מספר הערות בנוגע לשאלה "מהי מדיטציה?"

[בן טל-שחר]

מספר הערות בנוגע לשאלה "מהי מדיטציה?"

המלה הזאת, כמו כל מלה אחרת, מפורשת בצורה שונה אצל כל אדם (קרי, בכל מוח).
יש שתי קבוצות עיקריות, נפוצות, של פירושים למונח:

1. עבודה פנימית מכוּונת כלשהי (מגוּון ביותר).
2. מצב תודעה ער; וכמו כן כל עבודה פנימית המובילה אליו או מחפשת אחריו (או מצביעה עליו או אליו).

"מדיטציה", לפי מילון "בבילון":
"התבוננות פנימית, עיון, הגות, בחינה, בדיקה, הסתכלות, הבטה".

וגם:
"כלי טכני לביצוע פעולה עצמית על נפש האדם.
כתוצאה מתרגול טכניקות מדיטציה, מצב התודעה של האדם משתנה ביחס למצבי התודעה השכיחים אצלו בעת ההתנהגות והפעולות היומיומיות".

ככלל, בני אדם לא באמת יכולים "להסכים ביניהם על מונחים", אלא במידה זמנית ומוגבלת, אשלייתית בחלקה (בעיקר נדמה להם שהם מסכימים).

אשליית ה"הסכמה על מונחים" נובעת בחלקה מהזדהות של אדם עם מחשבותיו שלו ופירושיו שלו, באופן הגורם לו להתבלבל לא רק בינו לבין פלטי ה"מחשב" שלו, אלא אפילו בין פלטי ה"מחשב" שלו לבין המציאות.
הנסיון "להסכים על מונחים" עשוי, במקרים לא מעטים, לחולל אשליה זמנית של הסכמה, המעמיקה עוד יותר את "בליל הלשונות", אשר מלכתחילה מבוסס בחלקו על "אשליה של הבנה".

ניתן לתרגל תשומת לב לפער שבין מלה כלשהי המופיעה בתודעתנו (בין אם בגלל שאנחנו שומעים אותה או קוראים אותה... ובין אם בגלל שהיא מופיעה במחשבותינו על דרך האסוציאציה) לבין המשמעות הנלווית אליה בתוכנו. פער זה, באם הופך למודע דיו, עשוי להיות לפעמים תחילתה של היחלצות ממלכודת החשיבה והמלים.

נ.ב.
כהרגלו, כתוב זה נתון ב"מדיטציה" בעת כתיבה ההודעה.

 

[צחי שוחט]

בקצרה אומר כי אני מתחבר לשתי ההגדרות

והסדר שלהן מבחינתי:
1. מצב תודעה ער, המאפשר התבוננות.
2. כלי לעבודה פנימית מכוונת.
שבת שלום לכולם

, מכבה מנועים.

 

[בן טל-שחר]

קצר ולעניין

 

[lightflake]

אני אוהב את הבהירות שלך

לגבי הגדרה של מדיטציה, זה נכון מאוד כל מה שאתה כותב על הבעייתיות של התקשורת, אבל למרות זאת ניתן לדעתי למצוא בסיס שהוא מאוד רחב לרוב האוכלוסיה, לכן זה חייב להיות במונחים מאוד פשוטים שמשותפים לכולם וזה מה שאני מנסה לעשות בד"כ, לפשט את העניין ולזכור שהמטרה היא פרקטיקה! לדוגמה אם אני רוצה שתביא לי את המלחייה כי בא לי להמליח את העגבנייה שלי אז אני יכול לבקש ממך את המלחייה או לבקש מלח ולמרות שאפילו כאן ההגדרות הפנימיות שלנו אף פעם לא באמת זהות במאה אחוז, סתם דוגמה לי מלח מזכיר את אבא שלי שנפטר ושעבד במפעלי ים המלח ואני מאוד אוהב מלח ומאוד אוהב להזכר באבי ואוהב את הים וגם הדמעות הן מלוחות וכו'... ולך זה מזכיר זריית מלח על הפצעים ובעיקר מישהי שאתה מאוד שונא ואתה בכלל לא אוהב מלח... (סתם דוגמאות הזויות מהראש) בכל זאת ברמה הפרקטית אנחנו יכולים לתקשר בצורה שתספיק לכך שהמלחייה תגיע אלי ואוכל להמליח את העגבנייה שלי... וזה באמת מה שחשוב כאן, אז באותה צורה ניתן לדבר במושגים מאוד פשוטים שכל אדם יוכל למצוא אותם אצלו כדי שזה יהיה פרקטי מבחינתו, פחות חשוב שתהיה לנו באמת תמונה מדוייקת בדמיון לגבי המושגים הללו...

