אדומה" שתפקידה: ביום כוח אויב" ואני שואלת: ביום או בימוי? יש לציין שאני לומדת משחק כבר שנה שלישית ואצלנו ללא ספק אומרים בימוי. מי טועה, אנחנו או הם? או שמא זו צורה אחרת לאותו פועל שמתייחסת לפירוש אחר, לאו דווקא אומנותי? אשמח לדעת את האמת
 

כלמנ

New member
לא שגיאה (לדעתי)

באמת מעניין, מעולם לא שמתי לזה לב. הביום הצבאי שונה מבימוי: תפקיד הבמאי, יותר דומה לתפקיד השחקן. בתרגילים צבאיים יש כוחות שתפקידם לביים אוייב, כלומר לשחק את תפקיד האוייב. שני הפעלים קרובים מאוד, וחלק מההטיות שלהם זהות. שמות הפעולה הם שונים.
 

יאקים

New member
אהלנים, כלמנ!

ראשית לכול, קבל תיקונון: שמות הפעולה ביום ובימוי מקורם במשקל זהה הנובע מבניין פיעל: כיבוד, שיקוי, זיהוי, עירוי ועוד. ההסבר שלך נראה לי די קרוב למציאות, כלומר בביום אנו בדרך כלל מתכוונים להתחזות ל"כאילו". ישנה בעיה אחרת בשתי צורות אלה ובמקורן: בימוי מקורו בשם העצם במה, בימה. ונראה ששורשו משתייך לגזרת נע"ו, אבל הצורה בימוי מוכיחה שנוצר שם פעולה מוזר, כאילו השורש הנו מגזרת ל"ה-' (ב-מ-ה), ולא היא! לעומת זאת, ביום נוהג על דרך השלמים, אם כי מקורו בע"ו , בדומה לקיום (ק-ו-מ) והערה אחרונה: משם הפעולה בימוי איננו יוצרים פעלים: איל לבמות, בימיתי, בימיתם, ואילו משם הפעולה ביום אין כל בעיה: לביים, ביימתי, ביימו וכיו"ב.
 

כלמנ

New member
סהלנים יאקים

תודה על ההרחבה. כהרגלי, ההסבר שלי לא היה סדור דיו, והתבסס על אינטואיציה בלבד. את ההסברים המנומקים אני משאיר בדרך כלל לידידי המלומדים, רק משום שאני לא בקיא בתחומים אלו. לא הבנתי את הערתך האחרונה, הרי ישנם פעלים המתיחסים לפעולת הבימוי, הרי ש הבמאי מביים סרט, במשמעות של בימוי ולא של ביום. הלא כך?
 

לשונאי10

New member
יאקים אמר

שהפועל בשתי הצורות (בימוי וביום) זהה ונוצר מהשורש בי"ם: לביים. אין לך לבַמות, בימיתי וכו' מהצורה בימוי, יש רק ביימתי, לביים - מהצורה ביום.
 

יאקים

New member
לא הוא שאמרתי, ידידי

מה שכתבתי ש"בימוי" נוצר מ"במה", כאילו ישנו שורש ב-מ-ה/', ולא היא! אין שורש כזה. לגבי שאר ההסבר, אני מסכים בהחלט.
 

לשונאי10

New member
זה מה שאמרתי, יאקים ידידי,

בשום אופן לא אמרתי שקיים השורש במ"ה/י, רק שקיימות שתי צורותשל שם פעולה - בימוי וביום והפועל של שתיהן זהה: לביים ולא לבַמות.
 

רפרפול

New member
צר לי להרוס את אחדות הדעים

אבל אם יש מילים כגון בימוי ובמה אזי יש שורש במ"ה. והנה שוב זיהוי של דו עיצור יוצר שורש קרוב משמעות וקרוב בצליל ביום...
 

יאקים

New member
איש באמונתו ובדעתו - יחיה.

איני כופה עליך הר כגיגית, לך בדרכך ותחשוב שיש שורש ב-מ-ה/י... אני סבור שהצורה "בימוי" נוצרה בטעות, וזה אינו אומר שיש שורש כזה, מה עוד שאין יוצרים ממנו פועל כלשהו.. יום טוב לך, ולא קלקלת, חלילה, את ידידותנו.
 