נ.ב.
לא יכול להתעלם מהחתימה שלך.. "אינני מואר!" זאת מחשבה, למה לחזק את האמונה במחשבה הזו?
"אני" לעולם לא יכול להיות מואר כי זו רק מחשבה
ומה שער למחשבה הזו, כבר ער...

 

[בן טל-שחר]

בדיוק כך

ותודה על המחמאה הכייפית

צודק כמובן גם בנוגע למחשבה "אני". ההסבר שלי לכך הוא שאני מעדיף להשתמש בניסוח הזה מבלי להזדהות איתו, מאשר לעודד אנשים לבנות בתוכם בהקשר אל הקונספט "בן טל-שחר", תדמית מלאכותית עצומה של "אדם מואר" (שממילא בטח איננה דומה לי בשיט).

 

[lightflake]

אוקיי

אחרי שלחצתי "שלח" ראיתי שהניסוח קצת השתנה, ככה זה יותר מובן

גם ה"אני" שלי לא מואר, וגם לא יהיה מואר (איזה מזל!

)

 

[lightflake]

המונח מדיטציה היה קיים בשפה האנגלית

הרבה לפני שנעשה הקישור למושג שהגיע מתורות המזרח - שאליה הפורום מתכוון למעשה, דהיאנה - זה מונח מההינדואיזם שקיים גם בבודהיזם לצד המונחים ויפאסאנה ובהוואנה ("טיפוח" רוחניות)

בכל אופן אם תקרא ספר באנגלית שנכתב לפני 100-200 שנה תראה שיש שימוש במונח מדיטציה במשמעות של כל הגייה פנימית של אדם, גם אם הוא יושב וחושב על רעיון מסויים (שזה ממש לא תואם למשמעות המזרחית), לאחר מכן נעשתה ההקבלה למושג המזרחי שלפחות מבחינה חיצונית נראה זהה (אדם שמכונס בתוך עצמו)

בכל אופן, עדיין המונח מדיטציה מתכוון גם למצב הערות עצמו של "תודעה נקייה" (ללא הזדהות עם אובייקטים), כלומר מצב של "מודעות עצמית טהורה", ובנוסף המונח מתייחס לכל דרך/פרקטיקה המיועדת לטפח את המצב הזה, זה כבר פותח את ההגדרה למגוון רב של פרקטיקות שונות...

 

[בן טל-שחר]

 

[שנטידווה]

כשקוראים את דרשותיו של הבודהה

רואים שבנוסף למה שאמרת על מודעות טהורה, במדיטציה הבודהה מתכוון גם למדיטציה במובן של הגייה פנימית, הגות והרהורים (במובן של מחשבות על רעיון מסויים).

למשל, מס' מדיטציות שלימד הבודהה עוסקות בהגות והרהורים אודות איכויותיה המצוינות ומעלותיה של הבודהיות, אודות ארעיות ומוות, אודות ערכה שלא יסולא בפז של הלידה בגוף אנושי וכו'.

 

[בן טל-שחר]

אכן, מתרגלים רבים שמעו על החשיבה הבלתי נכונה... ומעולם לא שמעו על החשיבה הנכונה.

 

[ינוקא1]

 

[lightflake]

כמובן...

כמו גם הגיה בשאלה "מי אני?" שאנחנו מזכירים כל הזמן פה, או הגיה במושג "הכלום" או הגייה בשאלה "מה לא משתנה?" וכו... (כמעט כל הודעותיו של שובטמה מציגות רעיונות שכאלה)
אבל זה עדיין לא פותח את ההגדרה להגייה רגילה של מחשבות כמו נגיד אם אני רוצה לבנות טיל שמגיע לירח ואני יושב לחשוב על זה... או אם אני מחליט לעקוב אחר חלומות בהקיץ ולבחון את הסיפורים שהם מספרים
ההבדל הוא הבדל מהותי באופן השימוש במחשבות:

בדרך הראשונה המחשבות משמשות לעצירת הזרם המחשבתי (ולכן זו מדיטציה)
בדרך השניה יש שימוש בכלי המחשבתי לצורך כלשהו (מחשבות שמובילות למחשבות אחרות, גם אם המטרה להגיע ל"מסקנה" כלשהי, שזו גם מחשבה, וגם אם לא...)

 

[שנטידווה]

כשקוראים או לומדים את דרשותיו של הבודהה רואים

שהוא התכוון למדיטציה גם בדרך השניה, זו שלא משמשת לעצירת מחשבות אלא דווקא משמשת לטיפוח מחשבות, רעיונות ורגשות מיטיבים ומועילים. מנקודת מבטו של הבודהה, אין מניעה ואפילו רצוי, להשתמש בכל מה שמקדם אותנו אל השחרור, וזה כולל אפילו טיפוח נאות של השכל ושל המחשבה הדחסקורסיבית בכלל.

ההדרכות של מורים מסוימים המיועדים ל"חיתוך" או עצירת המחשבות דווקא, נועדו לתלמידים במצבים ספציפיים של התפתחותם הרוחנית, והן אינן הדרכות קטגוריות per ce. דוגמה להדרכת זן (למשל) שאינה מורה על עצירת המחשבות נמצאת ב"סוטרת היהלום חותך הספק" ובאנגלית היא מתורגמת למשהו כמו "without abiding anywhere, let the mind function", ובסוטרת הבמה של הואי-ננג הוא אומר בתגובה לציטוט של מורה זן אחר על עצירת מחשבות:

Hui Neng has no ways and means

To insulate the mind from all thoughts.

Circumstances often react on my mind;

And I wonder how can the Bodhi tree grow?

 

[lightflake]

להבנתי בכל זאת לא מדובר על חשיבה רגילה

זה נכון שלא מדוייק לדבר על "עצירת המחשבות" כאקט של עשייה ואני מודע לכך כשאני כותב את זה, פשוט אני מודע לגבול של היכולת שלי לבטא את זה בצורה הרבה יותר מדוייקת אבל לדעתי זה די מספק על מנת שמישהו יתחיל להתנסות בזה, וזה מה שחשוב כאן כפי שכתבנו בתחילה, היכולת הפרקטית, העצירה היא של "העשייה המחשבתית" ולא של עליית המחשבות הספונטנית ואז זה יתאים גם למה שכתבת כאן לגבי סוטרת היהלום, הנסיון הוא לא להזדהות עם "החושב" או "העושה" כיוון שזה יסוד האשלייה "אני" חושב...

 

[רועי החושב]

ההגדרה השניה מורכבת אצלך משתי הגדרות שונות

כמו כן- החלק השני של ההגדרה השניה הוא וריאציה על החלק הראשון.
יש שיטענו, ואני ביניהם, שמצב ער אינו זהה לעבודה פנימית (ויש שיגדילו לומר, ואני ביניהם, שהוא אף מנוגד לה!).
על אף שהגדרותיך מבולבלות ביניהן, ניכר ששמץ של הבחנה כן הנחה אותך ולכן אולי תקבל את הגדרותי הדומות, אך מובחנות יותר אחת מהשניה:

לדעתי- למדיטציה יש שתי משמעויות כלליות מקובלות:
1. שיטה לחשיבה.
2. מצב ער.