GnomeBubble

New member
השאלה היא מה הקריטריונים לקיומו של שורש

שורש הוא יצור מדומה. הוא מעולם לא קיים בפני עצמו בתוך השפה, אלא רק בתור הפשטה שבעזרתה אפשר לגזור מילים חדשות. לכן קשה לנו להעיד על קיומו של שורש באופן אמפירי מבלי להציג קריטריונים. הקריטריון שלי הוא פרודוקטיביות: האם ניתן להראות כי מתקיימות גזירות מאותו השורש (ב-מ-[ה/י])? בימוי היא גזירה כזאת, אבל נדמה לי שהיא היחידה. אני לגמרי לא מסכים עם הדעות של רפרפול לגבי השורש הדו-עיצורי, אבל בהחלט נראה לי שיש כאן תהליך של אנלוגיה שבו נוצר שורש חדש, אם כי לא פרודוקטיבי במיוחד. כך או כך, הויכוח על קיומו של השורש לא משמעותי במיוחד, כי קיומו של יציר הדמיון הזה לא מעלה ולא מוריד כלום: המילה קיימת.
 

רפרפול

New member
אפשר לומר גם

ש- במה מלכתחילה משורש בו"ם/בים והפועל בבניין פיעל הוא ביים (להשוואה: שׂי"ב> שׂב/ צו"ר> צר). אם נטען כך הרי אין שורש לבימוי... יסלחו לי חברי הפורום שאני חוזר שוב ושוב על רעיון השורש הדו העיצורי אבל שוב אנו רואים צחות את התלות בין הגזרות החלשות, שאותן ואת שורשיהן הדו עיצוריים אנו מזהים ומנצלים היטב, הקשר המשמעי- עיצורי המאוחה הזה ראוי לו שיוגדר כדו עיצור ב.ם. הכשלים לאי גזירה הם: 1) עומס- בחלק מהמקרים נוצר גודש כתב על קבוצת עיצורים, דבר שאנו משתדלים להפחית. 2) האחדה צורנית- למרות נטייתנו לחפף בהגייה ולמצוא קיצורים, אנו מקובעים לעיקרון התלת עיצורי והעדפתו (תכופות אנו גולשים גם ל-4 עיצורים). שים לב שצורות כמו: במיתי/ אבמה (פועל גזרת ל"ה/י) וגם שם פעולה בְמִיָּה- מאוד מוזרים ומסורבלים בהתאמה. שנית חבר עיצורים במ הוא די לא מקובל בעברית (מסיבת איכות חיתוך הצליל). מסיבות אלה נוצר ביים שהוא מתאים מאוד לדרישות. אגב שורש בעברית הוא לדעתי לא יציר הדמיון יותר מאשר שורשיו של עץ.
 

GnomeBubble

New member
הגזרות החלשות הן בעייתיות בעברית

לפחות בעברית בת-ימינו, אבל כנראה הן כבר היו די בעיתיות עוד ממקודם. לפעמים אנשים מחליפים חופשי בין סוגים שונים של גזרות כאלה, במיוחד בין חפ"ן/חפ"י/נפי"ו (איזה שמות מטורללים ~_~) ובין נל"י/נל"ה וע"ו/ע"ע. פיו, מקווה שאני זוכר את השמות נכון.
בקיצור, לך תזרוק לאדם מילה באחת הגזרות האלה ותבקש ממנו לגזור ממנה צורה חדשה במשקל מסוים, לא בטוח שזה ילך לו בקלות כמו בגזרת השלמים. בגלל האיבוד של ההבחנה בין הגזרות, נוצרים על דרך האנלוגיה "מעין שורשים חדשים" שלוקחים את שני העיצורים הקיימים. אני לא בטוח שזה מרמז משהו על שורש דו עיצורי. אגב, צמד העיצורים ב-מ דווקא הולך טוב בעברית, ולראיה החטיף הפופולרי "במבה".
 

יאקים

New member
נפלאות דרכיה של הלשון, של כל לשון, בעצם.

אכן מוזר ובלתי מובן מדוע אנו מכנים את פעולת הבמאי (אני מעדיף בימאי, מלשון בימה, כי במה יוחדה במקורותינו בעיקר לעבודת אלילים, אך מעטים מבחינים בין השתיים.) בימוי, ולא ביום. וזאת למרות שהוא מביים, ולא מבמה!! ניתן לשער שהסיבה לכך היא הרצון לבידול משמעות, כפי שכבר הוזכר בשרשור דלעיל. ביום של "הצגה" (התחלות, העמדת פנים, התחזות..) .לעומת בימוי של הצגה, מחזה או של שחקני תאטרון או קולנוע.
 
למעלה