גם להארה, במקביל, יש שתי משמעויות מקובלות שמעורבבות ברגיל:
1. ידיעה שגורמת להבנת ידע קודם.
2. הוויה ערה.

מבין השיטות לחשיבה- אין לי ספק שהתעמקות במושגים היא השיטה הנעלה והמעודנת מכולן. כמו כן- היא אף מביאה, בוודאות, להארה במובן השני.
אילו מתרגלי השיטות למיניהן היו מחליפים את שיטותיהם המשטות בדבר אחד ויחיד שהיו מתרגלים אותו כל יום- אנליזה של מושגים- היו ללא ספק משיגים הארה גדולה מאד במובן השני, בעוד שכרגע- כל השיטות ל"מדיטציה" מביאות אותם בוודאות רק לבילבול מוחלט או בריחה מהמציאות, מרחיקות אותם מהארה במובן השני, ומלכתחילה אין להן שום קשר להארה במובן הראשון.

 

[רועי החושב]

* צ"ל וריאציה על ההגדרה הראשונה

 

[בן טל-שחר]

אמת.

חוץ מהחלק האחרון שמתחיל ב"מבין השיטות לחשיבה" - שלגביו אינני יודע.

 

[ינוקא1]

שבוע טוב.

כפי שכתבתי קודם , בהגדרה שלי מדיטציה היא "כל פעולה הנעשית מתוך מודעות".

כך שגם אכילה , שתיה , הליכה , חלימה , חרבון וסקס כולם יכולים להיות מדיטציה אם הם נעשים מתוך מודעות ולא באוטומטיות.

כנ"ל התבוננות במחשבות בישיבה רגועה וכדומה - גם זה נעשה תוך מודעות , לכן זו מדיטציה.

אבל המטרה של היא שכל הפעולות תיעשנה מתוך מודעות.
כך שיתכן אדם שכל חייו הם מדיטציה אחת גדולה מבלי שהוא אף פעם יושב ל"מדיטציה".

 

[בן טל-שחר]

אכן, הגדרתך נפוצה ומקובלת, עד כמה שאני יודע.

 

[שנטידווה]

להבנתי ממה שלמדתי

מדיטציה היא אוסף אמצעים מנטאליים, או טכניקות מנטאליות, כדי לפתח ולטפח את התודעה ממצב שבו היא נתונה תחת מרותם של תפישות שגויות ורגשות שליליים למצב בו היא לבסוף תהיה בעלת תפישה צלולה ונכוחה לחלוטין, ונעדרת לחלוטין רגשות שליליים. ככזאת, היא גם טכניקה, או טכניקות, וגם מצב, או מצבים מדיטטיביים, שבחלקם הם אכן שלבים בדרך אל ההתעוררות או ההארה.

במהלך תרגול מדיטציה, ייתכן שהמודט יפעיל את הטכניקה המנטאלית שעימה הוא עובד, ובסשנים מסוימים לא יגיע לשום מצב מדיטטיבי. במקרים אחרים ייתכן ואדם, אפילו מבלי שיתרגל מדיטציה, ייכנס למצב תודעה מדיטטיבי כזה או אחר.

לכן אלה האוחזים בטענה שמדיטציה אינה טכניקה אלא רק מצב תודעתי, טועים ובגדול.

כמו כן, בניגוד למה שרבים חושבים, התרגול המדיטטיבי נעשה ומתרחש בשני האספקטים העיקריים של התודעה, והם המחשבה הדיסקורסיבית (מה שרבים מחסידי הניו-אייג' אוהבים כל כך לשלול ולדכא, כלומר את האפשרות שגם לשכל ולטיפוח רגשות חיוביים יש תפקידים חשובים ועמוקים ביותר בהתפתחות הרוחנית), והאספקט הלא-דיסקורסיבי, זה שהינו מעבר למחשבה ושאפשר לדעתו בתפישה בלתי אמצעית וישירה בלבד (שרק אותו משום מה, יש אלה המעדיפים, מבלי להבין ששני האספקטים העיקריים של התודעה חייבים להיות מפותחים יחדיו).